מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

בעלי המניות התנגדו, אך מטריקס מאשרת חבילת שכר מפנקת לגוטמן

האסיפה הכללית של מטריקס בהתנגשות עם ועדת התגמול שמבקשת לאשר עלות שכר של 9.1 מיליון שקל ל-4 שנים
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה מטריקס

לאחר שהאסיפה הכללית של מטריקס -1.53% החליטה שלא לאשר את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה מוטי גוטמן בהובלת ההתנגדות חלק מהמוסדיים, ועדת התגמול של הדירקטוריון החליטה אתמול לדחות את ההחלטה וכן לאשר את עלות השכר לגוטמן שמכהן כמנכ"ל מטריקס מזה 18 שנה.

ההסכם החדש, דומה להסכם הקודם, כאשר עלות שכרו של גוטמן תסתכם ב-9.1 מיליון שקל למשך 4 שנים. עם זאת, ההסכם החדש כולל הקצאה של מניות חסומות (RSU) בשווי של 11 מיליון שקל ל-5 שנים (המשקפים שווי של 2.2 מיליון שקל לשנה במועד הענקה), מדובר ברף העליון של תקרת שווי התגמול לפי מדיניות החברה. בנוסף, החברה תשלם מענק של 3.25% מהרווח השנתי (המיוחס לבעלי זכויות) וכן 5% נוספים מרווחי ההון. תנאי הזכאות לבונוס כוללים השגת רווח תפעולי בשיעור מינימאלי של 105%-75% מהרווח התפעולי של החברה בשנה הקודמת. לשם המחשה, המענק השנתי שניתן לגוטמן ב-2015 עמד על 3.24 מיליון שקל, ובשנת 2016 על 3.81 מיליון שקל. עלות השכר כוללת בנוסף דמי הישארות בגובה חצי מיליון שקל (ברוטו) בכל שנה, ובסך הכל 2.5 מיליון שקל לאורך התקופה.

תנאי השכר לגוטמן נדונו במספר ישיבות של ועדת התגמול, ובאסיפת בעלי המניות שנערכה ב-13 בדצמבר האחרון ההסכם זכה לתמיכה של רוב בעלי המניות (77%). עם זאת, הגופים המוסדיים לא אישרו את תנאי השכר, שזכה לתמיכה של 36% בלבד בקרב בעלי מניות מיעוט.

לאחר התנגדות האסיפה הכללית דירקטוריון החברה קיים דיון נוסף ובמסגרתו הוצגו חומרי רקע שונים שכוללים, בין היתר, את ביצועי החברה בתקופתו של גוטמן, ובהם נתוני עלות התגמול ביחס לרווח התפעולי של החברה בין השנים 2017-2015. בנוסף, הוצגו נתוני השוואה של שכר המנכ"ל לעומת יתר עובדי החברה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלף 05/03/2019 09:57
    הגב לתגובה זו
    ומחלקת משכורות/בונוסים מופרזים למנהלים על חשבון העובדים . עצוב , מקווה שלא יימשך עוד זמן רב.
  • 6.
    יעקב 01/01/2018 16:57
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים לא מאשרים אבל קונים עוד מניות של החברה המצוינת הזו
  • 5.
    כיצד אפשר להצתרף להתנגד לשכר ההזוי הזה? (ל"ת)
    בעל (קצת) מניות 01/01/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזירות לשמה. גועל נפש. 2.2 מיליון שח לשנה!!!!!!!!! (ל"ת)
    מאיר 01/01/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 01/01/2018 14:48
    הגב לתגובה זו
    במטריקס קבוצה של מנהלים שבוזזים את החברה בעוד ששאר העובדים אוכלים קש. לא מבין מדוע העובדים לא מתאגדים. יש בחברה טונות של גולגלות ששכרם לא עודכן מזה שנים רבות ועל החיסכון הזה חוגגים הבכירים.
  • 2.
    גל 01/01/2018 13:52
    הגב לתגובה זו
    במקום לחלק בונוסים לעובדים שעובדים קשה כדי שהחברה תגיע להשגים כאלה הוא לוקח הכל לעצמו. פשוט חזירות. לא יאומן
  • 1.
    ברבור 01/01/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    ששכר ההנהלה מנופח לאין שיעור. בדרך כלל זהו סממן לנפילה עתידית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.