ד"ר גיל בפמן
צילום: יח"צ
ראיון

גיל בפמן: "נוצרה הבנה בשווקים שמשהו בפרדיגמה השתנה" - תחזית 2017

הכלכלן הראשי של בנק לאומי בשיחה עם Bizportal על 'ראלי טראמפ' במניות, חוזקת השקל וכיוון מחירי הדירות
יוסי פינק | (14)
נושאים בכתבה גיל בפמן

שנת 2016 מסתיימת בעוד ימים ספורים. זו שנה שהייתה רבת טלטלות בשווקים הפיננסיים ובכלכלה הגלובאלית. מהמשבר סביב סין בתחילת השנה, דרך החששות ממשבר בנקים באירופה (בדגש על דויטשה בנק), השנה המשיכה עם הברקזיט ומסתיימת עם הבחירות בארה"ב. ניתן לומר שזו הייתה שנה מאתגרת, בטח מבחינת המשקיעים בשווקים. רגע לפני 2017, שוחחנו עם ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, על הצפוי בשנה החדשה.

כמה אתה אופטימי לקראת 2017 בכל הקשור למצב הכלכלה הגלובאלית, וזאת בהשוואה להסתכלות שלך בשנים עברו? "כאשר הצגנו בשנים הקודמות את התחזית המאקרו כלכלית שלנו בהסתכלות שנתית, הנטייה הייתה לתת משקל מאוד גדול דווקא לדברים הפסימיים. השנה הסיכונים נראים לנו הרבה יותר מאוזנים ואין צורך לדבוק בראייה פסימית כי יש כמה דברים, גם ברמת המאקרו העולמית וגם ברמה המקומית שיכולים לייצר שנה יחסית מוצלחת מבחינה כלכלית".

מה השתנה? "הרבה מאוד השתנה, עד כה התרחישים היו בעיקר בהסתכלות פוליטית שהעולם הולך למשבר או לפחות משברון. תוצאות הבחירות בארה"ב זה דבר שמהווה שינוי של ממש בסביבה הכלכלית. זה משהו שבנסיבות מסוימות יכול להיות בעל השפעה עולמית. טראמפ הוא קודם כל איש עסקים ורק אז פוליטיקאי, מהבחינה הזו הוא מגיע כסוג של מנכ"ל שהולך לנהל את העניינים".

בפמן ממשיך: "טראמפ מגיע אחרי אובמה שהיה אקטיבי בכל מיני תחומים, אבל אני לא חושב שהוא יהיה אקטיבי בכל הקשור לצמיחה הכלכלית והחשיבה של איך להפוך את הסקטור העסקי האמריקני לגורם מוביל. טראמפ מגיע עם חשיבה שונה. אנשים קוראים לזה מדיניות כלכלית מרחיבה, זו כותרת שאני מאוד לא אוהב. בפועל הכיוון הוא לעשות תיקון במערכת המיסוי כדי שזו תפעל בצורה נכונה ויעלה יותר למען הצמיחה, הכיוון הוא גם לעשות יוזמות ממשלתיות שיביאו להשקעות פרטיות (בציוד, בטכנולוגיה בכושר ייצור וכו') או בתשתיות ולא בהכרח במימון הממשלה. אלה דברים שנכתבו לא מעט ע"י כלכלנים ועכשיו טראמפ נכנס לתמונה עם ראיה עסקית וכשאני מסתכל עליו, אז הוא סוג של מנכ"ל עם מטרות ויעדים ונראה שהוא קורא את התמונה בצורה נכונה. יש ספר שיצא לאחרונה בארה"ב של אל אריאן ששנקרא "the only game in town" והכוונה לריבית האפסית ולזה שלא יכול להיות שכבר שנים שמים את הכל על המדיניות המוניטארית, יש עוד דברים שצריך לעשות".

מה אתה אומר על האופוריה בשוק המניות אחרי הניצחון של טראמפ? "לא הייתי קורא לזה אופוריה. התשואה באג"חים ל-10 שנים עלו מאזור ה-1.4% ל-2.6%, זה לא אופוריה. נוצרה כאן הבנה שמשהו משתנה בפרדיגמה של הניהול הכלכלי האמריקני. ואם ניקח את זה לשוק המניות, אז יש שילוב של דברים שעשוי לשפר את הרווח למניה - בדגש על סקטורים מסוימים. כמו למשל תכנית רב שנתית של השקעות בתשתית שגם אם התכנית תצא לפועל רק ב-2018 והלאה אבל כבר ב-2017 פירמות יצטרכו להיערך עם רכישת מכונות וציוד לקראת הפרויקטים המתקרבים ואולי גם ייקחו לעבודה יותר אנשים וזה ייתן דחיפה לפעילות הכלכלית כבר ב-2017. מדברים גם על תכנית שהיא עדיין לא מספיק ברורה בהקשר של הפחתת מס החברות בארה"ב - וגם לזה יש השלכות חיוביות עם מחירי המניות. בסיטואציה כזו, אפשר להבין שצעדי המדיניות תומכים בשוק המניות".

