אזהרה לעסקים בתוואי הרכבת: "הדרך המיטבית להפסדים מינימליים - היא לסגור מיד"

לפי חברת הייעוץ אלוני האפט, הנזק הישיר כתוצאה מהירידה בהכנסות ובהיקפי הפעילות של העסקים תאמוד על 2 מיליארד שקל
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה רכבת קלה

חברת הייעוץ העסקי אלוני האפט מזהירה היום כי עסקים הנמצאים בתוואי הרכבת הקלה עומדים בסכנה, ואלו ללא גב כלכלי מעמידים את עצמם בסיכון לפשיטת רגל. לפי האפט, הנזק הישיר כתוצאה מהירידה בהכנסות ובהיקפי הפעילות לכלל עסקים שבתוואי הרכבת הקלה עומד על כ-2 מיליארד שקל.

לטענתם מדובר בהערכה שמרנית שכן קשה למדוד מספר משתנים, כמו עיכובים בהגעת עובדים למקום העבודה, אך מדגישים כי העסקים המבוססים תנועת עוברי אורח נמצאים בסיכון גבוה מאד ולכן עליהם לבחון את האפשרות לעבוד מקום או לחלופין לסגור את העסק טרם ייקלעו לחובות.

לטענתם הדרך המיטבית להפסדים מינימליים היא לסגור מיד, או לסגור את בית העסק ולהעבירו למקום אחר שלא צפוי להיפגע מהעבודות. "כל עסק הנמצא בתוואי הרכבת הקלה ומבוסס על תנועה ערה של קונים אליו, חייב לסגור את שעריו באופן מיידי, מאחר והירידה החדה בהכנסות שיספוג בעקבות העבודות תביא אותו להפסדים מתמשכים לפשיטת רגל".

מבדיקה שערכה חברת הייעוץ עולה כי הסיכוי לפיצוי כספי שואף לאפס שכן המצב המאקרו הכלכלי לא מאפשר לממשלה להעניק אפילו פיצוי זעיר ביותר, כך שהצפי הוא לקריסה של 60% בפידיון היומי, וזאת בהתבסס על נתונים שנאספו עת עבודות הרכבת הקלה בירושלים. עוד צופים כי העסקים יספגו "פגיעה אנושה" בתזרים המזומנים שתורגש מייד עם תחילת העבודות.

מלבד ראיית שחורות בקבוצת אלוני האפט מנסים לספק פתרונות בדמות בקשת הקלות ארנונה ושכירויות, דחיית תשלום לספקים, והימנעות מהגדלת התחייבויות. "לעסקים שמחליטים בכל זאת להמשיך לפעול אנו ממליצים על תקופת בחינה עסקית של חודש עד חודשיים כדי לאמוד את היקף הפגיעה, תוך הבנה שהמצב לא ישתפר בתקופה הקרובה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למי שיש חוזה שכירות + ארנונה לא יכול לעזוב (ל"ת)
    דמתי 04/08/2015 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עצמאים היום שווה התאבדות כלכלית..ועוד בתואי הרכבת..... (ל"ת)
    חיים 04/08/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 04/08/2015 12:32
    הגב לתגובה זו
    השר כץ נשאל אתמול בטלוויזיה על פיצוי לעסקים והוא אמר מיד אגיע לזה....אבל שכח לדבר על זה! מייצג את הממשלה שלא אכפת לה בכלל העיקר שיגידו במשמרת שלנו התחילו החפירות..מתי זה יסתיים ? 6 או 12 שנה? מזה משנה
  • 1.
    מנשה 04/08/2015 12:30
    הגב לתגובה זו
    למה אין ביטוח למצב כזה חברות הביטוח לוקחות פרמיה לא מעטה אבל מסתתרות תחת סעיפים שונים ומשונים ללא הצדקה אני מכיר עסק כזה של מכירת כרטיסי לוטו וטוטו ואין סיכוי להמשיך במקודם פניתי לחברת הביטוח שלוקחת פרמיה לא קטנה על מצב כזה אבל נמסר שיהיה בסדר ואין מה לדאוג ויש כיסוי למצב כזה היום הם מסתתרים תחת הטענה שאין מה לקבל כי זה זמני והם מוכנים רק להשהות תשלום ממני באופן זמני אז מה עם התשלום מראש ששולם להם זה לא מענין אותם והם מסתתרים תחת סעיפים שאף אחד לא יכול להבין אותם לכן חייבת לבוא איזו המלצה או חקיקה שמי ששילם כחוק זכאי לפיצוי על אבדן חלק מהכנסתו דבר שלא קיים כלל אבל פרמיה ותשלום הם יודעים לקחת יפה יפה וחבל שהתחלתי איתם בכלל הלך הכסף והלך הפיצוי שמגיע אז אמר לי עורך הדין לפנות לערכאות אבל זה יקח זמן לא מועט אם בכלל בערכאות יקבעו לטובתי אז הם יערערו עד אין קץ ואז יגמרו העבודות ואכלתי אותה עד הסוף אני חושב שלסגור את העסק יגיע אבל לא אקבל זיכיון אחר או נוסף למה שיש לי היום אני במילכוד נוראי אז מה אפשר יותר מזה יום טוב ורע לכולנו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה

אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות

מנדי הניג |

אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52%   מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.

לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12 חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.

בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.

לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.

במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.