איתות עצבני: תראו איפה מכרו המוסדיים בלחץ אדיר - והציבור ממשיך לקנות
שינוי כיוון אגרסיבי. המוסדיים מוכרים מניות בחו"ל - ובלחץ אדיר. לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו הבוקר, הגופים המוסדיים בארץ (קרנות פנסיה וחברות הביטוח) מכרו בחודש נובמבר מניות בחו"ל בסכום ענק של מעל 4.5 מיליארד שקלים (1.2 מיליארד דולר). ומה עשו באותו הזמן משקי הבית (כלומר הציבור)? קנו מניות בכמעט 800 מיליון שקלים (200 מיליון דולר).
כלומר המגמה בחודש נובמבר הייתה הפוכה ובעוצמה גדולה. בזמן שהציבור קנה מניות בחו"ל בסכום שיא של מעל שנה, המוסדיים מכרו מניות בסכום שיא של שנים ארוכות (אם לא שיא כל הזמנים). נציין כי קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"ל (דרכן פועל הציבור) השלימו בדצמבר רצף מדהים של 26 חודשים רצופים של גיוסים (סה"כ גיוס של 3.6 מיליארד שקל ב-2014 שזה גיוס שיא לקטגוריה מאז 2005). גם המוסדיים רכשו מניות בהתמדה אבל בשניים מתוך 3 החודשים האחרונים (שעד נובמבר) המוסדיים מימשו - כאשר בנובמר זה היה מימוש ענק.
עוד נציין כי המוסדיים היו אלה שהחלו ראשונים להסיט כספים למניות בחו"ל בזמן שהציבור החל במגמה זו (דרך קרנות הנאמנות) באיחור של חודשים ארוכים. האם כעת המוסדיים משנים כיוון והציבור עדיין בשלו? ימים יגידו, ייתכן שחודש נובמבר היה איתות.
מה עשו המדדים? חודש נובמבר דווקא היה חודש טוב בוול סטריט, מדד ה-S&P 500 עלה 2.45% לשיא כל הזמנים. בדצמבר רשם המדד ירידה של 0.45% וזה דווקא בניגוד לסטטיסטיקה לפיה דצמבר הוא החודש הטוב ביותר בשנה. בת"א המעו"ף צלל 1.5% בדצמבר אחרי קפיצה של 3.5% בנובמבר.
- השפעת מלחמת חרבות ברזל על המסחר בבורסה: הניירות התאוששו, התשואות קפצו, המשקיעים התחלפו
- הסערה סביב הגדלת הזרים: תמריץ כספי יפתור את הסכסוך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי פעילות הזרים בבורסה בת"א? בחודש נובמבר רכשו הזרים מניות בת"א בסכום של 147 מיליון דולר, וזאת אחרי קניה בסכום של 189 מיליון דולר באוקטובר וקניה בסך של 171 מיליון דולר בספטמבר.
הטבלה מתוך אתר בנק ישראל:
- 13.פנסיונרים שהפנסיה בבורסה:תשקיעו בוזלין.והרבה. (ל"ת)תודה לשר האוצר ביבי! 05/01/2015 13:47הגב לתגובה זו
- 12.שלומי 05/01/2015 13:12הגב לתגובה זועם כל זה שהבורסה שלנו מדשדשת אבל שם כל נפילה מאוד כואבת ואפילו במניות טובות
- 11.יעקב 05/01/2015 13:10הגב לתגובה זוהולך אחרי העדר להמלצות הזויות של משקעים אינטרסנטים היוצאים מבתי השקעות
- 10.איל 05/01/2015 13:05הגב לתגובה זומאז שנים. רבות הציבור. מרגיש. נכונה את קוני השוק
- 9.זה הזמן לקנות זהב. (ל"ת)שרם 05/01/2015 12:52הגב לתגובה זו
- רונן 05/01/2015 13:33הגב לתגובה זואבל אני מתזמן!!!, לכן לדעתי הלא מלומדת אז לא ממונף(לא לטרייד מהיר)
- 8.חברים 05/01/2015 12:46הגב לתגובה זולכן הבורסה רק עולה בלי מידה לא ישימו את הכסף לכן הבורסה רק של הכרשים בבורסה כול הזרים בחוץ הציבור בחוץ ארון קבורה בבורסה הכרשים בפנים הבלון בבורסה מתנפח והכול חוגג
- ״מידע פנים״ ״כסף קל״ לך לאולפן.זה בחינם!! (ל"ת)אלה הכי עשירים... 05/01/2015 13:39הגב לתגובה זו
- 7.Cta 05/01/2015 12:35הגב לתגובה זואין כמו נזילות שקיפות מלאה ואקטיביות סווינג של שבוע שבועיים לא יותר Managed Futures תצאו מהבועה שלנו תהנו מכלים שרק מתוחכמים כרגע נהנים מהם.. יש קרנות גידור שמתעסקות רק בזה
- 6.חיים מחדרה 05/01/2015 12:17הגב לתגובה זו- 40 אחוז למטה בארה"ב- אם לא השנה- אז בשנה הבאה. היסטוריה יא מטומטמים: 5-7 שנים עולה- 1-1.5 שנים יורד ב-30-50 אחוז. זו כל התורה על רגל אחת.
- מה שיורד 30% צריך לעלות כ43% להגיע לאותו מקום. (ל"ת)אלברט א. 05/01/2015 13:44הגב לתגובה זו
- אם יהיה 40 אחוז למטה בארה"ב פה יהיה מינוס 50% (ל"ת)סרגיי 05/01/2015 13:04הגב לתגובה זו
- 5.דודו 05/01/2015 12:05הגב לתגובה זולא רואה הגיון באף אחד מהמהלכים האלו.
- שורטים- לשנה וחצי (ל"ת)הפוך גוטה- הפוך 05/01/2015 15:16הגב לתגובה זו
- 4.אלעד הכריש 05/01/2015 11:46הגב לתגובה זואין מה לדאוג אתם תראו את כל הקניות בחזרה החודש..
- 3.נו ו? זה בשביל הדוחות להראות שהם "סולידייפ" (ל"ת)ילדים? 05/01/2015 11:38הגב לתגובה זו
- 2.אייל 05/01/2015 11:38הגב לתגובה זועשו טעות הככלה האמאקאית מתאוששת
- ככה זה כשהם לא צופים בחדשות :)))) (ל"ת)אתה מעודכן והם לא 05/01/2015 12:20הגב לתגובה זו
- 1.אייל 05/01/2015 11:38הגב לתגובה זועשו טעות הככלה האמאקאית מתאוששת
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