"עכשיו לגבי מה שקרה בשוק האג"ח. העלייה בתשואות היא תוצאה של כך שהשוק חש שצפוי שינוי במדיניות, תקרא לזה 'פרמיית טראמפ'. אם הצד התקציבי הולך להיות יותר מרחיב, אז גם הצד המוניטארי לא יכול להישאר אדיש לזה. עכשיו השאלה היא כמה הצד הפיסקאלי יהיה מרחיב, האם הפחתת המיסוי תהיה מהלך מאוזן, כלומר שיידעו לייצר מקורות מס חדשים באמצעות ביטול פטורים וכו' כך שהפחתת המס לא תביא לגידול בגירעון, וזה נכון גם לגבי תחומים נוספים במדיניות הצפויה של טראמפ".

כמה השקל החזק פוגע בכלכלה הישראלית? "שער חליפין מבחינת יכולת של פירמה להצליח, זה לא חזות הכל. עשינו עבודה ארוכת שנים עם מדגם בקרב הרבה מאוד מדינות מפותחות ובדקנו האם יש מקרים שבהם מדינות עם מטבע מאוד חזק, כמו ישראל, שמצליחות להגדיל את הייצוא, מעבר לממוצע של שאר המדינות. מצאנו שאכן כן. מצאנו שאחד הפרמטרים הכי חשובים לעניין הגדלת הייצוא זה לא שער החליפין, אלא המדד שנקרא 'קלות בעשיית עסקים'. אם במדד הזה המדינה נמצאת במקום טוב, למדינה יש סיכוי גדול להגדיל את הייצוא גם אם המטבע המקומי חזק. כנראה שבנק ישראל משאיר את הריבית ברמתה הנמוכה כי מה שניתן לעשות בסיטואציה הנוכחית בישראל בניסיון להקל על הסקטור העסקי. ויש דברים שניתן לעשות, כמו להגדיל את הפיריון, ליצור חינוך מקצועי, לאפשר פחת מואץ כדי שחברות יעשו השקעות בציוד ומכונות, להשתמש בצורה נכונה בגז הטבעי שנתגלה ועוד ועוד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אדם 24/12/2016 17:10
    הגב לתגובה זו
    ההיסטוריה מלמדת שבועות מתפוצצות . כך קרה ביפן,ספרד,אירלנד וארה"ב! מבקש הסבר מנומק למה בארץ הקודש חוקי הכלכלה עובדים אחרת.
  • 10.
    כחלון הרסת את הכלכלה. מה המס הבא שתטיל עלינו?למה לפגוע? (ל"ת)
    hh 23/12/2016 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מה השתנה בשווקים בדיוק ? (ל"ת)
    אא 22/12/2016 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אוכל מחרבן ולא עובד . (ל"ת)
    בא 22/12/2016 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    למה שלא תחזור לגלקסיה ממנה הגעת .לך לעבוד בטלן. (ל"ת)
    בא 22/12/2016 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שמול 22/12/2016 16:32
    הגב לתגובה זו
    בארץ, אזמדוע שאאמין לנכתב ולמה שאומר הככלן של לאומי.
  • 5.
    גיא 22/12/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
    מבלבלים את השכל כל "הכלכלנים" האלו. לפני "יומיים" שכנעו אותנו כי האיחוד קורס, הבנקים האירופים על הפנים, העולם במשבר חובות עצום (ארהב, יפן, סין ועוד) והקצב מתעצם, סין הקטר העולמי נעצר ובעצם הנתונים שהם מציגים שקריים...הם ממונפים במאות אחוזים ביחס לתמג, ערי רפאים, הכל מוחזק בגלל ריבית אפסית מלאכותית והזרמת כספים אינסופיים, פתאום הגיח טראמפ אומר שניים וחצי דברים והעולם ורוד !!! אמר דנזל בצורה הכי פשוטה - מי שלא שומע חדשות (כלכליות / פוליטיות / רכילות לא משנה מה ) הוא מקסימום UNINFORMED אבל מי ששומע ומפנים את כל זיבולי ההבל הללו הוא MISINFORMED ! שזה הרבה יותר גרוע.
  • 4.
    מקבל כ"כ הרבה כסף ולא אומר כלום (ל"ת)
    גל 22/12/2016 15:07
    הגב לתגובה זו
  • העבודה שלו זה לא לדבר בעיתון... (ל"ת)
    קלקלן 22/12/2016 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    Mj 22/12/2016 14:35
    הגב לתגובה זו
    מכפילים 22 מלחמות כלכליות רק מתחילות סין ארהב לא ישאירו כלום לעולם
  • 2.
    רציו מליויתן תיתן לך את התשובה ב2017 (ל"ת)
    אתי 22/12/2016 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כרגיל, גורנישט (ל"ת)
    גוגו הטברייני 22/12/2016 12:55
    הגב לתגובה זו
  • צוצו האילתי 22/12/2016 13:11
    הגב לתגובה זו
    וואן די איטמסט די מאכסט קאלע דער ליפט
  • די ביסט 22/12/2016 13:52
    ווס דרייסת דיימ קופ?
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?