שלמה מתיתיהו איידנטי
צילום: תמר ינאי

איידנטי זכתה במכרז לאספקת מערכות ניהול שתלים ביוון

בשלב הראשון תותקנה ארבע מערכות בבית החולים Giorgos Agios בכריתים, בהיקף של 100 אלף אירו. בהמשך תיבחן הרחבת הפרויקט לבתי חולים נוספים

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה איידנטי הלת'קייר

איידנטי איידנטי 2.8%   הודיעה כי זכתה במכרז לאספקת מערכות לניהול ותיעוד שתלים כירורגיים בבית החולים Giorgos Agios Hospital Chania בכריתים, יוון. המכרז ממומן על ידי האיחוד האירופי, ובמסגרתו תספק החברה בשלב הראשון ארבע מערכות לניהול שתלים רפואיים בארונות חכמים, בשילוב מערכת הצילום Go&Snap, למחלקת הצנתורים של בית החולים. היקף שלב זה עומד על 100 אלף אירו. התקנת המערכות תאפשר לבית החולים לאסוף נתונים דיגיטליים ומיידיים על השימוש בשתלים ישירות ממעבדות הצנתורים ולשפר תהליכים בתחומי הלוגיסטיקה, הרכש והאספקה. בהתאם לתנאי המכרז, לאחר השלמת השלב הראשון ובהתקיים התנאים הנדרשים, תיבחן האפשרות להרחיב את השימוש במערכות לבתי חולים נוספים במערכת הבריאות היוונית. החברה רואה בכך הזדמנות להרחיב את פעילותה בשוק האירופי, נוסף על פעילותה בצרפת ועסקאות שביצעה לאחרונה בפורטוגל ובארצות הברית. עם זאת, החברה מציינת כי אין ודאות שהפעילות ביוון תוביל להרחבת הפרויקט או לעסקאות נוספות באירופה.



איידנטי מתמחה בפיתוח, ייצור ויישום של מערכות לשיפור תהליכי עבודה בתוך חדרי ניתוח. הטכנולוגיות שלה מגוונות ומבוססות בין היתר על שירותי ענן. בשוק הישראלי, איידנטי שינתה את תהליכי העבודה בין הספקים לבתי החולים ושיפרה את תהליכי התיעוד המבוצעים בבתי החולים. בעקבות מהלכים אלו, נוצר אקו-סיסטם המספק כיסוי מלא בין הספק לבית החולים ומספק למערכת הבריאות את המידע הנחוץ לתפקוד יעיל יותר.


לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם רשת בתי החולים Mayo Clinic בארצות הברית. במסגרת ההסכם, החברה תספק מערכות לניהול מלאי ציוד רפואי המבוססות על טכנולוגיית AI לשימוש במחלקות שונות, כולל חדרי ניתוח, חדרי פרוצדורות ומחלקות אשפוז. בראיון שערכנו עם מנכ"ל החברה, שלמה מתתיהו לפני כחודש, סיפר מתתיהו כי הוא לא שולל רכישה של שחקן גדול, ומאמין שהחברה יכולה לחדור לכל בתי החולים בארה"ב - "אנחנו עובדים בכל בתי החולים בארץ. אנחנו בתהליכי פריצה לשוק האמריקאי, השקענו הרבה מאמצים, אנחנו הולכים ומתרחבים. הרעיון הכללי לעשות את מה שעשינו בשוק הישראלי - בשוק האמריקאי. השוק שם בשל לטכנולוגיות שלנו. באמצעות הטכנולוגיות שלנו אנחנו מאשרים לבתי החולים לעבור מיכולות בסיסיות ומסורתיות שפוגעות בהם ליכולות של 100% דיווח, ושימוש נכון, זו מהפכה ביכולת לתמחר ביטוחים, ובטיחות המטופל, אנחנו פורצי דרך ברמה עולמית. אין לנו מתחרים ואנחנו מוגני פטנטים. מצביעים על הטכנולוגיות שלנו ברגליים. אנחנו מעריכים שבשנה הקרובה נסיים את הפריסה הארצית של הטכנולוגיה שלנו. בנוסף, אנחנו בקשר עם החזית של בתי החולים בארה"ב והם מתעניינים בטכנולוגיות שלנו".


מה המוצרים העיקריים שלכם, ומה מנועי הצמיחה לשנים הקרובות?


"מנוע הצמיחה העיקרי הוא העולם של המוצר שלנו "סנאפ אנד גו" מערכות צילום ועיבוד תמונה. בארץ התקנו בחודש האחרון 80 כאלה. באיכלוב, רמב"ם, אסותא ועוד. בתי החולים עברו בצורה מלאה, רוצים לעשות את זה גם בארה"ב. בארה"ב יש 6500 בתי חולים ועוד 10 אלף קליניקות, השוק אדיר ביחס אלינו. לצורך ההבנה רשת אחת בקליפורניה שיש לה 54 בתי חולים, זה כמו מספר בתי החולים בארץ. מוצר נוסף הוא מערכות שנותנות שיקוף של המלאי בין היתר באמצעות טכנולוגיות שקילה ו-AI. כשאנחנו עובדים עם בית חולים הם בד"כ רוכשים את המעטפת המלאה שאנחנו נותנים, יש בתי חולים שמקבלים הכל ויש כאלה שפחות. השוק הישראלי הוא שוק שאנחנו גם עושים את הניסיון בשביל החדירה המשמעותית לארה"ב המטרה העיקרית היא שם. אנחנו מבינים שמה שאנחנו עושים הוא נכון, ברגע שנפרוץ באמריקה החברה תהיה משמעותית יותר".


שווי השוק של איידנטי עומד על 60 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחיל השנה ב-36%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-21%.



מניית החברה בשנה  האחרונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המלש 02/02/2025 16:48
    הגב לתגובה זו
    עלו והצליחו.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.