מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

בעלי המניות התנגדו, אך מטריקס מאשרת חבילת שכר מפנקת לגוטמן

האסיפה הכללית של מטריקס בהתנגשות עם ועדת התגמול שמבקשת לאשר עלות שכר של 9.1 מיליון שקל ל-4 שנים
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה מטריקס

לאחר שהאסיפה הכללית של מטריקס 0.97% החליטה שלא לאשר את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה מוטי גוטמן בהובלת ההתנגדות חלק מהמוסדיים, ועדת התגמול של הדירקטוריון החליטה אתמול לדחות את ההחלטה וכן לאשר את עלות השכר לגוטמן שמכהן כמנכ"ל מטריקס מזה 18 שנה.

ההסכם החדש, דומה להסכם הקודם, כאשר עלות שכרו של גוטמן תסתכם ב-9.1 מיליון שקל למשך 4 שנים. עם זאת, ההסכם החדש כולל הקצאה של מניות חסומות (RSU) בשווי של 11 מיליון שקל ל-5 שנים (המשקפים שווי של 2.2 מיליון שקל לשנה במועד הענקה), מדובר ברף העליון של תקרת שווי התגמול לפי מדיניות החברה. בנוסף, החברה תשלם מענק של 3.25% מהרווח השנתי (המיוחס לבעלי זכויות) וכן 5% נוספים מרווחי ההון. תנאי הזכאות לבונוס כוללים השגת רווח תפעולי בשיעור מינימאלי של 105%-75% מהרווח התפעולי של החברה בשנה הקודמת. לשם המחשה, המענק השנתי שניתן לגוטמן ב-2015 עמד על 3.24 מיליון שקל, ובשנת 2016 על 3.81 מיליון שקל. עלות השכר כוללת בנוסף דמי הישארות בגובה חצי מיליון שקל (ברוטו) בכל שנה, ובסך הכל 2.5 מיליון שקל לאורך התקופה.

תנאי השכר לגוטמן נדונו במספר ישיבות של ועדת התגמול, ובאסיפת בעלי המניות שנערכה ב-13 בדצמבר האחרון ההסכם זכה לתמיכה של רוב בעלי המניות (77%). עם זאת, הגופים המוסדיים לא אישרו את תנאי השכר, שזכה לתמיכה של 36% בלבד בקרב בעלי מניות מיעוט.

לאחר התנגדות האסיפה הכללית דירקטוריון החברה קיים דיון נוסף ובמסגרתו הוצגו חומרי רקע שונים שכוללים, בין היתר, את ביצועי החברה בתקופתו של גוטמן, ובהם נתוני עלות התגמול ביחס לרווח התפעולי של החברה בין השנים 2017-2015. בנוסף, הוצגו נתוני השוואה של שכר המנכ"ל לעומת יתר עובדי החברה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אלף 05/03/2019 09:57
    הגב לתגובה זו
    ומחלקת משכורות/בונוסים מופרזים למנהלים על חשבון העובדים . עצוב , מקווה שלא יימשך עוד זמן רב.
  • 6.
    יעקב 01/01/2018 16:57
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים לא מאשרים אבל קונים עוד מניות של החברה המצוינת הזו
  • 5.
    כיצד אפשר להצתרף להתנגד לשכר ההזוי הזה? (ל"ת)
    בעל (קצת) מניות 01/01/2018 16:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חזירות לשמה. גועל נפש. 2.2 מיליון שח לשנה!!!!!!!!! (ל"ת)
    מאיר 01/01/2018 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוסי 01/01/2018 14:48
    הגב לתגובה זו
    במטריקס קבוצה של מנהלים שבוזזים את החברה בעוד ששאר העובדים אוכלים קש. לא מבין מדוע העובדים לא מתאגדים. יש בחברה טונות של גולגלות ששכרם לא עודכן מזה שנים רבות ועל החיסכון הזה חוגגים הבכירים.
  • 2.
    גל 01/01/2018 13:52
    הגב לתגובה זו
    במקום לחלק בונוסים לעובדים שעובדים קשה כדי שהחברה תגיע להשגים כאלה הוא לוקח הכל לעצמו. פשוט חזירות. לא יאומן
  • 1.
    ברבור 01/01/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    ששכר ההנהלה מנופח לאין שיעור. בדרך כלל זהו סממן לנפילה עתידית
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.