האם דסק"ש תעמוד בהחזר החובות במועדם? מחזיקי האג"ח זימנו אספה

סדרות האג"ח של דסק"ש כבר נסחרות בתשואה של עד 10% - האם תצליח החברה לעמוד בהתחייבויותיה?
אבי שאולי | (2)
נושאים בכתבה דיסקונט

הטלטלה בקונצרן אידיבי פתוח יורדת קומה בפירמידה - מחזיקי האג"ח של חברת דיסקונט השקעות -5.2% דורשים הסברים והחברה שבשליטת אדוארדו אלשטיין נאלצה לזמן את הנושים ל-15 במארס. האספות יתקיימו במגדל המשולש במרכז עזריאלי בת"א בקומה 41. בשלב ראשוני זה תהיה אספה משותפת לכל הסדרות, אך יתכן שבהמשך הנושים יבקשו לפצל את האספה בגלל ניגודי אינטרסים.

בזימון לאספה נכתב שעל סדר היום יהיו שני נושאים:

1 -  מתן דיווח על ידי החברה בדבר מצב עסקיה, לרבות יכולת פירעון שירות חובותיה במועדן.

2 - דיון בנושאים נוספים ככל שיועלו על ידי מחזיקי אגרות החוב.

חברת דסק"ש היא למעשה החברה המרכזית בקבוצת אידיבי ומתחתיה נמצאים מרבית נכסי הקבוצה. דסק"ש שולטת בחברות "אלרון"; "שופרסל"; "סלקום"; "נכסים ובנין" ומחזיקה ב-40% מחברת אדמה פתרונות לחקלאות (לשעבר מכתשים אגן).

מניית דיסקונט השקעות נחתכה ביותר מ-60% בתוך שנה למחיר של 9.6 שקלים המשקף לחברה שווי של 817 מיליון שקל בלבד.

דיסק השק אגח דדיסק השק אגח ו 0.04%

דיסק השק אגח זדיסק השק אגח ח

דיסק השק אגח ט

סדרות האג"ח נסחרות בטווח מחירים של 95 עד 126 אג' ברמות תשואה שנתית ברוטו של 5% עד 10%. האג"ח אינן מובטחות בשיעבודים והסיבה העיקרית להבדל בין התשואות היא המח"מ - משך החיים הממוצע של איגרת החוב.

הסדרה הקצה ביותר היא ב' - אמורה להיפרע במלואה עד אפריל 2015 והסדרה הארוכה ביותר היא  ו' - אמורה להיפרע עד דצמבר 2025.

דסק"ש עדיין לא פרסמה את התוצאות לסיכום שנת 2014 ואת החודשים ינואר-ספטמבר סיימה עם רווח נקי ברמת הסולו של 42 מיליון שקל. יתרת החוב למחזיקי האג:ח בכל הסדרות 4.6 מיליארד שקל - משימה לא פשוטה.

בחודש נובמבר דיווחה החברה כי יש לה עודף התחייבויות פיננסיות על אמצעים נזילים ברמה של 3.2 מיליארד שקל. אלא שמאז נכסי החברה המשיכו לרדת בבורסה ונדמה שהצרות  הגדולות שהיו בימיו של נוחי דנקנר נותרו: סלקום ושופרסל כבר לא יכולות לספק דיבידנדים כמו בימים הטובים.

חברת מעליות S&P הורידה את דירוג האג"ח של החברה האם של דסק"ש, אידיבי פיתוח, מרמה של BB ל-B והציבה תחזית דירוג שלילית. מדובר בהפחתה של 3 רמות מרמת השקעה בעייתית לרמת השקעה נמוכה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אגח 01/03/2015 10:58
    הגב לתגובה זו
    כמו למשל דוראה,אולימפיה,סיביל ג'רמני,חבס,לידקום,קמור,רילון,אייס,מטיס קפיטל, טאו וסנטראל יורו. מוכר כמגן מס. פרטים והסברים במייל: [email protected]
  • האשפה הזו יציע לכם 1-2 אגורות לני"ע (ל"ת)
    רם 02/03/2015 21:24
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.