שלמה מתיתיהו איידנטי
צילום: תמר ינאי

איידנטי זכתה במכרז לאספקת מערכות ניהול שתלים ביוון

בשלב הראשון תותקנה ארבע מערכות בבית החולים Giorgos Agios בכריתים, בהיקף של 100 אלף אירו. בהמשך תיבחן הרחבת הפרויקט לבתי חולים נוספים

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה איידנטי הלת'קייר

איידנטי איידנטי 0.57%   הודיעה כי זכתה במכרז לאספקת מערכות לניהול ותיעוד שתלים כירורגיים בבית החולים Giorgos Agios Hospital Chania בכריתים, יוון. המכרז ממומן על ידי האיחוד האירופי, ובמסגרתו תספק החברה בשלב הראשון ארבע מערכות לניהול שתלים רפואיים בארונות חכמים, בשילוב מערכת הצילום Go&Snap, למחלקת הצנתורים של בית החולים. היקף שלב זה עומד על 100 אלף אירו. התקנת המערכות תאפשר לבית החולים לאסוף נתונים דיגיטליים ומיידיים על השימוש בשתלים ישירות ממעבדות הצנתורים ולשפר תהליכים בתחומי הלוגיסטיקה, הרכש והאספקה. בהתאם לתנאי המכרז, לאחר השלמת השלב הראשון ובהתקיים התנאים הנדרשים, תיבחן האפשרות להרחיב את השימוש במערכות לבתי חולים נוספים במערכת הבריאות היוונית. החברה רואה בכך הזדמנות להרחיב את פעילותה בשוק האירופי, נוסף על פעילותה בצרפת ועסקאות שביצעה לאחרונה בפורטוגל ובארצות הברית. עם זאת, החברה מציינת כי אין ודאות שהפעילות ביוון תוביל להרחבת הפרויקט או לעסקאות נוספות באירופה.



איידנטי מתמחה בפיתוח, ייצור ויישום של מערכות לשיפור תהליכי עבודה בתוך חדרי ניתוח. הטכנולוגיות שלה מגוונות ומבוססות בין היתר על שירותי ענן. בשוק הישראלי, איידנטי שינתה את תהליכי העבודה בין הספקים לבתי החולים ושיפרה את תהליכי התיעוד המבוצעים בבתי החולים. בעקבות מהלכים אלו, נוצר אקו-סיסטם המספק כיסוי מלא בין הספק לבית החולים ומספק למערכת הבריאות את המידע הנחוץ לתפקוד יעיל יותר.


לאחרונה חתמה החברה על הסכם עם רשת בתי החולים Mayo Clinic בארצות הברית. במסגרת ההסכם, החברה תספק מערכות לניהול מלאי ציוד רפואי המבוססות על טכנולוגיית AI לשימוש במחלקות שונות, כולל חדרי ניתוח, חדרי פרוצדורות ומחלקות אשפוז. בראיון שערכנו עם מנכ"ל החברה, שלמה מתתיהו לפני כחודש, סיפר מתתיהו כי הוא לא שולל רכישה של שחקן גדול, ומאמין שהחברה יכולה לחדור לכל בתי החולים בארה"ב - "אנחנו עובדים בכל בתי החולים בארץ. אנחנו בתהליכי פריצה לשוק האמריקאי, השקענו הרבה מאמצים, אנחנו הולכים ומתרחבים. הרעיון הכללי לעשות את מה שעשינו בשוק הישראלי - בשוק האמריקאי. השוק שם בשל לטכנולוגיות שלנו. באמצעות הטכנולוגיות שלנו אנחנו מאשרים לבתי החולים לעבור מיכולות בסיסיות ומסורתיות שפוגעות בהם ליכולות של 100% דיווח, ושימוש נכון, זו מהפכה ביכולת לתמחר ביטוחים, ובטיחות המטופל, אנחנו פורצי דרך ברמה עולמית. אין לנו מתחרים ואנחנו מוגני פטנטים. מצביעים על הטכנולוגיות שלנו ברגליים. אנחנו מעריכים שבשנה הקרובה נסיים את הפריסה הארצית של הטכנולוגיה שלנו. בנוסף, אנחנו בקשר עם החזית של בתי החולים בארה"ב והם מתעניינים בטכנולוגיות שלנו".


מה המוצרים העיקריים שלכם, ומה מנועי הצמיחה לשנים הקרובות?


"מנוע הצמיחה העיקרי הוא העולם של המוצר שלנו "סנאפ אנד גו" מערכות צילום ועיבוד תמונה. בארץ התקנו בחודש האחרון 80 כאלה. באיכלוב, רמב"ם, אסותא ועוד. בתי החולים עברו בצורה מלאה, רוצים לעשות את זה גם בארה"ב. בארה"ב יש 6500 בתי חולים ועוד 10 אלף קליניקות, השוק אדיר ביחס אלינו. לצורך ההבנה רשת אחת בקליפורניה שיש לה 54 בתי חולים, זה כמו מספר בתי החולים בארץ. מוצר נוסף הוא מערכות שנותנות שיקוף של המלאי בין היתר באמצעות טכנולוגיות שקילה ו-AI. כשאנחנו עובדים עם בית חולים הם בד"כ רוכשים את המעטפת המלאה שאנחנו נותנים, יש בתי חולים שמקבלים הכל ויש כאלה שפחות. השוק הישראלי הוא שוק שאנחנו גם עושים את הניסיון בשביל החדירה המשמעותית לארה"ב המטרה העיקרית היא שם. אנחנו מבינים שמה שאנחנו עושים הוא נכון, ברגע שנפרוץ באמריקה החברה תהיה משמעותית יותר".


שווי השוק של איידנטי עומד על 60 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחיל השנה ב-36%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-21%.



מניית החברה בשנה  האחרונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המלש 02/02/2025 16:48
    הגב לתגובה זו
    עלו והצליחו.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

המניות הדואליות, ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.


השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


המניות הדואליות חוזרות אחרי ירידות בחמישי ועליות בשישי, אך העליות לא ריזזו את כל הירידה, וכך המניות הדואליות חוזרות עם פער ארביטראז' של 0.7%: