"15 שנה אני פועל בשוק הקרנות, תקופה כזו עוד לא ראיתי" - לאן זורם הכסף?
גם ותיקי שוק ההון לא זוכרים תקופה כל כך אינטנסיבית, שוקקת ומרתקת בשוק קרנות הנאמנות כמו זו שהיתה בשנה האחרונה. מעברים חדים בין אפיקי ההשקעה האג"חים והמנייתיים, הסטות כספים מת"א לחו"ל ובחזרה, יצירות ענק תוך שבירת שיאים בהיקף הנכסים המנוהלים וגם התבצרות בבונקר של הקרנות הכספיות.
בראיון ל-Bizportal התייחס דודי קטש, מנהל קרנות הנאמנות של תמיר פישמן, לאלטרנטיבות העומדות כיום בפני המשקיע הישראלי בסביבת ריבית נמוכה במיוחד, המליץ על סוג הקרנות המועדפות לדעתו להשקעה לאורך זמן וגם העריך כי המצב בבורסה עוד ישתפר.
"אני נמצא בשוק קרנות הנאמנות מ-1998 ועברתי בו הרבה גלגולים, אבל תקופה עם כל כך הרבה גיוסים בזמן כל כך קצר - עוד לא ראיתי. זה מה שמייחד את התקופה האחרונה". אמר קטש שהתחיל את השנה עם נכסים בהיקף של 550 מיליון שקל וכיום מנהל כבר מעל למיליארד שקל, לאחר שבחודש יולי היה המגייס החמישי בגודלו בין כל הקרנות המסורתיות בתעשייה, בעיקר לקרן תמיר פישמן 90/10.
באמצע 2007, אז נרשם השיא הקודם, בקרנות הנאמנות היו נכסים בהיקף של 150 מיליארד שקל. כיום זהו ההיקף שקיים רק בקרנות המסורתיות, מעבר לזה יש עוד עולם שלם שכולל את הקרנות הכספיות בו מתבצרים כבר יותר מ-60 מיליארד שקלים. על כך אומר קטש "אנו רואים שלמרות הגיוסים הגדולים שכבר החלו בשנה שעברה, עדיין יש פוטנציאל להמשך זרימת הכספים לקרנות המסורתיות, אם מכיוונן של הקרנות הכספיות ואם משוק הפקדונות בבנקים, שעדיין גדול פי כמה וכמה משוק קרנות הנאמנות".
"אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מעניינת מבחינה כלכלית בעיקר בשל סביבת הריבית הנמוכה, שמאלצת את המשקיעים לחפש אלטרטיבות בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני וגם להגדיל את הנכונות לחשיפה למניות".
נכון להיום הקרנות בהן יש חשיפה של עד 10% למניות ו-90% לאג"ח הן הקרנות הפופולריות ביותר בקרב הישראלים אבל זה לא תמיד היה ככה. בעשור האחרון היו מספר גלים של כניסות ויציאות מאסיביות של המשקיעים לקרנות ה-10/90 וה-20/80 (קרנות אג"ח עם חשיפה מנייתית).
על כך אומר קטש, "אני מקווה שהפעם הציבור יבחר להישאר בסוג זה של קרנות לאורך זמן רב יותר. כיום, כשיועץ יכול להציע ללקוחותיו פקדונות בבנק עם ריבית כל כך נמוכה של 0.6% לשנה, (נומינלית. ראלית מדובר כבר בריבית שלילית), הוא בעצם חייב למצוא אלטרנטבה אחרת להשקעות הלקוח על פני פקדונות או קרנות כספיות - וסוג הקרנות הזה בהחלט הוכיח כי הוא עונה על מרבית הצרכים של המשקיעים".
תימשך הסטת הכספים מחו"ל למניות בארץ
המהלך שקרה בשנה האחרונה בשוק הישראלי היה דרמטי, כאשר המשקיעים העדיפו להסיט את כספם להשקעה בקרנות מנייתיות בחו"ל על פני ההשקעה בקרנות אשר משקיעות במניות בארץ. על כך אומר קטש, "בדיעבד, היה זה מהלך נכון מאחר ורכבת הצמיחה האמריקנית יצאה מהתחנה ותפסה תאוצה, בזמן שהבורסה הישראלית לא זזה".
לדבריו, "הכיוון השתנה בתקופה האחרונה לאחר שהפערים בין הבורסות בארה"ב לבורסה בישראל גדלו לרמה כל כך מוגזמת. בנוסף אחראים להסטה חזרה למניות בארץ הניצנים המעידים על שיפור במצב המאקרו של ישראל. במיוחד לאחר שבנק ישראל אמר שחלה עצירה בקצב ההאטה במשק. זה גרם למשקיעים לעצור את הגיוסים בקרנות המנייתיות בחו"ל ולהתחיל להגדיל את היקף הגיוסים בקרנות המניתיות המשקיעות בישראל".
- 10.השאלה היא מיהם הטיפשים שמחזירים כסף לבורסה בישראל (ל"ת)גד 19/08/2013 21:33הגב לתגובה זו
- 9.משה ראשל"צ 18/08/2013 07:37הגב לתגובה זוברגע שהמזרח התיכון ירגע כולם ירוצו לבורסה שלנו תמתינו זה יקרה מתי שהוא בקרוב זו הסיבה והמומחים לא רוצים להצביע על זה כי הם מסתכלים על המדינה ולא רוצים להבין קצת יותר
- 8.ה-"קומדי לה פרנס" מייצגת נאמנה את מצבה האומלל של ישראל (ל"ת)פון פאפן 16/08/2013 16:09הגב לתגובה זו
- 7.אבן פלד 16/08/2013 16:01הגב לתגובה זוכדברי הפתיחה להמנון "מסביב יהום הסער" יש להתייחס בזהירות להצהרה - בדבר הסטת הכספים מחו"ל למניות בארץ. ניתוח כלכלת העולם מצביע על התעשיה הגרמנית כמכשיר היציבות היחיד בעולם
- 6.אורן דגן התותח (ל"ת)יניב 14/08/2013 14:20הגב לתגובה זו
- אורן דגן 14/08/2013 15:01הגב לתגובה זוגועל
- 5.די לרגולציה! 14/08/2013 11:13הגב לתגובה זורק ניירת וכיסתוח! די! נמאס! רגולציה לגרש!
- 4.אורי 14/08/2013 11:05הגב לתגובה זותורידו את המס ותעיפו את רוה"מ !
- ושר האוצר!!! (ל"ת)alex 14/08/2013 11:56הגב לתגובה זו
- 3.עידן 14/08/2013 10:47הגב לתגובה זואחד מהשניים: או תרד או תדשדש?? תמיד זה עליות?
- 2.יעל 14/08/2013 10:40הגב לתגובה זוהבורסה לא אוהבת את המדיניות של לפיד ויש אוירה של עליהום על חברות גדולות כמו כיל טבע והבגצים למיניהם שלא נדבר על הגז
- 1.מה עם ה 25% מס כולם כבר מסכימים ומרוצים? (ל"ת)הכל בולשיט 14/08/2013 10:12הגב לתגובה זו
אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
