ה'שיתוק' בבורסה בת"א: זיו פניני מסמן 5 סיבות - ומזהיר מפני "תנודה קיצונית"

כבר תקופה ממושכת שהבורסה בת"א סובלת מימים שקטים מאוד ומתנודתיות שהולכת ופוחתת. ניתן לראות את התופעה הזו בעיקר כשהשוק המקומי מתעלם מתנודות חזקות באירופה ובארה"ב ומגיב בקורלציה נמוכה לנעשה מעבר לים. גם אתמול, אחרי ראלי עוצמתי במדדי וול סטריט בהובלת הנאסד"ק שזינק 1.7% ביום שני - המעו"ף פתח בעליות של 0.2%.

מעבר לכך, אפשר לראות ירידה במחזור הממוצע היומי ב-30 הימים האחרונים ל-474 מיליון שקל במדד המעו"ף לעומת ממוצע יומי של 535 מיליון שקל בחצי השנה האחרונה. במדד ת"א 75 נרשמה ירידה למחזור יומי ממוצע של 153 מיליון שקל לעומת ממוצע יומי של 202 מיליון ב-180 הימים האחרונים. גורמים בשוק טוענים שניתן לחוש היטב שהגופים המוסדיים, שלרב נותנים את הטון במניות הגדולות בת"א, הורידו הילוך בצורה משמעותית.

זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון נשמע מודאג מהסיטואציה: "התופעה הזו היא תופעה לא בריאה שיוצרת שוק מנומנם ולא סחיר שאינו קורץ ולא אטרקטיבי לגופים גדולים - לא בארץ ולא בחו"ל. מעבר לכך הוא בשל לתנודה קיצונית ברגע שמישהו גדול כן ינסה לפעול פה."

פניני ממשיך ומסביר כי "סטיות התקן הגלומות באופציות בכל העולם נסחרות ברמה מאוד נמוכה. גם מדד הויקס בארה"ב נסחר סביב 12% שזו סביבה נמוכה מאוד היסטורית ולראיה גם המדדים נסחרים בתנודות שערים נמוכות יחסית. בארץ, סטיית התקן הגלומה באופציות (בכסף) ירדה לרמה של 8.7% שהיא רמה נמוכה מאוד גם במונחים היסטוריים וגם בהשוואה למדדים בעולם."

• איך משדרגים את התשואות בשוק יורד או תנודתי?
• המרוויחים הגדולים ממלחמת הסחר של טראמפ: סוחרי התנודתיות

"הרמה הזו היא שיא שלילי שמביע סוג של 'כשל שוק' ונובע ממספר סיבות." מוסיף פניני "כבר תקופה ארוכה שאין פעילות ריאלית ממשית של גופים גדולים בשוק האקוויטי הישראלי - לא מקומיים ולא זרים, כך שאין מסה של כסף שרוצה להכנס או לצאת משוק המניות. הגופים הגדולים משנים את דלתא ההחזקה שלהם בעיקר בשווקי חו"ל, ומשאירים את המדדים הישראלים לספקולנטים מקומיים."

פניני מונה את חמש הסיבות העיקריות לתנודתיות הנמוכה באחד העם:

1. "כאשר שווקים עולים או יורדים בחו"ל ובארץ התנודה בפתיחת יום המסחר היא תנודה נמוכה, לדוגמא ירידה של 0.5% (הגופים הגדולים לא באים למכור) - הספקולנטים המקומיים מוכרים בשוק ומצפים לגדולים שיבואו למכור אחריהם, משאלה לא באים, נאלצים הספקולנטים בסוף היום לסגור את הפוזיציה שפתחו (הם מקבלים מינוף תוך יומי ולא יכולים להשאר עם הפוזיציה) ואז עצם הסגירה שלהם על הפוזיציה שפתחו בבוקר, גורמת לשוק לחזור לכיוון הבסיס וזאת מכיוון שהשוק לא סחיר.

2. שחקנים מקצוענים מבצעים אסטרטגיה שנקראית 'קניית סטיית תקן'. הם קונים אופציות באיזור הכסף ומגדרים את הפעילות שלהם בסוף יום המסחר. גם הם נתקלים בשוק לא סחיר, כלומר כשהשוק מתחיל בעלייה, נניח של 0.5% הם צריכים לגדר ולמכור את נכס הבסיס שבידיהם, הפעילות שלהם תמיד נגד המגמה (הם צריכים תמיד למכור כשהשוק עולה ולקנות כשהשוק יורד) כשהגדולים לא פועלים והשוק לא סחיר גם הפעילות שלהם מרסנת את התנודתיות של השוק.

• גלגול נוסף לאורה סמארט – מחליפה שוב בעלים
• בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

3. מכונות מסחר - ישנן מכונות מסחר שדוגמות בתוך היום את התנודתיות של נכס הבסיס ולפיו מתמחרות את סטיות התקן הגלומות באופציות. בשוק לא סחיר, כשהתנודתיות מרוסנת ע"י הסעיפים שהוזכרו לעיל, מוכרות המכונות את סטיית התקן ומורידות אותה לרמה של התנודתיות בפועל, במקרה שלנו כ-8.5% בלבד.

4. הגופים הגדולים מרגישים כי החזקתם בשוק הנוכחי היא גבוה מספיק, אולם היא לא גבוהה באופן יחסי להחזקתם הכוללת כך שהם לא ממהרים למכור או לקנות והם גם לא זקוקים לקניית אופציית פוט כדי לגדר - וגם כאן הביקוש לפוזיציות לונג יורד.

5. יש כאן גוף גדול (זר) שמחזיק תיק גדול של נכס בסיס מגודר. הוא כביכול שחקן ארביטראז' - הגוף הזה מכר כמות גדולה של אופציות באיזור הכסף ובכל סוף יום הוא מכניס ביקושים או היצעים בנכס הבסיס כנגד המגמה, מתוך רצון לנצל את הסעיפים הקודמים שדברנו עליהם, להוריד את התנודתיות בפועל לרמה נמוכה יותר וליהנות משחיקה מוגברת של האופציות שהן כתבו."