זינוק במכירת מניות של בעלי עניין בבורסה מתחילת השנה, צפו ברשימה
נמשכת המגמה של מימוש מניות על ידי בעלי עניין בחברות ציבוריות. ממחקר שערך קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2014 מכרו בעלי עניין בחברות הבורסאיות מניות בשווי של כ-3 מיליארד שקל.
מכירות המניות אלה הן המשך להתחזקות המגמה שהחלה בשנת 2013 בה מכרו בעלי עניין מניות בשווי של כ-6 מיליארד שקל.
מכירות אלה של מניות, המבוצעות בדרך כלל למשקיעים מוסדיים, מגדילות את החזקות הציבור ("הכמות הצפה"), גורמות במקרים רבים לגידול חד במחזורי המסחר ובמספר מקרים אף לשדרוג מיקומה של המניה במדדי הבורסה העיקריים.
מכירות אלה ביחד עם ההנפקות המשניות של חברות בורסאיות, הן הגורמים העיקריים לעליית שיעור החזקות הציבור הממוצע במניות בת"א מכ-58% בסוף שנת 2013 לכ-60% במאי השנה.
המוכרים הגדולים ביותר במחצית הראשונה של שנת 2014 היו:
צדיק בינו מכר מניות "פז נפט" בשווי 260 מיליון שקל, ומניות "פיבי" בשווי כ-200 מיליון שקל. מכירות אלה הן המשך למכירות מניות "פז נפט" ו"הבנק הבינלאומי" בשנת 2013 בשווי כולל של כ-950 מיליון שקל.
בנק דיסקונט התחיל לממש את החזקותיו ב"בנק הבינלאומי" ומכר מניות בשווי 280 מיליון שקל.
בנק לאומי מכר מניות "פרטנר" בשווי כ- 140 מיליון שקל, מניות "אלקטרה צריכה" בשווי 84 מיליון שקל ומניות "טאואר" בשווי 56 מיליון שקל.
לב לבייב מכר את כל החזקותיו- כ19% ממניות "פוקס" בשווי 249 מיליון שקל.
משפחת שראן מכרה מניות "בנק דיסקונט" בשווי 236 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 493 מיליון שקל אשתקד ע"י קבוצות ברונפמן/שראן.
שטראוס אחזקות (של משפחת שטראוס)מכרה מניות "שטראוס" בשווי 207 מיליון שקל, לראשונה מזה כחמש שנים.
טדי שגיא מכר את כל החזקתו כ-12% במניות "בי-קומיוניקיישנס" בשווי 176 מיליון שקל.
ממשלת ישראל מכרה את יתרת מניותיה ב"בזק" תמורת כ-151 מיליון שקל.
משפחת ברוניצקי המשיכה השנה ומכרה מניות "אורמת" בשווי כ-120 מיליון שקל, בהמשך למכירות בשווי כ-43 מיליון שקל אשתקד.
יצחק תשובה מכר השנה מניות קבוצת דלק בשווי 125 מיליון שקל. הקבוצה בלטה אשתקד במכירת מניות בשלוש חברות בשווי כולל של כ- 400 מיליון שקל. בנוסף, מכרה השנה הקבוצה גם מניות בארה"ב מניות של דלק USA בשווי כ-1.4 מיליארד שקל וכן חתמה על הסכם למכירת חברות השליטה בקבוצת הביטוח "הפניקס" תמורת כ-1.7 מיליארד שקל.
מכירות מניות "מבני תעשיה" בשווי כ-126 מיליון שקל בחודש פברואר על ידי בעלת השליטה, הגדילו את שיעור החזקות הציבור מעבר לרף של 20% והביאו לכניסת מניותיה למדד ת"א-100 ביוני 2014.
בנוסף, במניות בהן נמכר אחוז גבוה של הון החברה, כגון "איי.די.איי ביטוח", "פוקס" ו "בי-קומיוניקיישנס" הוכפל משקלן במדדים העיקריים. יש להוסיף, שמכירות גדולות של מניות ע"י בעלי השליטה הביאו במניות אלה ובאחרות לגידול חד במחזורי המסחר.
גם במחצית הראשונה של 2014, בדומה לשנת 2013 כמעט ולא היו רכישות גדולות של מניות ע"י בעלי-עניין, שבוצעו כאיסוף מניות מהציבור (ולא ברכישה מבעלי עניין אחרים).
הרכישה הבולטת הייתה של שתי קרנות השקעה בינלאומיות שרכשו במחצית השנה, במסחר בבורסה, מניות "רמי לוי" בשווי של כ-40 מיליון שקל, בנוסף למניות בשווי 27 מיליון שקל שרכשו מבעל השליטה רמי לוי. שתי הקרנות מחזיקות ביוני כ-19% מהחברה עלייה של כ-3% מאז תחילת השנה.
- 1.מדוע לא הזכרת את הרפורמות בשוק ההון? (ל"ת)ארנון 16/07/2014 13:30הגב לתגובה זו

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.