כלל חיתום מציעה למוסדיים להשתתף בהנפקת בנק סיני בבורסה בהונג קונג

לראשונה מזה שנים חתם מקומי יקח חלק מקונסורציום עולמי בהנפקה של חברה בבורסת הונג קונג. לקשר הישראלי-סיני אחראי אמיר גל אור המנהל את קרן ההשקעות אינפיניטי
תומר קורנפלד | (3)

בחודשים האחרונים הגופים המוסדיים בארץ מסיטים יותר ויותר כספים לשווקים בחו"ל בנסיון לפזר יותר את תיק הנכסים שלהם ולהגדיל את חשיפתם לשווקים אחרים. בנסיון לנצל את מומנטום ההשקעות מעבר לים החלו חתמים ישראלים להציע להשתתף בהנפקות גדולות גם במזרח.

חברת כלל חיתום שבשליטת צחי סולטן ומנוהלת ע"י טל רובינשטיין חשפה אתמול כי היא חלק מקונסורציום חתמים המפיץ מניות של בנק סיני Haitong Securities בהנפקה ראשונית בורסת הונג קונג. מניות הבנק נסחרות כיום בבורסת שנחאי בלבד ובבנק רוצים להירשם למסחר גם בבורסה השכנה ולגייס כ-1.2 מיליארד דולר.

בנק Haitong הוא בנק השקעות שמניותיו נסחרות כיום לפי שווי שוק של 12.1 מיליארד דולר. הבנק הוקם בשנת 1998 והונפק בבורסה הסינית בשנת 2007. בשנת 2011 הציג הבנק הכנסות של 1.72 מיליארד דולר תוך שהוא מציג גידול של 34% בהכנסות מריבית ו-30% בהכנסות מהשקעות בין השנים 2009-2011. לבנק ישנם כיום למעלה מ-200 סניפים, כ-12,000 לקוחות מוסדיים ולמעלה מ-4 מיליון לקוחות קצה ברחבי סין. החתמים המובילים בהנפקה הם סיטי, דויטשה בנק, קרדיט סוויס ו-ג'יי פי מורגן.

הקשר בין כלל חיתום להנפקה נוצר דרך קרן ההשקעות אינפיניטי המנהלת כ-700 מיליון דולר ואיש העסקים אמיר גל אור העומד בראשה. לאחר פגישה מוצלחת בין נציגי הבנק עם גורמי החיתום - קיבל כלל חיתום את האפשרות לשווק חלק מן ההנפקה לגופים בישראל.

בכלל חיתום מציינים כי על פי נתונים סטטיסטיים היום נסחרות בהונג קונג יותר מ-70 מניות דואליות. מהשוואה בין מניות חברות הפיננסים הדואליות בשוק הסיני לבין השוק בהונג קונג ניתן לראות שהמניות בהונג קונג נסחרות בפרמיה ביחס לשווי השוק בו הן נסחרות בבורסה בסין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 19/03/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
    בכל הקשור לחברות סיניות אסור לגעת בהן, במרבית החברות הסיניות המונפקות ניתן למצוא רמאיות וחוסר סימטריה בדיווחים הכספיים,
  • 1.
    בנק דיסקונט הון עצמי כפול משווי שוק! (ל"ת)
    למה בחו" ל? 19/03/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
  • סוחר 19/03/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    כמה חברה רוצים לעשות כסף מהפנסיה שלך . אז מוכרים לפנסיה את היקר ונוסרו קונה בזול . בעוד שנה הם יעלו את דיסקונט ויקנו בח" ול
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: