דינה בן טל אל על
צילום: יוסי גמזו לטובה

אל על יורדת ב-5% – מה עומד מאחורי הירידה במניה?

אחרי שזינקה השנה בכ-160%, אל על יורדת היום ב-5%. חששות מחזרת החברות הזרות מובילים לירידה - אבל זה לא בהכרח סוף הסיפור

אביחי טדסה | (9)

אל על אל על -2.26%   יורדת ב-5% במסחר לאחר שדווח כי חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה, הודיעה על חזרה הדרגתית לישראל החל מתחילת החודש הבא. גם חברות הלואו קוסט ההונגרית וויז אייר (Wizz Air), וריינאייר הודיעו על החזרה לישראל, והמגמה הולכת ועולה. חזרת חברות התעופה הזרות לישראל, לאור ניחוחות סיום המלחמה והסכם השבת החטופים, יתרמו לביטחון החברות לחזור לפעילות כאן, ואל על תפגע מכך.


המלחמה הצליחה להרים את אל על

כזכור, אל על נהנתה מבלעדיות בטיסות ובקווים לארה"ב, תאילנד וליעדים שונים בעולם. בעקבות המלחמה החברה דיווחה על תוצאות שיא בשנה האחרונה, כאשר ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכמיליארד דולר, ה-EBITDAR ברבעון הסתכם לכ-360 מיליון דולר, והרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-187 מיליון דולר. הפעילות הדלה מאוד של חברות התעופה הזרות בזמן המלחמה - הובילה את אל על להיות מונופול בקווים הרווחיים ביותר, והחברה שרגע לפני המלחמה הייתה בהתאוששות וקצב רווחים של כ-100-120 מיליון דולר בשנה הפכה לחברה עם קצב של מעל 600 מיליון דולר הכנסות שנתיות. אל על זכתה לביקורות רבות בעקבות המחירים המופקעים לטיסות, אבל בסוף זה עסק, ועסק רוצה להרוויח, והחברה ידעה לנצל את היתרון שלה בתקופת המלחמה בשביל לשפר את הנתונים הפיננסים.


המגמה של חזרת חברות התעופה לישראל עשויה להטיב עם הקהל הישראלי ולעודד תחרות והורדת מחירים, אך המשקיעים חוששים כעת לפגיעה ברווחיות של אל על. למעשה, חזרת החברות הזרות לישראל הייתה צפויה אבל שאלת הזמן נותרה בערפל, ובכל זאת אל על מגיעה עם כיסים עמוקים יותר וכחברה אחרת. הניסיון של החברה לקנות את ישראכרט הראה שהחברה מכוונת גבוה, מחפשת עוגנים נוספים להישען עליהם ואמרה את זה גם מנכ"לית אל על דינה בן גננסיה בראיון עם ביזפורטל: "תמיד אמרו על חברות תעופה שהן תנודתיות, מה למדנו בקורונה? שמועדון הנוסע המתמיד הזרים כסף גם כשלא היו טיסות, השאלה היא איך מייצרים עוד עוגן שכבר נשען על השקעה שעשינו. אם יש לי כל כך הרבה חברי מועדון, למה שלא נהיה חלק מפעילות שירותי קרקע למשל? אני היום עם 40% מכירות בדיגיטל, אתר הריטייל הכי גדול במחזורים. אני מחזקת את המועדון - למה שלא יקנו דרכי גם את המלון ואת הרכב כשטסים לחופשה? תחשוב שאתה נוסע לאורלנדו לבר מצווה למשל, כמה עולה חופשה כזו? מרכיב הטיסה הוא רק 40% מעלות החופשה, אולי אתה רוצה הלוואה בתשלומים? אני יודעת מה הצרכים שלך אז אני יכולה להתאים לך הלוואה טובה. 


יש לנו הרבה מעגלי הכנסות נוספים, כנ"ל לגבי ביטוח - ביטוח נסיעות, ביטוח ביטול וכו'. אנחנו יושבים על בסיס לקוחות יקר ערך ויש לנו גם המון דאטה שאנחנו יכולים למנף. "יש פה מקום להצעת ערך גדולה. ההכנסות מהדברים האלה יורדות לשורה התחתונה כמעט במלואן. תכנית המועדון של אל על מונה 3 מיליון חברים, אבל חוץ מזה יש גם 400 אלף לקוחות פלייקארד, והסליקה הממוצעת שם היא פי 3 מסליקה רגילה, כך שזה מעיד על בסיס לקוחות מבוסס ואיכותי".


אל על תמשיך לנסות ולהציף ערך למשקיעים, וכניסת משקיעים זרים לאחר שהמצב המדיני ישתפר, יחד עם התמחור היחסית אטרקטיבי למניה, יכולים להשאיר תקווה להמשך צמיחה גם במצב שבו החברות הזרות חוזרות ונתח השוק של החברה מצטמצם. בנוסף, ככל והאיומים מצד האויבים ימשך, החברות הזרות ימנעו מלשוב ארצה ואל על כמובן תרוויח מכך יותר.


תיקון חוק טיבי


החוק המכונה "חוק טיבי", שנחקק במטרה להגן על זכויות הנוסעים במקרה של ביטולי טיסות ועיכובים, עבר לאחרונה עדכון חשוב. בחוק המקורי, חברות התעופה נדרשו לשלם פיצויים לנוסעים שנפגעו עקב שיבושי טיסות. עם זאת, התיקון החדש מציע גמישות רבה יותר לחברות, במיוחד במקרים של עיכובים וביטולים הנגרמים ממצבים ביטחוניים. השינוי נועד לעודד חברות תעופה זרות לשוב ולפעול בישראל. החוק החדש מאפשר לאל על ולחברות תעופה אחרות להציע לנוסעים כרטיס זיכוי במקום החזר כספי במקרה של ביטול טיסה בעקבות מצב ביטחוני, כך שלמעשה הכסף נשאר בחברה, והפגיעה בחברות מצטמצמת.


אל על נסחרת בשווי שוק של 3.9 מיליארד שקל, ההון העצמי שלה מסתכם ב-1.44 מיליארד שקל.


גרף מניית אל על בשנה האחרונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מגיע לחברה החזירית הזו (ל"ת)
    גילי 19/01/2025 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוחנן בנבנישתי 18/01/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    אני שבשנה האחרונה לא הייתה לי ברירה אחרת אלא לטוס עם אל על הורדתי את המניה. אני שאם תהיה לי ברירה אחרת לא אטוס שוב עם אל על הורדתי את המניה.
  • 7.
    נטליה 17/01/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    לשרת את כל תושבי המדינה.העבודה בשבת תביא ברכה לחברה.
  • 6.
    גי אר 17/01/2025 09:47
    הגב לתגובה זו
    וטיסות לא זולות. תפוסה 95% באל על תשאר עד פסח ריינאייר מגיע רק באפריל ולא לשכוח מוצאה באירלנד מדינה עויינת לישראל
  • 5.
    שמואל א 17/01/2025 09:38
    הגב לתגובה זו
    החברה הפנתה עורף לקהל הישראלי והיהודי .ניזכור את זה ושום ארוחת שף לא תשנה את זה . ככה מחסלים חברה טובה . בצע כסף
  • 4.
    דב 17/01/2025 03:36
    הגב לתגובה זו
    החזירות של אלעל.
  • 3.
    שי.ע 16/01/2025 15:15
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שיפשוטו רגל
  • 2.
    יונתן חיזקיה זה הפעיל שמוריד את אל על (ל"ת)
    אייל חנן 16/01/2025 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראלים גנבים 16/01/2025 13:54
    הגב לתגובה זו
    זה רק ההתחלה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?