אחרי ביטול המכירה ל-XIO: בנו של סטפק רכש מניות מיטב דש
מניית מיטב דש נסחרת כ-25% מתחת לשיא שרשמה בפברואר האחרון, אותו שיא שתודלק על רקע הדיווחים על עסקת המכירה של בית ההשקעות לקרן XIO. מאז הדיווח על המכירה לקרן ההשקעות קמו לא מעט קשיים עד שבאוגוסט האחרון העסקה בוטלה סופית, מה שתרם לסנטימנט השלילי של המניה.
נזכיר כי סאגת המכירה לקרן XIO ריכזה לא מעט טלטלות עד שכמעט ונקברה. רגע לפני זמן פציעות נמצא פתרון יצירתי לפיו תוקם קרן ייעודית ובראשה יעמוד אהרון פוגל כדירקטור ישראלי שינהל את העניינים עבור הקרן הזרה. עם זאת, המהלך לא הבשיל לכדי סגירת העסקה והמניה המשיכה בסנטימנט השלילי עד שהגיעה לשפל של יותר משנה בספטמבר האחרון, כאילו לא היו מגעים למכירת בית ההשקעות.
מאז, מניית מיטב דש החלה במסע התאוששות של יותר מ-20% ב-22 ימי המסחר האחרונים, ואבנר סטפק, בנו של צבי סטפק יו"ר בית ההשקעות, ביצע בשבוע שעבר מהלך של הבעת אמון לגבי ההמשך כאשר מנגד מספר נושאי משרה בכירים מימוש החזקות.
אבנר סטפק הגדיל את ההחזקה בהון המניות של החברה לאחר שרכש במהלך השבוע החולף מניות בהיקף של יותר מ-160 אלף שקל. סטפק ביצע את המהלך בשתי פעימות. האחת, ביום חמישי האחרון, אז רכש 6,784 מניות לפי שער של 13.49 שקלים למניה, ויום קודם לכן רכש סטפק 4,984 מניות לפי שער של 13.32 שקל למניה.
- הישראלים נהרו ב-2024 לקרנות המחקות והכספיות; האם זה ישתנה בקרוב?
- הודות לזינוק בשווקים: תעשיית הקרנות חצתה רף של 600 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, צריך לציין מספר נושאי משרה בכירים שמימשו את החזקתם אחרי ביטול המכירה לקרן XIO, כאשר האופציות למימוש צפויות לפוג בינואר ולא ניתן לממש את ההחזקה בסמוך לעונת הדו"חות. בין הבכירים ניתן למצוא את ליאת כהן דוד, סמנכ"ל ויועצת משפטית של בית ההשקעות, סמנכ"לית הכספים רום עינת, ודוד אללוף.
נזכיר כי המגעים למכירת בית ההשקעות לקרן XIO שיקפו לבית ההשקעות שווי של 1.48 מיליארד שקל. כעת מיטב דש נסחרת לפי שווי חברה של 918 מיליון שקל 'בלבד'.
מניית מיטב דש בחודשים האחרונים:
- 4.בין מיטב דש לביזפורטל. (ל"ת)זיקה 24/10/2017 09:39הגב לתגובה זו
- 3.ס 23/10/2017 08:09הגב לתגובה זומי עוד באה לקנות? "מהלך של הבעת אמון". מה לא באים?
- 2.שטויות כסף קטן....., אגב גם אני קניתי (ל"ת)רונן 23/10/2017 06:49הגב לתגובה זו
- 1.emg55 22/10/2017 18:54הגב לתגובה זונו באמת,יחסית להון שלהם 160 אלף זה גרעינים, וכמובן ולרוץ ולספר את זה לעיתון
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
