.jpeg)
קריפטו וגילוי מרצון: כשהמס מחושב לפי השיא והכסף כבר לא שם
משקיעים מגיעים להסדרה לאחר ירידות חדות, ומגלים שחבות המס עלולה להיות גבוהה משווי התיק שנותר
בחודשים האחרונים מגיעים יותר ויותר משקיעי קריפטו להסדרה מול רשות המסים במסגרת נוהל גילוי מרצון, המאפשר לדווח על הכנסות שלא דווחו בעבר בתמורה להימנעות מהליך פלילי. רבים מהם מגיעים בשלב מאוחר, לאחר ירידות חדות בשוק ולעיתים גם לאחר שנים של פעילות אינטנסיבית שלא דווחה בזמן. המשותף לרבים מהם אינו רק עצם החשיפה למס, אלא מצב שבו חבות המס שנוצרה עשויה להיות גבוהה, ובמקרי קיצון אף גבוהה משמעותית משווי התיק שנותר בידיהם. הפער הזה אינו מקרי. הוא נובע משילוב בין אופן המיסוי של קריפטו לבין העיתוי שבו מתבצע הדיווח. משקיעים שפעלו בתקופות של עליות חדות צברו רווחים לצורכי מס, גם אם לא משכו כסף בפועל, וכאשר הם מגיעים להסדיר את הדיווח לאחר ירידות של כ־50% ולעיתים יותר, הם נדרשים לשלם מס על רווחים שכבר אינם קיימים. על המס האמור מתווספים ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות כבדים.
רווחים על הנייר, חוב מס אמיתי
לפי הדין הישראלי, מטבעות קריפטו מוגדרים כנכס ולא כמטבע. המשמעות היא שכל מימוש חייב במס רווחי הון, לרבות החלפה בין מטבעות. לכן, גם עסקת Swap, כלומר מעבר ממטבע אחד לאחר, נחשבת כאירוע מס לכל דבר ועניין.
בפועל, משקיע מבצע עסקאות בעולם הקריפטו מבלי למשוך שקל לחשבון הבנק, אך עדיין יוצר רווחים חייבים במס. כל החלפה נבחנת לפי השווי במועד הביצוע, ולא לפי מה שקרה לאחר מכן, כך שגם פעילות “בתוך המערכת” בלבד עשויה לייצר חבות מס משמעותית.
במילים פשוטות, רווח על הנייר הופך לחבות מס ממשית, גם כאשר לא נוצרה נזילות שמאפשרת לשלם אותו. הפער בין מועד יצירת הרווח לבין היכולת לממש אותו בפועל הוא שמניח את הבסיס לבעיה שמתבררת רק בשלב מאוחר יותר.
- סטרטג׳י רכשה ביטקוין ב-2.5 מיליארד דולר בשבוע - הרכישה הגדולה מאז 2024
- הקריפטו מזנק בעקבות הפסקת האש: הביטקוין בשיא של שלושה שבועות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהשוק יורד והמס נשאר
נניח שמשקיע ביצע בשנת 2021 סדרת עסקאות כאשר שווי התיק שלו הגיע לכ-1 מיליון שקל. מבחינת רשות המסים, נוצר רווח חייב במס בהיקף זה, וחבות מס של כ-250 אלף שקל. בשנת 2022, לאחר ירידות חדות, שווי התיק ירד לכ-200 אלף שקל בלבד, אך חבות המס נותרה לפי השווי הגבוה במועד העסקאות, ובתוספת הצמדות.
התוצאה היא פער מהותי בין החבות לבין היכולת לשלם אותה. כלומר, המס נגזר ממצב שכבר אינו קיים, בעוד שהיכולת לשלם אותו נקבעת לפי מצב עדכני ונמוך משמעותית. כאמור, במקרים מסוימים חוב המס אף גבוה משווי כלל הנכסים שנותרו בידי המשקיע.
