אפריקה נכסים רשמה גידול של 62% ברווח התפעולי - הסתכם ב-86 מיליון שקל
אפריקה נכסים מסכמת את הרבעון השני של 2015 עם הכנסות מהשכרת והפעלת נכסים הסתכמו ברבעון בכ-92.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-103.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מהשחיקה החדה בשער האירו מול השקל (10.7% במחצית הראשונה של השנה).
הרווח המיוחס למחזיקי ההון של החברה הסתכם ברבעון השני של 2015 בכ-7.2 מיליון שקל, לעומת כ-105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הושפע בעיקרו מרישום של רווח חד פעמי גבוה בסך של כ-35 מיליוני אירו בגין ארגון מחדש של האשראי שנלקח כנגד פרויקט המשרדים בוורנה, בולגריה אשר השפיע על תוצאות החברה ברבעון השני ובמחצית הראשונה של 2014. בנוסף, הרווח ברבעון השני של 2015 הושפע לרעה מהעלייה בהוצאות המימון ברבעון על רקע העלייה החדה יחסית במדד המחירים לצרכן בתקופה.
הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השני של שנת 2015 לסך של כ-85.8 מיליון שקל לעומת כ-52.9 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 62%
החברה מפתחת כיום למעלה מ-90,000 מ"ר למשרדים ולמעלה מ- 500 יח"ד בארץ ובעולם. באירופה השלימה החברה את בנייתו של בנין המשרדים אפי פארק 3 בבוקרשט (רומניה) ועבודות ההקמה של בניני אפי פארק 4 ו- 5 נמצאות בעיצומן. בפראג (צ'כיה) מקימה החברה שני בנייני משרדים ופרויקט למגורים.
בבלגרד (סרביה) החלה הקמתו של בנין משרדים ופרויקט למגורים. בקראקוב (פולין) החל שלב נוסף בפרויקט למגורים. בישראל השלימה החברה את בנייתו של שלב נוסף בפארק המדע בנס ציונה, תוך היערכות לקראת הקמתו של בנין נוסף בפארק. בנוסף, עבודות ההקמה של פרויקט הדיור להשכרה בהרצליה וחניון הברזל ברמת החייל בתל אביב מצויות אף הן בעיצומן. בתקופה הקרובה בכוונת החברה להתחיל בעבודות ההקמה של מספר פרויקטים נוספים ברומניה, פולין, צ'כיה ולטביה בתחומי המגורים והמשרדים.
- תחילת סיקור: רוסאריו מעניקים לאפי נכסים אפסייד של 25%
- תוצאות חלשות לאפי נכסים, הרווח הנקי נחתך לכ-20 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.נצר 17/08/2015 11:40הגב לתגובה זוכל חברת בת של אפריקה צריכה להציג רווחים בין 50 ל 100 מיליון שנתי והיא תצליח להתמודד עם החוב , שער המניה אמנם נמוך אך משקף את המצב בו שרויה החברה, לדעתי המצב יהיה נוח יותר בסוף 2018, המצב הגאופוליטי ישתנה השפעתו של אובמה תעלם ואטמוספירה אחרת תהיה באזור כולל עם רוסיה,
- 1.ראובן 17/08/2015 10:46הגב לתגובה זוזבל של נייר חמש שנים של סבל ולבייב מחייך
- שושו 17/08/2015 12:51הגב לתגובה זומנייה קלאסית לסחרני יום שווה לקנות ולמכור באותו יום או אחרי כמה ימים, אפשר לעשות סיבובים טובים של 2-5 אחוז ביום. היום שווה לקנות, אני קניתי בירידה של4.5 אחוז . ולשומע ינעם

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5% מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%

מנכ"ל הקרן שעשה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. את הנאום האחרון של נתניהו הוא מגדיר כ"לא חכם ולא במקום", ומזהיר שהמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנאום בעיניי היה לא במקום. יש לו השלכות כלכליות ותדמיתיות, בגלל שכשמנהיג מדבר במונחים של "מדינת ספרטה" זה לא נתפס בעולם כגילוי עוצמה אלא יותר כקריצה למדיניות הסתגרותית ומנותקת. בהקשר הבינלאומי, הדברים האלה יכולים להתפרש כוויתור על כלכלה פתוחה וגלובלית, והדבר הזה מסוכן במיוחד כשכבר קיימים איומים ממשיים מצד האיחוד האירופי בהטלת סנקציות על ישראל. ישראל היא לא משק אוטרקי, לא ספרטה ולא איראן אין לנו יכולת להתקיים מחוץ למערכת הכלכלית העולמית, ולכן כל אמירה כזאת רק מחמירה את הלחץ החיצוני ואת התדמית שלנו בשווקים.