סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
השוק הסולידי

בנק ישראל מתחרה בבנקים - מגדיל את הנפקות המק"מ; מהם היתרונות של המק"מ על פני הפיקדונות?

מה אפשרויות ההשקעה של המשקיע הסולידי, למה בנק ישראל מגדיל את סדרות המק"מ, ומה עדיף - פיקדון מק"מ או קרן כספית?  למדריך מק"מ
נתנאל אריאל | (21)

הודעה תמימה לכאורה של בנק ישראל מחביאה סיפור מעניין - "על רקע היקפי הביקושים הגבוהים לרכישת מק"מ במכרזי בנק ישראל בתקופה האחרונה, הנפקות המק"מ בזמן הקרוב ועד הודעה חדשה, יבוצעו פעמיים בחודש, זאת בהשוואה להנפקה אחת בחודש עד כה. שינוי זה בתדירות ההנפקות ייכנס לתוקף החל מהשבוע הבא".

ביום שלישי הבא תתבצע הנפקת מק"מ נוספת בסכום כולל של 10 מיליארד שקל - 6 מיליארד שקל לתקופה של 3 חודשים ו-4 מיליארד לתקופה של שנה.

מאחורי ההודעה התמימה הזו יש השפעה גדולה על השוק הסולידי. המק"מ הוא סוג של אג"ח לשנה - אג"ח של בנק ישראל, בטוח מאוד, שמספק ריבית שקלית. התשואה כעת היא 3.2%. זו תחרות לאגרות החוב לטווח קצר שקיימות בשוק. אמנם לא ממש תחרות ראש בראש, אבל כשגוף כמו המדינה מרחיב גיוסים - הוא קולט כספים ומשאיר פחות לאחרים.

אבל ההשפעה הגדולה באמת היא בשוק הפיקדונות - מק"מים הם תחליף לפיקדונות, תחליף ראוי, תחליף תחרותי מאוד. מק"מים מאפשרים לציבור לחסוך לפרק זמן של עד שנה, בתשואה טובה ויותר מכך - בלי בלבולי המוח של הבנקים -שבאים עם התניות של 'תחנת יציאה בעוד שנה, אי אפשר לצאת באמצע הדרך'. כל הפיקדונות עם התשואה השקלית הלכאורה טובה שמציעים הבנקים הם עם גיבנת גדולה: אי אפשר למכור-לממש באמצע הדרך. אתם נאלצים להשאיר את הכסף לשנה. האופציה הזו של בנק ישראל ליציאה תוך כדי התקופה שווה כסף. השאלה היא כמה?

אם תתאמצו, תוכלו להגיע בבנקים לפיקדון בתשואה של 3.5%, כלומר 0.3% מעל המק"מ - האם זה עדיף? לא בטוח בכלל. האופציה לצאת במהלך השנה הזו שווה כמה עשיריות טובות. מעבר להבדל הגדול - הסחירות והנזילות של המק"מ בניגוד לפיקדון - יש גם חיסרון מובנה: המק"מ עשוי לרדת במהלך התקופה, אם הריבית במשק תמשיך לעלות, כך שמחזיק שרוצה לממש תוך כדי תקופה עלול להפסיד. מי שמחזיק עד הסוף – ירוויח את התשואה שגילם המק"מ ביום הרכישה. 

הבדל נוסף – במק"מ יש עמלות מכירה וקנייה שמפחיתות את התשואה למשקיעים, אבל הן הולכות ויורדות. אתם יכולים - וצריכים - לשלם 0.05% לכל היותר על עסקה כזו.  בפיקדונות אין כמובן עמלות כאלו. מבחינת מיסוי - שני המכשירים הם נומינליים (מספקים ריבית שקלית) והמס בהתאמה הוא 15% על הרווח (בלי שום התחשבות באינפלציה).

המק"מ מול אג"ח ממשלתית

לרוב, איגרות חוב נסחרות לתקופה ממושכת יותר, ולכן הן חשופות לסיכון ריבית שלא קיים במק"מ הקצר ומצד שני הן אמורות לספק תשואה גבוהה יותר בהינתן הסיכון. במילים אחרות, מדובר למעשה בשני סוגי השקעה שונים - השקעה סולידית לטווח הקצר והשקעה סולידית לטווח ארוך יותר שבה יש במקביל גם סיכון וגם סיכוי גבוה יותר: אנשים שרוצים לשמור על ערך הכסף וצריכים אותו לזמן קצר, כנראה יעדיפו את אגרות החוב הקצרות ואת המק"מ. אגרות חוב ארוכות זה משחק אחר לגמרי - כי אם אתם משקיעים לשנה ויהיו שינויים בריבית אתם יכולים להפסיד הרבה כסף (אגרות החוב הארוכות ירדו בשנה האחרונה ב-20%, בהמשך הן כנראה יירדו פחות, אבל עדיין יכולים להיות מופסדים כמה אחוזים טובים), בעוד שבאגרות חוב קצרות ובמק"מים אתם לא מפסידים, אתם תרוויחו את התשואה שלפיה השקעתם במכשיר. 

