אחרי ביטול המכירה ל-XIO: בנו של סטפק רכש מניות מיטב דש

סטפק ביצע את המהלך בשתי פעימות בשבוע החולף. לצד זאת מספר נושאי משרה מימשו החזקות
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה מיטב דש צבי סטפק

מניית מיטב דש נסחרת כ-25% מתחת לשיא שרשמה בפברואר האחרון, אותו שיא שתודלק על רקע הדיווחים על עסקת המכירה של בית ההשקעות לקרן XIO. מאז הדיווח על המכירה לקרן ההשקעות קמו לא מעט קשיים עד שבאוגוסט האחרון העסקה בוטלה סופית, מה שתרם לסנטימנט השלילי של המניה.

נזכיר כי סאגת המכירה לקרן XIO ריכזה לא מעט טלטלות עד שכמעט ונקברה. רגע לפני זמן פציעות נמצא פתרון יצירתי לפיו תוקם קרן ייעודית ובראשה יעמוד אהרון פוגל כדירקטור ישראלי שינהל את העניינים עבור הקרן הזרה. עם זאת, המהלך לא הבשיל לכדי סגירת העסקה והמניה המשיכה בסנטימנט השלילי עד שהגיעה לשפל של יותר משנה בספטמבר האחרון, כאילו לא היו מגעים למכירת בית ההשקעות.

מאז, מניית מיטב דש החלה במסע התאוששות של יותר מ-20% ב-22 ימי המסחר האחרונים, ואבנר סטפק, בנו של צבי סטפק יו"ר בית ההשקעות, ביצע בשבוע שעבר מהלך של הבעת אמון לגבי ההמשך כאשר מנגד מספר נושאי משרה בכירים מימוש החזקות.

אבנר סטפק הגדיל את ההחזקה בהון המניות של החברה לאחר שרכש במהלך השבוע החולף מניות בהיקף של יותר מ-160 אלף שקל. סטפק ביצע את המהלך בשתי פעימות. האחת, ביום חמישי האחרון, אז רכש 6,784 מניות לפי שער של 13.49 שקלים למניה, ויום קודם לכן רכש סטפק 4,984 מניות לפי שער של 13.32 שקל למניה. 

מנגד, צריך לציין מספר נושאי משרה בכירים שמימשו את החזקתם אחרי ביטול המכירה לקרן XIO, כאשר האופציות למימוש צפויות לפוג בינואר ולא ניתן לממש את ההחזקה בסמוך לעונת הדו"חות. בין הבכירים ניתן למצוא את ליאת כהן דוד, סמנכ"ל ויועצת משפטית של בית ההשקעות, סמנכ"לית הכספים רום עינת, ודוד אללוף.

נזכיר כי המגעים למכירת בית ההשקעות לקרן XIO שיקפו לבית ההשקעות שווי של 1.48 מיליארד שקל. כעת מיטב דש נסחרת לפי שווי חברה של 918 מיליון שקל 'בלבד'.

מניית מיטב דש בחודשים האחרונים:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בין מיטב דש לביזפורטל. (ל"ת)
    זיקה 24/10/2017 09:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ס 23/10/2017 08:09
    הגב לתגובה זו
    מי עוד באה לקנות? "מהלך של הבעת אמון". מה לא באים?
  • 2.
    שטויות כסף קטן....., אגב גם אני קניתי (ל"ת)
    רונן 23/10/2017 06:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    emg55 22/10/2017 18:54
    הגב לתגובה זו
    נו באמת,יחסית להון שלהם 160 אלף זה גרעינים, וכמובן ולרוץ ולספר את זה לעיתון
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים