זינוק במכירת מניות של בעלי עניין בבורסה מתחילת השנה, צפו ברשימה
נמשכת המגמה של מימוש מניות על ידי בעלי עניין בחברות ציבוריות. ממחקר שערך קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2014 מכרו בעלי עניין בחברות הבורסאיות מניות בשווי של כ-3 מיליארד שקל.
מכירות המניות אלה הן המשך להתחזקות המגמה שהחלה בשנת 2013 בה מכרו בעלי עניין מניות בשווי של כ-6 מיליארד שקל.
מכירות אלה של מניות, המבוצעות בדרך כלל למשקיעים מוסדיים, מגדילות את החזקות הציבור ("הכמות הצפה"), גורמות במקרים רבים לגידול חד במחזורי המסחר ובמספר מקרים אף לשדרוג מיקומה של המניה במדדי הבורסה העיקריים.
מכירות אלה ביחד עם ההנפקות המשניות של חברות בורסאיות, הן הגורמים העיקריים לעליית שיעור החזקות הציבור הממוצע במניות בת"א מכ-58% בסוף שנת 2013 לכ-60% במאי השנה.
המוכרים הגדולים ביותר במחצית הראשונה של שנת 2014 היו:
צדיק בינו מכר מניות "פז נפט" בשווי 260 מיליון שקל, ומניות "פיבי" בשווי כ-200 מיליון שקל. מכירות אלה הן המשך למכירות מניות "פז נפט" ו"הבנק הבינלאומי" בשנת 2013 בשווי כולל של כ-950 מיליון שקל.
בנק דיסקונט התחיל לממש את החזקותיו ב"בנק הבינלאומי" ומכר מניות בשווי 280 מיליון שקל.
בנק לאומי מכר מניות "פרטנר" בשווי כ- 140 מיליון שקל, מניות "אלקטרה צריכה" בשווי 84 מיליון שקל ומניות "טאואר" בשווי 56 מיליון שקל.
לב לבייב מכר את כל החזקותיו- כ19% ממניות "פוקס" בשווי 249 מיליון שקל.
משפחת שראן מכרה מניות "בנק דיסקונט" בשווי 236 מיליון שקל, בהמשך למכירת מניות בשווי 493 מיליון שקל אשתקד ע"י קבוצות ברונפמן/שראן.
שטראוס אחזקות (של משפחת שטראוס)מכרה מניות "שטראוס" בשווי 207 מיליון שקל, לראשונה מזה כחמש שנים.
טדי שגיא מכר את כל החזקתו כ-12% במניות "בי-קומיוניקיישנס" בשווי 176 מיליון שקל.
ממשלת ישראל מכרה את יתרת מניותיה ב"בזק" תמורת כ-151 מיליון שקל.
משפחת ברוניצקי המשיכה השנה ומכרה מניות "אורמת" בשווי כ-120 מיליון שקל, בהמשך למכירות בשווי כ-43 מיליון שקל אשתקד.
יצחק תשובה מכר השנה מניות קבוצת דלק בשווי 125 מיליון שקל. הקבוצה בלטה אשתקד במכירת מניות בשלוש חברות בשווי כולל של כ- 400 מיליון שקל. בנוסף, מכרה השנה הקבוצה גם מניות בארה"ב מניות של דלק USA בשווי כ-1.4 מיליארד שקל וכן חתמה על הסכם למכירת חברות השליטה בקבוצת הביטוח "הפניקס" תמורת כ-1.7 מיליארד שקל.
מכירות מניות "מבני תעשיה" בשווי כ-126 מיליון שקל בחודש פברואר על ידי בעלת השליטה, הגדילו את שיעור החזקות הציבור מעבר לרף של 20% והביאו לכניסת מניותיה למדד ת"א-100 ביוני 2014.
בנוסף, במניות בהן נמכר אחוז גבוה של הון החברה, כגון "איי.די.איי ביטוח", "פוקס" ו "בי-קומיוניקיישנס" הוכפל משקלן במדדים העיקריים. יש להוסיף, שמכירות גדולות של מניות ע"י בעלי השליטה הביאו במניות אלה ובאחרות לגידול חד במחזורי המסחר.
גם במחצית הראשונה של 2014, בדומה לשנת 2013 כמעט ולא היו רכישות גדולות של מניות ע"י בעלי-עניין, שבוצעו כאיסוף מניות מהציבור (ולא ברכישה מבעלי עניין אחרים).
הרכישה הבולטת הייתה של שתי קרנות השקעה בינלאומיות שרכשו במחצית השנה, במסחר בבורסה, מניות "רמי לוי" בשווי של כ-40 מיליון שקל, בנוסף למניות בשווי 27 מיליון שקל שרכשו מבעל השליטה רמי לוי. שתי הקרנות מחזיקות ביוני כ-19% מהחברה עלייה של כ-3% מאז תחילת השנה.
- 1.מדוע לא הזכרת את הרפורמות בשוק ההון? (ל"ת)ארנון 16/07/2014 13:30הגב לתגובה זו

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
