חודש מאי יזכר כחודש בו קרסו מניות התקשורת והטייקונים - צפו במספרים
חודש מאי 2012 יזכר בדפי ההיסטוריה כחודש בו נפתחה התחרות בשוק הסלולר וגם כחודש בו קרסו מניות התקשורת בישראל. מדד התקשורת צלל בחודש החולף בכ-28.5% והוביל את הירידות בקרב המדדים הנסחרים בבורסה הישראלית. מתחילת השנה נפל מדד זה בכ-40% ושווי החברות בו צנח בהיקף של מיליארדי שקלים.
מדד המעו"ף אשר בו לוקחות חלק גם מרבית מניות התקשורת נפל בחודש האחרון ב-8.5%, מה שהעביר אותו לתשואה שלילית מתחילת השנה, למרות שבשבוע הנוכחי הצליח לרשום תשואה חיובית בשיעור של 1.3%. בחודש האחרון ניכרה עלייה בהיקף המחזורים היומיים בבורסה. היום, כאשר נרשמה עלייה של 1.5% במדד המעו"ף, נרשם גם אחד המחזורים הגדולים הזכורים בשוק בשנה האחרונה, 1.647 מיליארד שקל.
את הירידות במדד המעו"ף הובילו החודש בצמידות מניית סלקום ופרטנר שצללו ב-41% וב-37.7% בהתאמה. במרחק ניכר מהן נמצאת בזק שאיבדה במאי כ-14%, וזאת לאחר שמאז שנפלה לשפל של 3 שנים החודש הספיקה לזנק בכ-20%, מהם כ-16% נרשמו השבוע והובילו את בזק להיות המניה החזקה ביותר במדד השבוע. העלייה במניה באה לאחר שבשוק הבינו כי הנפילה מחקה את השווי הנכסי של החברה האם, בי קומיוניקיישנס, והמניה זכתה להמלצות חמות.
רק שתי מניות מבין 25 מניות המדד המוביל בישראל הצליחו לסיים את חודש מאי בתשואה חיובית, מלאנוקס שרשמה זינוק של 7% בהמשך לזינוק של 62% ב-3 החודשים האחרונים ושל 120% ב-12 החודשים האחרונים. המניה השנייה שסגרה את החודש בעליות היא נייס שעלתה ב-30 הימים האחרונים ב-0.6%.
אבל הסיפור בהחלט לא מסתיים במניות התקשורת. הירידות החדות פגעו בחודש האחרון קשות גם במניות של קבוצת אידיבי שבשליטת נוחי דנקנר, כאשר מניית דיסקונט השקעות צללה בחודש החולף בכ-58.5% ומניית אידיבי אחזקות שרשמה החודש תשואה שלילית של 46% והשלימה צניחה של כ-83.8% ב-12 החודשים האחרונים.
גם המניות באמצעותן מחזיק אילן בן דוב בפרטנר בלטו בחודש הארון בקריסה רבתי, כאשר מניית סאני צנחה ב-59.2% ומניית סקיילקס קרסה ב-54.9% רק במהלך מאי.
טייקון נוסף שהולך ונעלם הוא יוסף גרינפלד, לאחר שמניית קרדן אן.וי שבשליטתו צללה החודש ב-56.2% וב-12 החודשים האחרונים איבדה חברת האחזקות הזו כ-84.3% מערכה.
- 4.אורי 01/06/2012 08:52הגב לתגובה זוהמדורים הכלכליים ממשיכים בהתעלמות מהסיבות האמיתיות לקריסת קופות הגמל בחודש מאי. הממשלה הונתה את הציבור בירידת מחירי השרות הסלולרי בשקלים בודדים והורידה את חסכונות הציבור בקופות הגמל בעשרות אלפי שקלים לבודד.
- 3.החודשים הבאים יהיו גרועים יותר (ל"ת)אופטימי עם נסיון 01/06/2012 05:47הגב לתגובה זו
- 2.ששון 31/05/2012 20:52הגב לתגובה זו1.היום קניתי מניית בנק פועלים כי יותר נמוך מזה לא יהיה 2.גם מניית אפריקה אשר יש נזילות של 2.6 מיליארד ואכי מצחיק המנייה יותר זולה מחברות הבת שלה
- 1.קליפ 31/05/2012 19:06הגב לתגובה זועוד מעט שבת.נרות,אהבה,מצוות.....

