קיורטק: אכזבה לחולי סרטן המעי הגס, אבל תקווה לחולי מלנומה

החברה שנשלטת על ידי כלל ביוטכנולוגיות דיווחה כי הניסוי בתרופת ה-CT-011 לא השיג את יעדיו בחולי סרטן המעי הגס, אך התקבלו תוצאות מעודדות בחולי מלנומה
יעל גרונטמן | (4)

חברת קיורטק פירסמה היום את תוצאותיהן של שני ניסויים קליניים בשלב II שערכה בתרופת הדגל שלה, ה-CT-011. בעוד שהניסוי בחולי סרטן המעי הגס אכזב כאשר לא השיג את יעדיו, תוצאות הניסוי בחולי סרטן המלנומה דווקא היו מעודדות.

קיורטק שנשלטת על ידי כלל ביוטכנו (53%) הודיעה כי הניסוי הקליני בשלב II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, תרופת ה-CT-011 - לא השיג את יעדיו.

הניסוי כלל 171 חולים בסרטן גרורתי של המעי הגס ב-5 מדינות (ארה"ב, רומניה, בולגריה, הודו ופרו). החולים חולקו לשתי זרועות באופן אקראי כשחולים בזרוע הביקורת טופלו3בטיפול כימותראפי המקובל (FOLFOX), בעוד שבזרוע הניסוי קיבלו החולים את התרופה בנוסף לטיפול הכימותראפי המקובל. משך הטיפול המירבי בשתי הזרועות היה 18 חודשים. יעד הניסוי העיקרי היה הזמן החציוני להתקדמות המחלה. יעדי הנסוי המשניים כללו, בין השאר, את החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול.

בחינת תוצאות הניסוי מצביעה על שונות גבוהה בתוצאות שהתקבלו במדינות השונות ובעיקר בקבוצת הביקורת. עיקר השונות נמצאה באוכלוסיית החולים שגוייסה בהודו, המהווה כרבע מכלל החולים בניסוי.

הניסוי לא השיג את יעדיו מאחר שהשונות הגבוהה של הנתונים אינה מאפשרת הסקת מסקנות משמעותיות ממנו. יצויין כי לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק ממשיכה לבחון את הנתונים ומציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תקווה לחולי מלנומה

לעומת זאת הניסוי הקליני בשלב II בחולים במלנומה גרורתית, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, ה-CT-011, היה מעודד יותר.

הניסוי כלל 103 חולים בסרטן מסוג מלנומה גרורתית (מהם 83 בארה"ב ו-20 בישראל) . כ-75% מהחולים שגוייסו לניסוי היו חולים קשים ביותר עם מחלה מתקדמת שהתפשטה באיברים הפנימיים המרוחקים מהעור, כגון כבד או מוח. החולים שגוייסו לניסוי עברו עד שלושה טיפולים קודמים כנגד מלנומה גרורתית טרם גיוסם בין היתר בשני טיפולים מתקדמים המקובלים כיום. החולים חולקו באופן אקראי לשתי רמות מינון של התרופה והטיפול ניתן להם אחת לשבועיים, כשמשך הטיפול המירבי היה 12 חודשים.

היעד העיקרי בניסוי היה החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול. היעדים המשניים כללו, בין היתר, את אחוז החולים שנתרו בחיים שנה לאחר תחילת הטיפול.

בעוד שביעד הניסוי העיקרי נצפתה תגובה מתונה יחסית, הרי ששיעור החולים שנותרו בחיים 12 חודשים מתחילת הטיפול עמד על כ-65% (ועד 100% בתתי אוכלוסיות מסויימות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהודעתה כותבת החברה - תוצאה זו מעודדת ביחס לתוצאות שדווחו עד כה בניסויים שנערכו באינדיקציה זו ובנוגדנים דומים. יצויין כי מקובל להשתמש בשיעור החולים שנותרו בחיים (Overall survival) כיעד העיקרי בניסויי השלב ה-III לצורך אישור תרופה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק מסרה עוד כי היא ממשיכה במאמציה לפתח את התרופה במטרה להביא אותה לשוק בהקדם האפשרי, אך מציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוניה 08/11/2013 08:57
    הגב לתגובה זו
    כלל-ביוטכנולוגיה וקיורטק נכשלו למעשה במוצר המוביל (Phase II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס) וכפי שכלל-ביו פרסמה אתמול, 'הניסוי לא השיג את יעדיו'. ובעברית פשוטה: הניסוי נכשל. מאחר ומדובר באותה תרופהב-2 הניסויים, אלו לא תוצאות מעודדות עבור משקיעים או עבור הסיכוי לעסקה פוטנציאלית שצריכה להמר על הצלחה עתידית בניסוי קליני רחב בפאזה 3 שנכשל במקביל בניסוי מתקדם בפאזה 2.
  • לסוניה 09/11/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    את לא מבינה בתחום ואני מבטיח לך שיהיה לך מלנומה גרורתית אמן סלה כן יהי רצון אז התרופה של קיורטק תינתן לך ואז תיראי בעצמך אם היא יעילה או לא!
  • אנונימי 10/11/2013 10:04
    המאחל יאוחל
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?