קליין: "רצו משהו מהיר וגדול והעלו מס, לא מנהלים כך תקציב מדינה"

כך אמר נגיד בנק ישראל לשעבר בגלי צה"ל. הממונה על התקציבים באוצר - "עד עכשיו אנחנו רק נשרטנו מהמשבר הכלכלי העולמי, אך ייתכן ונגיע למשבר עמוק שממנו יסבלו השכבות החלשות"
לירן סהר | (5)

"הסתבר לממשלה אחרי מספר לא מבוטל של שלבים של הגדלת ההוצאות שנוצר בור וכעת אי אפשר להמשיך", כך אמר הבוקר דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר בתוכנית מה בוער בגלי צה"ל על העלאות המיסים הצפויות והקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה.

לדבריו התקציב הדו שנתי היה טעות - "התקציב הדו שנתי הפך לתקציב מתגלגל והוא גדל כל פעם קצת, לא סופרים את הגידול המצטבר ופתאום נראה כאילו מישהו נבהל ושצריך לעשות משהו מהיר וגדול. כך לא מנהלים תקציב מדינה, אנחנו נמצאים במסלול ממש לא טוב."

קליין מתנגד להגדלת הגירעון וסבור כי למרות שהגדילו אותו לא בטוח שהאמצעים שמשתמשים בהם כעת ישיגו אותו. לדבריו כרגע שפועלים בקיצוץ רוחבי ולא פועלים בשיקול דעת ללא מחשבה לטווח ארוך, ללא מחשבה מה יעשו ליעדים במשק.

"הנוסחאות בעניין ידועות - קודם כל עדיף לבטל פטורים בסדר גודל של עשרות מיליוני שקלים, עדיף לא להעלות שיעורי מיסים. המהלכים האחרונים נועד לסתום חור בתקציב, אם הוא יצטמצם, זה לא יערער את את דירוג החוב של ישראל."

גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, אמר בתגובה כי "אנחנו צריכים להביט במציאות באופן מפוכח בלי פופוליזם. עד עכשיו אנחנו רק נשרטנו מהמשבר הכלכלי העולמי, אך ייתכן ונגיע למשבר עמוק שממנו יסבלו השכבות החלשות, כפי שקורה באירופה. לגבי הטענה שהחלשים ומעמד הביניים משלמים והעשירים לא - עובדה ראשונה, מערכת המס בישראל היא הפרוגרסיבית ביותר בעולם המפותח, 7 העשירונים הראשונים כמעט ולא משלמים מיסים."

"צריך לזכור שרשימת הצעדים שתובא לאישור הממשלה מטרתה המרכזית היא פתרון לבעייה של שנת 2012 - סטייה מטווח הגירעון שעשויה להביא אותנו למשבר פיננסי - אנחנו מטפלים בהתאמה בצד ההכנסות מול הגבייה, את זה צריך לבצע עכשיו על מנת לא לגלוש למשבר מסוכן. החלק השני הוא טיפול בצד ההוצאות לנושאים דוגמת טיפול בתופעת המסתננים, מערך הכבאות. יידרשו צעדים נוספים בתקציב 2013", הוסיף הרשקוביץ.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    כל מילה בסלע (ל"ת)
    הלוחש לכלכלה 27/07/2012 00:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מבין דבר 26/07/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    צוחקים עלינו הם שכחו את ביטוח לאומי ומס בריאות שסה"כ הם ב- 12% מהשכר וגם לעשירונים הנמוכים. אם נוסיף מס זה אני לא בטוח שהמיסוי הוא כל כך פרוגרסבי.
  • 3.
    מבין דבר 26/07/2012 11:33
    הגב לתגובה זו
    צוחקים עלינו הם שכחו את ביטוח לאומי ומס בריאות שסה"כ הם ב- 12% מהשכר וגם לעשירונים הנמוכים. אם נוסיף מס זה אני לא בטוח שהמיסוי הוא כל כך פרוגרסבי.
  • 2.
    סתם אזרח 26/07/2012 11:29
    הגב לתגובה זו
    לפחות עד אשר יצליח להסביר את המהלך ה"גאוני" שלו בעצמו, כאשר הוריד את הריבית במשק ב - 2%, כאשר כל העולם, אפילו במקרה של משבר חריף ביותר, לא מעז לגעת בשער הריבית ביותר מחצי אחוז. גרם לעליית שער השקל ב - 20%! מטומטם. ועוד מדבר על אחרים. תסתכל על עצמך ותבקר את עצמך קודם. ובכלל עדיף שתחזור קודם ללמוד עוד קצת כלכלה!
  • 1.
    חי במינוס 26/07/2012 09:47
    הגב לתגובה זו
    יש מיליארדים שצריך רק להושיט יד ולקחת,אבל נוח להכניס היד לכיס האזרח שמימלא שוכח הכל עד לבחירות
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.16%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.