שלמה מתיתיהו איידנטי
צילום: תמר ינאי

איידנטי מדווחת על פיילוט נוסף, האם הוא יציל אותה מגיוס?

איידנטי מדווחת על פיילוטים שלדבריה יכולים להגיע גם למיליוני שקלים, חלקם אפילו מיליוני דולרים, היא מזנקת היום בגלל דיווח על הסכם נוסף כזה, אבל בינתיים המזומנים בקופה הולכים ונגמרים; מה קורה עם איידנטי והאם היא תצטרך לגייס בקרוב?

רוי שיינמן |

איידנטי -5.22%  המפתחת פלטפורמה דיגיטלית לתיעוד נתוני השימוש בציוד רפואי בחדרי ניתוח ובחדרי פרוצדורות מזנקת היום אחרי שדיווחה כי חתמה על הסכם עם רשת בתי החולים Montefiore בארה״ב, המונה כ-11 בתי חולים, עם פוטנציאל של עד 2.5 מיליון דולר בארבעה שלבים. המניה מזנקת לשווי של כ-62 מיליון שקל אבל היא עדיין נמוכה ב-25% מהשווי בהנפקה ב-2021. 


איידנטי ציינה כי במסגרת ההסכם החברה תטמיע מערכות צילום מבוססות בינה מלאכותית, Snap&Go, לחדרי הניתוח של בית החולים White Plains Hospital Center בניו יורק, שהינו חלק מרשת Montefiore. היקף העסקה הכולל למערכות עומד על 210 אלף דולר. במסגרת ההתקשרות, בשלב הראשון יבוצע פיילוט בארבעה חדרי ניתוח של בית החולים בהם יותקנו המערכות, אחריו בהתאם להוכחת יכולת ואישור הביצועים ישולם סכום ראשוני של 42 אלף דולר. בשלב השני, בכפוף להצלחת הפיילוט, תבוצע הרחבה של הפיילוט לכלל 24 חדרי הניתוח של בית החולים, בשווי של 168 אלף דולר נוספים.  


החברה ציינה כי היא מעריכה שהצלחת ההתקשרות עשויה להוביל להתקשרויות נוספות עם רשת Montefiore ואף להטמעה של המערכות בכלל בתי החולים של הרשת. להערכת החברה, פוטנציאל ההכנסות כתוצאה מהטמעה מלאה של המערכות ברשת Montefiore עשויות לעמוד על היקף כספי מוערך של כ-2.5 מיליון דולר.


״אנו גאים בהתקשרות עם רשת Montefiore, המוסד הרפואי הגדול ביותר שאימץ את מערכות Snap&Go", מסר שלמה מתתיהו, מנכ"ל איידנטי. "ההסכם מהווה נכס אסטרטגי משמעותית בטכנולוגיה שלנו ופותח בפנינו דלתות להתרחבות נוספת בשוק האמריקאי. אנו מאמינים כי הצלחת הפיילוט תהווה אבן דרך לקראת שיתופי פעולה נוספים, הן עם Montefiore והן עם רשתות בתי חולים נוספות בעולם".


האם כל הפיילוטים יצילו את איידנטי מגיוס?

איידנטי מדברת כאן על סכום גדול אבל זו רק הערכה שלה, היא "זורקת" כאן מספר גדול של 2.5 מיליון דולר אבל הוא רחוק ממנה, היא תגיע אליו רק אם היא באמת תחתום על הסכם מול רשת בתי החולים שתטמיע את המערכות שלה בכל הרשת. אם הפיילוטים יצליחו עם בית החולים בניו יורק היא תקבל בסה"כ 420 אלף דולר, בערך 1.5 מיליון שקל, גם הסכום הזה לא ודאי, וגם אם הוא כן יגיע קשה לדעת אם זה יציל את איידנטי מגיוס - נכון לסוף המחצית הראשונה של 2024 היו לה בקופה 4.7 מיליון שקל, והיא שרפה בתקופה הזו 1.5 מיליון שקל, כלומר היק בקצב שריפת מזומנים של 3 מיליון שקל בשנה.


איידנטי דיווחה מאז דצמבר על מספר פיילוטים נוספים, האחרון שבהם הוא עם רשת בתי החולים Mayo Clinic בארצות הברית בהיקף של 150 אלף דולר, גם כאן החברה ציינה כי במידה ובית החולים יאמץ את המוצר מדובר כאן על עשרות מיליוני דולרים, אבל נתמקד בפיילוטים ורק בשלבים הראשונים שלהם. תוסיפו לזה פיילוט נוסף בפורטוגל בהיקף של 40 אלף אירו, פיילוט עם רשת נוספת בארה"ב בהיקף של 144 אלף שקל.


נניח שכל הפיילוטים האלה יצליחו, איידנטי תקבל סדר גודל של 2.3 מיליון שקל, ובכלל לא ידוע מתי היא תקבל את הסכום הזה. זה יציל אותה מגיוס? לא בטוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בשיחה עם ביזפורטל לפני כחודש וחצי עם מנכ"ל איידנטי, שלמה מתתיהו, הוא אמר שהחברה צפויה להגיע לאיזון בסוף 2026: "אנחנו נדרש לעוד השקעות. אנחנו לא רוצים להיות חברה של 10 מיליון דולר אלא חברה של מאות מילוני דולרים ולזה צריך להשקיע ולבנות מערכים. להערכתי באמצע 2026 נגיע לרווחיות", הוא אמר. 


"אנחנו בתהליכי פריצה לשוק האמריקאי, השקענו הרבה מאמצים, אנחנו הולכים ומתרחבים", הוסיף מתתיהו בשיחה. "השוק שם בשל לטכנולוגיות שלנו. באמצעות הטכנולוגיות שלנו אנחנו מאשרים לבתי החולים לעבור מיכולות בסיסיות ומסורתיות שפוגעות בהם ליכולות של 100% דיווח, ושימוש נכון, זו מהפכה ביכולת לתמחר ביטוחים, ובטיחות המטופל, אנחנו פורצי דרך ברמה עולמית. אין לנו מתחרים ואנחנו מוגני פטנטים. מצביעים על הטכנולוגיות שלנו ברגליים. אנחנו מעריכים שבשנה הקרובה נסיים את הפריסה הארצית של הטכנולוגיה שלנו. בנוסף, אנחנו בקשר עם החזית של בתי החולים בארה"ב והם מתעניינים בטכנולוגיות שלנו".


בינתיים אין הרבה מכירות, 4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2024, אבל ההנהלה מציינת שהיא צופה גידול משמעותי במחצי השנייה של השנה וב-2025 כתוצאה מההליכים שהיא עושה מול בתי החולים בארה"ב. נחכה ונראה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?