בדין הישראלי, הפסדים ניתן לקזז רק קדימה, ולא כנגד רווחים שנוצרו בשנים קודמות. לכן, גם אם המשקיע איבד חלק ניכר מהשווי, הוא עדיין מחויב במס על הרווח ההיסטורי. מכאן, לעיתוי שבו מוסדר הדיווח יש השפעה ישירה על התוצאה הכלכלית.
- קרנות אג"ח רבעון ראשון: פערים משמעותיים למרות תנועה מוגבלת במדדים
- אקו אטלנטיק - חברת חלום או הזדמנות השקעה?
- תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
- ישן לצד חדש: מה כולל הארסנל של חיל האוויר האיראני
גילוי מרצון בעידן של שקיפות
נוהל גילוי מרצון הנוכחי, התקף עד לסוף אוגוסט 2026, מאפשר כאמור להסדיר דיווחים ולקבל חסינות פלילית. עם זאת, מדובר בנוהל מחמיר יותר מהעבר, ללא אפשרות להגשה אנונימית, ותוך חשש כי מידע שנמסר במסגרת ההליך ישמש גם בהליכים פליליים במקרה שההליך לא הושלם.
פנייה למסלול זה מחייבת היערכות מוקדמת. לא מדובר במהלך טכני של דיווח בלבד, אלא בתהליך שמצריך מיפוי מלא של הפעילות, הבנה של החבות שנצברה לאורך השנים ובחינה של היכולת לעמוד בתשלום הנדרש.
במקביל, תהליך הטמעת תקני CARF כבר בעיצומו, ובורסות קריפטו נערכות להעברת מידע באופן אוטומטי לרשויות המס בשנת 2027. בפועל, מרחב אי הוודאות מצטמצם, והיכולת להסתמך על חוסר שקיפות הולכת ונעלמת.
למה העיתוי הוא כל הסיפור
בתוך המציאות הזו, העיתוי הופך לגורם המרכזי. משקיע שהיה מדווח בזמן, כאשר התיק היה בשיא, יכול היה להנזיל חלק מהנכסים ולשלם את המס מתוך הרווחים. לעומת זאת, משקיע שמגיע להסדרה לאחר ירידות של כ־50% ולעיתים יותר נדרש לשלם את אותו מס בדיוק, אך מתוך נכסים שערכם נשחק באופן משמעותי.
מכאן, הבדיקה הנדרשת אינה רק מה שווי התיק כיום, אלא מהי חבות המס שנצברה בעבר. לפני כל פנייה להסדרה, יש להבין את היקף הרווחים לצורכי מס לצד היכולת לממן את התשלום בפועל.
שנת 2026 אינה רק שינוי רגולטורי, אלא נקודת זמן שממחישה את הפער בין רווחים שנוצרו בעבר לבין היכולת לשלם עליהם בהווה. מי שיפעל בתקופה הקרובה יוכל להתמודד עם המצב בצורה מושכלת יותר. מי שימתין, עלול לגלות שהבעיה אינה רק ירידות בשוק, אלא חוב מס שנקבע לפי שווי שכבר אינו קיים - אך עדיין נדרש לתשלום.
הכותב הוא רו"ח ועו"ד, שותף מייסד בפירמת אלמקייס פתרונות מיסוי.
- 2.ישראלית 23/04/2026 09:57הגב לתגובה זובעיה שלהם. המשקיעים היו צריכים לדווח על רווחי הון בעת אירוע המס ולשלם את המס בהתאם. גם אם הם לא משכו את הכספים בזמנו. אותו הדבר קורה בשוק ההון לרוב ממשיכים להשקיע את הכספים ולא מושכים אבל כן מדווחים על רווחי ההון ומשלמים את המס ללא קשר למצב השוק. אין הבדל.
- 1.אנונימי 23/04/2026 09:09הגב לתגובה זועוד לא הבנתי משהו הרווחת מליונים בשנה מסויימת שלמת בנוסף ל25% מס יסף 3%5%. שנה אחכ הפסדת את אותו גובה רווח של שנה קודמת מה לגבי מס היסף ששולם