מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

בעלי המניות התנגדו, אך מטריקס מאשרת חבילת שכר מפנקת לגוטמן

האסיפה הכללית של מטריקס בהתנגשות עם ועדת התגמול שמבקשת לאשר עלות שכר של 9.1 מיליון שקל ל-4 שנים
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה מטריקס

לאחר שהאסיפה הכללית של מטריקס 1.04% החליטה שלא לאשר את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה מוטי גוטמן בהובלת ההתנגדות חלק מהמוסדיים, ועדת התגמול של הדירקטוריון החליטה אתמול לדחות את ההחלטה וכן לאשר את עלות השכר לגוטמן שמכהן כמנכ"ל מטריקס מזה 18 שנה.

ההסכם החדש, דומה להסכם הקודם, כאשר עלות שכרו של גוטמן תסתכם ב-9.1 מיליון שקל למשך 4 שנים. עם זאת, ההסכם החדש כולל הקצאה של מניות חסומות (RSU) בשווי של 11 מיליון שקל ל-5 שנים (המשקפים שווי של 2.2 מיליון שקל לשנה במועד הענקה), מדובר ברף העליון של תקרת שווי התגמול לפי מדיניות החברה. בנוסף, החברה תשלם מענק של 3.25% מהרווח השנתי (המיוחס לבעלי זכויות) וכן 5% נוספים מרווחי ההון. תנאי הזכאות לבונוס כוללים השגת רווח תפעולי בשיעור מינימאלי של 105%-75% מהרווח התפעולי של החברה בשנה הקודמת. לשם המחשה, המענק השנתי שניתן לגוטמן ב-2015 עמד על 3.24 מיליון שקל, ובשנת 2016 על 3.81 מיליון שקל. עלות השכר כוללת בנוסף דמי הישארות בגובה חצי מיליון שקל (ברוטו) בכל שנה, ובסך הכל 2.5 מיליון שקל לאורך התקופה.

תנאי השכר לגוטמן נדונו במספר ישיבות של ועדת התגמול, ובאסיפת בעלי המניות שנערכה ב-13 בדצמבר האחרון ההסכם זכה לתמיכה של רוב בעלי המניות (77%). עם זאת, הגופים המוסדיים לא אישרו את תנאי השכר, שזכה לתמיכה של 36% בלבד בקרב בעלי מניות מיעוט.

לאחר התנגדות האסיפה הכללית דירקטוריון החברה קיים דיון נוסף ובמסגרתו הוצגו חומרי רקע שונים שכוללים, בין היתר, את ביצועי החברה בתקופתו של גוטמן, ובהם נתוני עלות התגמול ביחס לרווח התפעולי של החברה בין השנים 2017-2015. בנוסף, הוצגו נתוני השוואה של שכר המנכ"ל לעומת יתר עובדי החברה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלף 05/03/2019 09:57
    הגב לתגובה זו
    ומחלקת משכורות/בונוסים מופרזים למנהלים על חשבון העובדים . עצוב , מקווה שלא יימשך עוד זמן רב.
  • 6.
    יעקב 01/01/2018 16:57
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים לא מאשרים אבל קונים עוד מניות של החברה המצוינת הזו
  • 5.
    כיצד אפשר להצתרף להתנגד לשכר ההזוי הזה? (ל"ת)
    בעל (קצת) מניות 01/01/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזירות לשמה. גועל נפש. 2.2 מיליון שח לשנה!!!!!!!!! (ל"ת)
    מאיר 01/01/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 01/01/2018 14:48
    הגב לתגובה זו
    במטריקס קבוצה של מנהלים שבוזזים את החברה בעוד ששאר העובדים אוכלים קש. לא מבין מדוע העובדים לא מתאגדים. יש בחברה טונות של גולגלות ששכרם לא עודכן מזה שנים רבות ועל החיסכון הזה חוגגים הבכירים.
  • 2.
    גל 01/01/2018 13:52
    הגב לתגובה זו
    במקום לחלק בונוסים לעובדים שעובדים קשה כדי שהחברה תגיע להשגים כאלה הוא לוקח הכל לעצמו. פשוט חזירות. לא יאומן
  • 1.
    ברבור 01/01/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    ששכר ההנהלה מנופח לאין שיעור. בדרך כלל זהו סממן לנפילה עתידית
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?