קיורטק: אכזבה לחולי סרטן המעי הגס, אבל תקווה לחולי מלנומה

החברה שנשלטת על ידי כלל ביוטכנולוגיות דיווחה כי הניסוי בתרופת ה-CT-011 לא השיג את יעדיו בחולי סרטן המעי הגס, אך התקבלו תוצאות מעודדות בחולי מלנומה
יעל גרונטמן | (4)

חברת קיורטק פירסמה היום את תוצאותיהן של שני ניסויים קליניים בשלב II שערכה בתרופת הדגל שלה, ה-CT-011. בעוד שהניסוי בחולי סרטן המעי הגס אכזב כאשר לא השיג את יעדיו, תוצאות הניסוי בחולי סרטן המלנומה דווקא היו מעודדות.

קיורטק שנשלטת על ידי כלל ביוטכנו (53%) הודיעה כי הניסוי הקליני בשלב II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, תרופת ה-CT-011 - לא השיג את יעדיו.

הניסוי כלל 171 חולים בסרטן גרורתי של המעי הגס ב-5 מדינות (ארה"ב, רומניה, בולגריה, הודו ופרו). החולים חולקו לשתי זרועות באופן אקראי כשחולים בזרוע הביקורת טופלו3בטיפול כימותראפי המקובל (FOLFOX), בעוד שבזרוע הניסוי קיבלו החולים את התרופה בנוסף לטיפול הכימותראפי המקובל. משך הטיפול המירבי בשתי הזרועות היה 18 חודשים. יעד הניסוי העיקרי היה הזמן החציוני להתקדמות המחלה. יעדי הנסוי המשניים כללו, בין השאר, את החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול.

בחינת תוצאות הניסוי מצביעה על שונות גבוהה בתוצאות שהתקבלו במדינות השונות ובעיקר בקבוצת הביקורת. עיקר השונות נמצאה באוכלוסיית החולים שגוייסה בהודו, המהווה כרבע מכלל החולים בניסוי.

הניסוי לא השיג את יעדיו מאחר שהשונות הגבוהה של הנתונים אינה מאפשרת הסקת מסקנות משמעותיות ממנו. יצויין כי לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק ממשיכה לבחון את הנתונים ומציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תקווה לחולי מלנומה

לעומת זאת הניסוי הקליני בשלב II בחולים במלנומה גרורתית, בו נבחנו היעילות והבטיחות של המוצר המוביל של קיורטק, ה-CT-011, היה מעודד יותר.

הניסוי כלל 103 חולים בסרטן מסוג מלנומה גרורתית (מהם 83 בארה"ב ו-20 בישראל) . כ-75% מהחולים שגוייסו לניסוי היו חולים קשים ביותר עם מחלה מתקדמת שהתפשטה באיברים הפנימיים המרוחקים מהעור, כגון כבד או מוח. החולים שגוייסו לניסוי עברו עד שלושה טיפולים קודמים כנגד מלנומה גרורתית טרם גיוסם בין היתר בשני טיפולים מתקדמים המקובלים כיום. החולים חולקו באופן אקראי לשתי רמות מינון של התרופה והטיפול ניתן להם אחת לשבועיים, כשמשך הטיפול המירבי היה 12 חודשים.

היעד העיקרי בניסוי היה החלק היחסי של החולים שהגיבו לטיפול. היעדים המשניים כללו, בין היתר, את אחוז החולים שנתרו בחיים שנה לאחר תחילת הטיפול.

בעוד שביעד הניסוי העיקרי נצפתה תגובה מתונה יחסית, הרי ששיעור החולים שנותרו בחיים 12 חודשים מתחילת הטיפול עמד על כ-65% (ועד 100% בתתי אוכלוסיות מסויימות).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהודעתה כותבת החברה - תוצאה זו מעודדת ביחס לתוצאות שדווחו עד כה בניסויים שנערכו באינדיקציה זו ובנוגדנים דומים. יצויין כי מקובל להשתמש בשיעור החולים שנותרו בחיים (Overall survival) כיעד העיקרי בניסויי השלב ה-III לצורך אישור תרופה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות הקשורות לתרופה.

קיורטק מסרה עוד כי היא ממשיכה במאמציה לפתח את התרופה במטרה להביא אותה לשוק בהקדם האפשרי, אך מציינת כי טרם הסתיים שלב הפיתוח של התרופה וכי אין ודאות כי התרופה תגיע לשיווק על בסיס מסחרי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוניה 08/11/2013 08:57
    הגב לתגובה זו
    כלל-ביוטכנולוגיה וקיורטק נכשלו למעשה במוצר המוביל (Phase II בחולים בסרטן גרורתי של המעי הגס) וכפי שכלל-ביו פרסמה אתמול, 'הניסוי לא השיג את יעדיו'. ובעברית פשוטה: הניסוי נכשל. מאחר ומדובר באותה תרופהב-2 הניסויים, אלו לא תוצאות מעודדות עבור משקיעים או עבור הסיכוי לעסקה פוטנציאלית שצריכה להמר על הצלחה עתידית בניסוי קליני רחב בפאזה 3 שנכשל במקביל בניסוי מתקדם בפאזה 2.
  • לסוניה 09/11/2013 09:48
    הגב לתגובה זו
    את לא מבינה בתחום ואני מבטיח לך שיהיה לך מלנומה גרורתית אמן סלה כן יהי רצון אז התרופה של קיורטק תינתן לך ואז תיראי בעצמך אם היא יעילה או לא!
  • אנונימי 10/11/2013 10:04
    המאחל יאוחל
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה

הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל

מנדי הניג |

ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים בישראל וביוון.

למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.


מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.

בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.

במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.