קיורטק: אכזבה לחולי סרטן המעי הגס, אבל תקווה לחולי מלנומה

החברה שנשלטת על ידי כלל ביוטכנולוגיות דיווחה כי הניסוי בתרופת ה-CT-011 לא השיג את יעדיו בחולי סרטן המעי הגס, אך התקבלו תוצאות מעודדות בחולי מלנומה
יעל גרונטמן | (4)

חברת קיורטק פירסמה היום את תוצאותיהן של שני ניסויים קליניים בשלב II שערכה בתרופת הדגל שלה, ה-CT-011. בעוד שהניסוי בחולי סרטן המעי הגס אכזב כאשר לא השיג את יעדיו, תוצאות הניסוי בחולי סרטן המלנומה דווקא היו מעודדות.

קיורטק שנשלטת על ידי כלל ביוטכנו (53%) הודיעה כי הניסוי הקליני בשלב II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, תרופת ה-CT-011 - לא השיג את יעדיו.

הניסוי כלל 171 חולים בסרטן גרורתי של המעי הגס ב-5 מדינות (ארה"ב, רומניה, בולגריה, הודו ופרו). החולים חולקו לשתי זרועות באופן אקראי כשחולים בזרוע הביקורת טופלו3בטיפול כימותראפי המקובל (FOLFOX), בעוד שבזרוע הניסוי קיבלו החולים את התרופה בנוסף לטיפול הכימותראפי המקובל. משך הטיפול המירבי בשתי הזרועות היה 18 חודשים. יעד הניסוי העיקרי היה הזמן החציוני להתקדמות המחלה. יעדי הנסוי המשניים כללו, בין השאר, את החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול.

בחינת תוצאות הניסוי מצביעה על שונות גבוהה בתוצאות שהתקבלו במדינות השונות ובעיקר בקבוצת הביקורת. עיקר השונות נמצאה באוכלוסיית החולים שגוייסה בהודו, המהווה כרבע מכלל החולים בניסוי.

הניסוי לא השיג את יעדיו מאחר שהשונות הגבוהה של הנתונים אינה מאפשרת הסקת מסקנות משמעותיות ממנו. יצויין כי לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק ממשיכה לבחון את הנתונים ומציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תקווה לחולי מלנומה

לעומת זאת הניסוי הקליני בשלב II בחולים במלנומה גרורתית, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, ה-CT-011, היה מעודד יותר.

הניסוי כלל 103 חולים בסרטן מסוג מלנומה גרורתית (מהם 83 בארה"ב ו-20 בישראל) . כ-75% מהחולים שגוייסו לניסוי היו חולים קשים ביותר עם מחלה מתקדמת שהתפשטה באיברים הפנימיים המרוחקים מהעור, כגון כבד או מוח. החולים שגוייסו לניסוי עברו עד שלושה טיפולים קודמים כנגד מלנומה גרורתית טרם גיוסם בין היתר בשני טיפולים מתקדמים המקובלים כיום. החולים חולקו באופן אקראי לשתי רמות מינון של התרופה והטיפול ניתן להם אחת לשבועיים, כשמשך הטיפול המירבי היה 12 חודשים.

היעד העיקרי בניסוי היה החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול. היעדים המשניים כללו, בין היתר, את אחוז החולים שנתרו בחיים שנה לאחר תחילת הטיפול.

בעוד שביעד הניסוי העיקרי נצפתה תגובה מתונה יחסית, הרי ששיעור החולים שנותרו בחיים 12 חודשים מתחילת הטיפול עמד על כ-65% (ועד 100% בתתי אוכלוסיות מסויימות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהודעתה כותבת החברה - תוצאה זו מעודדת ביחס לתוצאות שדווחו עד כה בניסויים שנערכו באינדיקציה זו ובנוגדנים דומים. יצויין כי מקובל להשתמש בשיעור החולים שנותרו בחיים (Overall survival) כיעד העיקרי בניסויי השלב ה-III לצורך אישור תרופה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק מסרה עוד כי היא ממשיכה במאמציה לפתח את התרופה במטרה להביא אותה לשוק בהקדם האפשרי, אך מציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוניה 08/11/2013 08:57
    הגב לתגובה זו
    כלל-ביוטכנולוגיה וקיורטק נכשלו למעשה במוצר המוביל (Phase II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס) וכפי שכלל-ביו פרסמה אתמול, 'הניסוי לא השיג את יעדיו'. ובעברית פשוטה: הניסוי נכשל. מאחר ומדובר באותה תרופהב-2 הניסויים, אלו לא תוצאות מעודדות עבור משקיעים או עבור הסיכוי לעסקה פוטנציאלית שצריכה להמר על הצלחה עתידית בניסוי קליני רחב בפאזה 3 שנכשל במקביל בניסוי מתקדם בפאזה 2.
  • לסוניה 09/11/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    את לא מבינה בתחום ואני מבטיח לך שיהיה לך מלנומה גרורתית אמן סלה כן יהי רצון אז התרופה של קיורטק תינתן לך ואז תיראי בעצמך אם היא יעילה או לא!
  • אנונימי 10/11/2013 10:04
    המאחל יאוחל
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%