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.
למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
כאל נמכרת לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל בלבד, המשקף מכפיל רווח חד ספרתי, בשעה שתחום הפיננסים בשוק ההון רושם גאות והתרחבות מכפילים; למה דיסקונט נפטר מ״מדפסת כסף״ במחיר מציאה?
חברת כרטיסי האשראי כאל בדרך לעבור רשמית לידי קבוצת חורש והראל הראל השקעות -4% לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל (עד 4 מיליארד שקל בכפוף לאבני דרך), והכותרות התמקדו בצדדים המרוויחים, חורש והראל מהצד הקונה, ואל על אל על -0.8% מהצד שזוכה באופציית פנטום של כ192 מיליון שקל (מי המרוויחה המפתיעה מעסקת
כאל?). אך מתחת לפני השטח עולה שאלה לא פחות מהותית: האם דיסקונט מכר את חברת כרטיסי האשראי במחיר נמוך מדי, דווקא בעיצומה של גאות בסקטור הפיננסי?
במבט על המספרים, כאל מציגה כיום רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון אחרי שהגדילה את השורה התחתונה
בכ-20% מהרבעון המקביל. כלומר, מדובר בקצב שנתי של כ-400 מיליון שקל שעוד עשוי להמשיך ולצמוח. על בסיס שווי העסקה, המשקף מכפיל רווח עתידי של 8-9 בלבד, מדובר בתמחור שנראה שמרני מאוד ביחס למצבה של החברה. זאת במיוחד על רקע העובדה שכאל הובילה בשנים האחרונות את הענף
מבחינת רווחיות, ועקפה את המתחרות ישראכרט ישראכרט -2.53% ומקס. במילים אחרות, נראה שחורש והראל קיבלו חברה רווחית וצומחת במחיר שלא משקף בהכרח את הפוטנציאל שלה.
כדי להבין עד כמה התמחור זול, מספיק להביט על המתרחש בבורסה. מניות הבנקים עלו בשנה האחרונה ביותר מ-70%, ומניות הביטוח זינקו ביותר מ-170% באותה התקופה, שלא לדבר על מניות בתי ההשקעות שגם חוות עדנה, והתחום הפיננסי כולו נמצא בשיא של כל הזמנים עם תמחור גבוה, כאשר המכפילים של החברות הפכו לשמרניים לנדיבים. אפילו ישראכרט, שרשמה הפסדים ברבעונים האחרונים, נסחרת במכפיל 15.8 על הרווחים של שנת 2024. בתוך סביבה כזו, עסקה לפי מכפיל חד ספרתי נראית זולה, כמעט מנותקת מהסנטימנט השוקי. בעוד הבנקים והמבוטחים נסחרים במכפילים גבוהים בהרבה, אחת החברות הרווחיות בענף האשראי נמכרה במחיר שמשדר יותר פסימיות מאופטימיות.
אחת הנקודות הבולטות בסיפור היא העובדה שדיסקונט דיסקונט -0.85% לא בחר בהצעה הגבוהה ביותר. מוטי בן משה הציע לרכוש את כאל לפי שווי של 4.18 מיליארד שקל, גבוה בכ-400 מיליון שקל מהשווי שבו נסגרה העסקה עם חורש והראל. למרות זאת, הדירקטוריון העדיף ללכת עם קבוצת חורש הראל, כנראה בשל שיקולים של יציבות, יכולת תפעולית או עמידה בדרישות רגולטוריות. עצם קיומה של הצעה גבוהה יותר רק מדגיש את העובדה שדיסקונט יכל למכור במחיר גבוה יותר, אך בחר שלא, כך שבעלי המניות עשויים להרגיש החמצה של ערך ממשי בעסקה שהלך לאיבוד.
לדיסקונט יש כמובן את השיקולים שלו. הבנק ביקש לממש החזקה לא ליבתית, לקבל נזילות מיידית ולהפחית חשיפה רגולטורית. מנגד, מבחינת הקונים זו הזדמנות כניסה לשליטה
בכאל במחיר שנראה מתחת לערך הכלכלי המלא, עם אפשרות ליהנות מהמשך הצמיחה בתחום האשראי הצרכני והמסחרי בישראל.