כלל חיתום מציעה למוסדיים להשתתף בהנפקת בנק סיני בבורסה בהונג קונג
בחודשים האחרונים הגופים המוסדיים בארץ מסיטים יותר ויותר כספים לשווקים בחו"ל בנסיון לפזר יותר את תיק הנכסים שלהם ולהגדיל את חשיפתם לשווקים אחרים. בנסיון לנצל את מומנטום ההשקעות מעבר לים החלו חתמים ישראלים להציע להשתתף בהנפקות גדולות גם במזרח.
חברת כלל חיתום שבשליטת צחי סולטן ומנוהלת ע"י טל רובינשטיין חשפה אתמול כי היא חלק מקונסורציום חתמים המפיץ מניות של בנק סיני Haitong Securities בהנפקה ראשונית בורסת הונג קונג. מניות הבנק נסחרות כיום בבורסת שנחאי בלבד ובבנק רוצים להירשם למסחר גם בבורסה השכנה ולגייס כ-1.2 מיליארד דולר.
בנק Haitong הוא בנק השקעות שמניותיו נסחרות כיום לפי שווי שוק של 12.1 מיליארד דולר. הבנק הוקם בשנת 1998 והונפק בבורסה הסינית בשנת 2007. בשנת 2011 הציג הבנק הכנסות של 1.72 מיליארד דולר תוך שהוא מציג גידול של 34% בהכנסות מריבית ו-30% בהכנסות מהשקעות בין השנים 2009-2011. לבנק ישנם כיום למעלה מ-200 סניפים, כ-12,000 לקוחות מוסדיים ולמעלה מ-4 מיליון לקוחות קצה ברחבי סין. החתמים המובילים בהנפקה הם סיטי, דויטשה בנק, קרדיט סוויס ו-ג'יי פי מורגן.
הקשר בין כלל חיתום להנפקה נוצר דרך קרן ההשקעות אינפיניטי המנהלת כ-700 מיליון דולר ואיש העסקים אמיר גל אור העומד בראשה. לאחר פגישה מוצלחת בין נציגי הבנק עם גורמי החיתום - קיבל כלל חיתום את האפשרות לשווק חלק מן ההנפקה לגופים בישראל.
בכלל חיתום מציינים כי על פי נתונים סטטיסטיים היום נסחרות בהונג קונג יותר מ-70 מניות דואליות. מהשוואה בין מניות חברות הפיננסים הדואליות בשוק הסיני לבין השוק בהונג קונג ניתן לראות שהמניות בהונג קונג נסחרות בפרמיה ביחס לשווי השוק בו הן נסחרות בבורסה בסין.
- 2.דני 19/03/2012 11:32הגב לתגובה זובכל הקשור לחברות סיניות אסור לגעת בהן, במרבית החברות הסיניות המונפקות ניתן למצוא רמאיות וחוסר סימטריה בדיווחים הכספיים,
- 1.בנק דיסקונט הון עצמי כפול משווי שוק! (ל"ת)למה בחו" ל? 19/03/2012 11:00הגב לתגובה זו
- סוחר 19/03/2012 11:56הגב לתגובה זוכמה חברה רוצים לעשות כסף מהפנסיה שלך . אז מוכרים לפנסיה את היקר ונוסרו קונה בזול . בעוד שנה הם יעלו את דיסקונט ויקנו בח" ול
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר
בי קומיוניקיישנס 5.24% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
