בעלי המניות התנגדו, אך מטריקס מאשרת חבילת שכר מפנקת לגוטמן
מטריקס לאחר שהאסיפה הכללית של מטריקס 0% החליטה שלא לאשר את תנאי העסקתו של מנכ"ל החברה מוטי גוטמן בהובלת ההתנגדות חלק מהמוסדיים, ועדת התגמול של הדירקטוריון החליטה אתמול לדחות את ההחלטה וכן לאשר את עלות השכר לגוטמן שמכהן כמנכ"ל מטריקס מזה 18 שנה.
ההסכם החדש, דומה להסכם הקודם, כאשר עלות שכרו של גוטמן תסתכם ב-9.1 מיליון שקל למשך 4 שנים. עם זאת, ההסכם החדש כולל הקצאה של מניות חסומות (RSU) בשווי של 11 מיליון שקל ל-5 שנים (המשקפים שווי של 2.2 מיליון שקל לשנה במועד הענקה), מדובר ברף העליון של תקרת שווי התגמול לפי מדיניות החברה. בנוסף, החברה תשלם מענק של 3.25% מהרווח השנתי (המיוחס לבעלי זכויות) וכן 5% נוספים מרווחי ההון. תנאי הזכאות לבונוס כוללים השגת רווח תפעולי בשיעור מינימאלי של 105%-75% מהרווח התפעולי של החברה בשנה הקודמת. לשם המחשה, המענק השנתי שניתן לגוטמן ב-2015 עמד על 3.24 מיליון שקל, ובשנת 2016 על 3.81 מיליון שקל. עלות השכר כוללת בנוסף דמי הישארות בגובה חצי מיליון שקל (ברוטו) בכל שנה, ובסך הכל 2.5 מיליון שקל לאורך התקופה.
תנאי השכר לגוטמן נדונו במספר ישיבות של ועדת התגמול, ובאסיפת בעלי המניות שנערכה ב-13 בדצמבר האחרון ההסכם זכה לתמיכה של רוב בעלי המניות (77%). עם זאת, הגופים המוסדיים לא אישרו את תנאי השכר, שזכה לתמיכה של 36% בלבד בקרב בעלי מניות מיעוט.
לאחר התנגדות האסיפה הכללית דירקטוריון החברה קיים דיון נוסף ובמסגרתו הוצגו חומרי רקע שונים שכוללים, בין היתר, את ביצועי החברה בתקופתו של גוטמן, ובהם נתוני עלות התגמול ביחס לרווח התפעולי של החברה בין השנים 2017-2015. בנוסף, הוצגו נתוני השוואה של שכר המנכ"ל לעומת יתר עובדי החברה.
- ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
- "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 7.אלף 05/03/2019 09:57הגב לתגובה זוומחלקת משכורות/בונוסים מופרזים למנהלים על חשבון העובדים . עצוב , מקווה שלא יימשך עוד זמן רב.
- 6.יעקב 01/01/2018 16:57הגב לתגובה זוהמוסדיים לא מאשרים אבל קונים עוד מניות של החברה המצוינת הזו
- 5.כיצד אפשר להצתרף להתנגד לשכר ההזוי הזה? (ל"ת)בעל (קצת) מניות 01/01/2018 16:19הגב לתגובה זו
- 4.חזירות לשמה. גועל נפש. 2.2 מיליון שח לשנה!!!!!!!!! (ל"ת)מאיר 01/01/2018 15:13הגב לתגובה זו
- 3.יוסי 01/01/2018 14:48הגב לתגובה זובמטריקס קבוצה של מנהלים שבוזזים את החברה בעוד ששאר העובדים אוכלים קש. לא מבין מדוע העובדים לא מתאגדים. יש בחברה טונות של גולגלות ששכרם לא עודכן מזה שנים רבות ועל החיסכון הזה חוגגים הבכירים.
- 2.גל 01/01/2018 13:52הגב לתגובה זובמקום לחלק בונוסים לעובדים שעובדים קשה כדי שהחברה תגיע להשגים כאלה הוא לוקח הכל לעצמו. פשוט חזירות. לא יאומן
- 1.ברבור 01/01/2018 13:29הגב לתגובה זוששכר ההנהלה מנופח לאין שיעור. בדרך כלל זהו סממן לנפילה עתידית
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
