כלל חיתום מציעה למוסדיים להשתתף בהנפקת בנק סיני בבורסה בהונג קונג

לראשונה מזה שנים חתם מקומי יקח חלק מקונסורציום עולמי בהנפקה של חברה בבורסת הונג קונג. לקשר הישראלי-סיני אחראי אמיר גל אור המנהל את קרן ההשקעות אינפיניטי
תומר קורנפלד | (3)

בחודשים האחרונים הגופים המוסדיים בארץ מסיטים יותר ויותר כספים לשווקים בחו"ל בנסיון לפזר יותר את תיק הנכסים שלהם ולהגדיל את חשיפתם לשווקים אחרים. בנסיון לנצל את מומנטום ההשקעות מעבר לים החלו חתמים ישראלים להציע להשתתף בהנפקות גדולות גם במזרח.

חברת כלל חיתום שבשליטת צחי סולטן ומנוהלת ע"י טל רובינשטיין חשפה אתמול כי היא חלק מקונסורציום חתמים המפיץ מניות של בנק סיני Haitong Securities בהנפקה ראשונית בורסת הונג קונג. מניות הבנק נסחרות כיום בבורסת שנחאי בלבד ובבנק רוצים להירשם למסחר גם בבורסה השכנה ולגייס כ-1.2 מיליארד דולר.

בנק Haitong הוא בנק השקעות שמניותיו נסחרות כיום לפי שווי שוק של 12.1 מיליארד דולר. הבנק הוקם בשנת 1998 והונפק בבורסה הסינית בשנת 2007. בשנת 2011 הציג הבנק הכנסות של 1.72 מיליארד דולר תוך שהוא מציג גידול של 34% בהכנסות מריבית ו-30% בהכנסות מהשקעות בין השנים 2009-2011. לבנק ישנם כיום למעלה מ-200 סניפים, כ-12,000 לקוחות מוסדיים ולמעלה מ-4 מיליון לקוחות קצה ברחבי סין. החתמים המובילים בהנפקה הם סיטי, דויטשה בנק, קרדיט סוויס ו-ג'יי פי מורגן.

הקשר בין כלל חיתום להנפקה נוצר דרך קרן ההשקעות אינפיניטי המנהלת כ-700 מיליון דולר ואיש העסקים אמיר גל אור העומד בראשה. לאחר פגישה מוצלחת בין נציגי הבנק עם גורמי החיתום - קיבל כלל חיתום את האפשרות לשווק חלק מן ההנפקה לגופים בישראל.

בכלל חיתום מציינים כי על פי נתונים סטטיסטיים היום נסחרות בהונג קונג יותר מ-70 מניות דואליות. מהשוואה בין מניות חברות הפיננסים הדואליות בשוק הסיני לבין השוק בהונג קונג ניתן לראות שהמניות בהונג קונג נסחרות בפרמיה ביחס לשווי השוק בו הן נסחרות בבורסה בסין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דני 19/03/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
    בכל הקשור לחברות סיניות אסור לגעת בהן, במרבית החברות הסיניות המונפקות ניתן למצוא רמאיות וחוסר סימטריה בדיווחים הכספיים,
  • 1.
    בנק דיסקונט הון עצמי כפול משווי שוק! (ל"ת)
    למה בחו" ל? 19/03/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
  • סוחר 19/03/2012 11:56
    הגב לתגובה זו
    כמה חברה רוצים לעשות כסף מהפנסיה שלך . אז מוכרים לפנסיה את היקר ונוסרו קונה בזול . בעוד שנה הם יעלו את דיסקונט ויקנו בח" ול
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?