בעלי המניות התנגדו, אך מטריקס מאשרת חבילת שכר מפנקת לגוטמן
לאחר שהאסיפה הכללית של מטריקס -0.21% החליטה שלא לאשר את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה מוטי גוטמן בהובלת ההתנגדות חלק מהמוסדיים, ועדת התגמול של הדירקטוריון החליטה אתמול לדחות את ההחלטה וכן לאשר את עלות השכר לגוטמן שמכהן כמנכ"ל מטריקס מזה 18 שנה.
ההסכם החדש, דומה להסכם הקודם, כאשר עלות שכרו של גוטמן תסתכם ב-9.1 מיליון שקל למשך 4 שנים. עם זאת, ההסכם החדש כולל הקצאה של מניות חסומות (RSU) בשווי של 11 מיליון שקל ל-5 שנים (המשקפים שווי של 2.2 מיליון שקל לשנה במועד הענקה), מדובר ברף העליון של תקרת שווי התגמול לפי מדיניות החברה. בנוסף, החברה תשלם מענק של 3.25% מהרווח השנתי (המיוחס לבעלי זכויות) וכן 5% נוספים מרווחי ההון. תנאי הזכאות לבונוס כוללים השגת רווח תפעולי בשיעור מינימאלי של 105%-75% מהרווח התפעולי של החברה בשנה הקודמת. לשם המחשה, המענק השנתי שניתן לגוטמן ב-2015 עמד על 3.24 מיליון שקל, ובשנת 2016 על 3.81 מיליון שקל. עלות השכר כוללת בנוסף דמי הישארות בגובה חצי מיליון שקל (ברוטו) בכל שנה, ובסך הכל 2.5 מיליון שקל לאורך התקופה.
תנאי השכר לגוטמן נדונו במספר ישיבות של ועדת התגמול, ובאסיפת בעלי המניות שנערכה ב-13 בדצמבר האחרון ההסכם זכה לתמיכה של רוב בעלי המניות (77%). עם זאת, הגופים המוסדיים לא אישרו את תנאי השכר, שזכה לתמיכה של 36% בלבד בקרב בעלי מניות מיעוט.
לאחר התנגדות האסיפה הכללית דירקטוריון החברה קיים דיון נוסף ובמסגרתו הוצגו חומרי רקע שונים שכוללים, בין היתר, את ביצועי החברה בתקופתו של גוטמן, ובהם נתוני עלות התגמול ביחס לרווח התפעולי של החברה בין השנים 2017-2015. בנוסף, הוצגו נתוני השוואה של שכר המנכ"ל לעומת יתר עובדי החברה.
- "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.אלף 05/03/2019 09:57הגב לתגובה זוומחלקת משכורות/בונוסים מופרזים למנהלים על חשבון העובדים . עצוב , מקווה שלא יימשך עוד זמן רב.
- 6.יעקב 01/01/2018 16:57הגב לתגובה זוהמוסדיים לא מאשרים אבל קונים עוד מניות של החברה המצוינת הזו
- 5.כיצד אפשר להצתרף להתנגד לשכר ההזוי הזה? (ל"ת)בעל (קצת) מניות 01/01/2018 16:19הגב לתגובה זו
- 4.חזירות לשמה. גועל נפש. 2.2 מיליון שח לשנה!!!!!!!!! (ל"ת)מאיר 01/01/2018 15:13הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 01/01/2018 14:48הגב לתגובה זובמטריקס קבוצה של מנהלים שבוזזים את החברה בעוד ששאר העובדים אוכלים קש. לא מבין מדוע העובדים לא מתאגדים. יש בחברה טונות של גולגלות ששכרם לא עודכן מזה שנים רבות ועל החיסכון הזה חוגגים הבכירים.
- 2.גל 01/01/2018 13:52הגב לתגובה זובמקום לחלק בונוסים לעובדים שעובדים קשה כדי שהחברה תגיע להשגים כאלה הוא לוקח הכל לעצמו. פשוט חזירות. לא יאומן
- 1.ברבור 01/01/2018 13:29הגב לתגובה זוששכר ההנהלה מנופח לאין שיעור. בדרך כלל זהו סממן לנפילה עתידית
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83% , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
