קיורטק: אכזבה לחולי סרטן המעי הגס, אבל תקווה לחולי מלנומה

החברה שנשלטת על ידי כלל ביוטכנולוגיות דיווחה כי הניסוי בתרופת ה-CT-011 לא השיג את יעדיו בחולי סרטן המעי הגס, אך התקבלו תוצאות מעודדות בחולי מלנומה
יעל גרונטמן | (4)

חברת קיורטק פירסמה היום את תוצאותיהן של שני ניסויים קליניים בשלב II שערכה בתרופת הדגל שלה, ה-CT-011. בעוד שהניסוי בחולי סרטן המעי הגס אכזב כאשר לא השיג את יעדיו, תוצאות הניסוי בחולי סרטן המלנומה דווקא היו מעודדות.

קיורטק שנשלטת על ידי כלל ביוטכנו (53%) הודיעה כי הניסוי הקליני בשלב II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, תרופת ה-CT-011 - לא השיג את יעדיו.

הניסוי כלל 171 חולים בסרטן גרורתי של המעי הגס ב-5 מדינות (ארה"ב, רומניה, בולגריה, הודו ופרו). החולים חולקו לשתי זרועות באופן אקראי כשחולים בזרוע הביקורת טופלו3בטיפול כימותראפי המקובל (FOLFOX), בעוד שבזרוע הניסוי קיבלו החולים את התרופה בנוסף לטיפול הכימותראפי המקובל. משך הטיפול המירבי בשתי הזרועות היה 18 חודשים. יעד הניסוי העיקרי היה הזמן החציוני להתקדמות המחלה. יעדי הנסוי המשניים כללו, בין השאר, את החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול.

בחינת תוצאות הניסוי מצביעה על שונות גבוהה בתוצאות שהתקבלו במדינות השונות ובעיקר בקבוצת הביקורת. עיקר השונות נמצאה באוכלוסיית החולים שגוייסה בהודו, המהווה כרבע מכלל החולים בניסוי.

הניסוי לא השיג את יעדיו מאחר שהשונות הגבוהה של הנתונים אינה מאפשרת הסקת מסקנות משמעותיות ממנו. יצויין כי לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק ממשיכה לבחון את הנתונים ומציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תקווה לחולי מלנומה

לעומת זאת הניסוי הקליני בשלב II בחולים במלנומה גרורתית, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, ה-CT-011, היה מעודד יותר.

הניסוי כלל 103 חולים בסרטן מסוג מלנומה גרורתית (מהם 83 בארה"ב ו-20 בישראל) . כ-75% מהחולים שגוייסו לניסוי היו חולים קשים ביותר עם מחלה מתקדמת שהתפשטה באיברים הפנימיים המרוחקים מהעור, כגון כבד או מוח. החולים שגוייסו לניסוי עברו עד שלושה טיפולים קודמים כנגד מלנומה גרורתית טרם גיוסם בין היתר בשני טיפולים מתקדמים המקובלים כיום. החולים חולקו באופן אקראי לשתי רמות מינון של התרופה והטיפול ניתן להם אחת לשבועיים, כשמשך הטיפול המירבי היה 12 חודשים.

היעד העיקרי בניסוי היה החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול. היעדים המשניים כללו, בין היתר, את אחוז החולים שנתרו בחיים שנה לאחר תחילת הטיפול.

בעוד שביעד הניסוי העיקרי נצפתה תגובה מתונה יחסית, הרי ששיעור החולים שנותרו בחיים 12 חודשים מתחילת הטיפול עמד על כ-65% (ועד 100% בתתי אוכלוסיות מסויימות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהודעתה כותבת החברה - תוצאה זו מעודדת ביחס לתוצאות שדווחו עד כה בניסויים שנערכו באינדיקציה זו ובנוגדנים דומים. יצויין כי מקובל להשתמש בשיעור החולים שנותרו בחיים (Overall survival) כיעד העיקרי בניסויי השלב ה-III לצורך אישור תרופה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק מסרה עוד כי היא ממשיכה במאמציה לפתח את התרופה במטרה להביא אותה לשוק בהקדם האפשרי, אך מציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוניה 08/11/2013 08:57
    הגב לתגובה זו
    כלל-ביוטכנולוגיה וקיורטק נכשלו למעשה במוצר המוביל (Phase II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס) וכפי שכלל-ביו פרסמה אתמול, 'הניסוי לא השיג את יעדיו'. ובעברית פשוטה: הניסוי נכשל. מאחר ומדובר באותה תרופהב-2 הניסויים, אלו לא תוצאות מעודדות עבור משקיעים או עבור הסיכוי לעסקה פוטנציאלית שצריכה להמר על הצלחה עתידית בניסוי קליני רחב בפאזה 3 שנכשל במקביל בניסוי מתקדם בפאזה 2.
  • לסוניה 09/11/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    את לא מבינה בתחום ואני מבטיח לך שיהיה לך מלנומה גרורתית אמן סלה כן יהי רצון אז התרופה של קיורטק תינתן לך ואז תיראי בעצמך אם היא יעילה או לא!
  • אנונימי 10/11/2013 10:04
    המאחל יאוחל
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.