אפשר להשקיע במק"מ באופן ישיר ואפשר גם לקנות קרן מחקה אחרי מק"מים ו/או קרן כספית שמיועדת להשקעה במק"מים ומכשירים סולידיים נוספים לפירעון בטווח קצר מאוד. במכשירים האלו, חשוב לראות מהם דמי הניהול, כדי שהתשואה לא תינזק. בפועל דמי הניהול בקרנות הכספיות ובקרנות המחקות נמוכים במיוחד.

קיראו עוד ב"אג"ח"

קרנות כספיות - יתרונות וחסרונות

דמי הניהול בקרנות הכספיות השקליות נעים בין 0.02% בלבד ל־0.17%, הרבה מתחת לדמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל שעומדים על כ-0.68%.

דמי הניהול האלו לצד התשואה שהן מייצרות שצפויה להיות שקלית שנתית של כ-3%-3.5% הופכים אותן למכשיר מעניין. ראשית, יש להן יתרון לגודל ולכן הן יכולות להשיג תשואה טובה יותר מול בנקים ואחרים. שנית, הן סחירות ונזילות, ושלישית - דמי הניהול שלהן נמוכים.

מעבר לכך - ויש לזה משמעות גדולה כיום - המס בקרן כספית הוא על הרווח הריאלי (רווח פחות הצמדה). המדד (אינפלציה) עומד על 5.1% והציפיות הן שתהיה ירידה לכיוון ה-3% בשנה הקרובה. במילים פשוטות: המס קרן כספית, ששיעורו 25% על הרווח הריאלי (בניכוי האינפלציה), צפוי להיות נמוך מאוד ביחס למס על האלטרנטיבות - 15% על הרווח הנומינלי. זה חיסכון של כמה עשיריות טובות, ולכן זה יתרון של הקרנות הכספיות.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    לא לתת כסף לבנקים 02/12/2022 01:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר לקנות מק"מ של בנק ישראל לשנה או פחות ,תוך 5 שניות דרך המחשב בבית .
  • 10.
    שי 29/11/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    כותב מאמר יקר, תן דוגמאות אמתיות של השקעה במכשירי ההשקעה שנקבת כדי שיהיה אפשר להבין איזו השקעה כדאית יותר.
  • 9.
    רז 25/11/2022 14:19
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    ברוך 24/11/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
    יש לבנק כלים מספיק להיתמודד אם כל גוף שצריך אף אחד לא יכול לכופף אותם כולם תלויים בהם
  • 7.
    שלמה 24/11/2022 13:57
    הגב לתגובה זו
    בנק הפועלים הרוויח 1.78 מיליארד על חשבוננו בגין הריבית הדוהרת. בנק ישראל לא משרת את הציבור נאמנה. יש לחייב בחוק להקטין את ריבית המשכנתאות וההלוואות ומי שמחזיק כספו בבנק בפלוס עליו לקבל ריבית ריאלית .את אותו כסף מלווה הבנק לזקוקים לו בריביות חמדניות. די לחמדנות. די לרווחים הבנקאיים המטורפים יש לקבוע בחוק רווחים הרבה יותר נמוכים לא יקרה מאומה. בנק שלא יישר קו שיסגר. הרבה גופים ישמחו לתפוס מקומו ולהרוויח גם אם פחות. די לחזירות.. זהו חלק נכבד שמניע את יוקר המחיה.
  • אחות 24/11/2022 14:57
    הגב לתגובה זו
    אם את ושכמותך לא הייתם קונים בכל מחיר המצב היה נראה אחרת ללא אף אחד שיציל אותך, עכשיו תשלמי ומקווה שתשלמי ותסתמי.
  • תגובה נכונה אבל למה הסגנון הבהמי המגעיל? (ל"ת)
    עידו 27/11/2022 10:01
  • 6.
    לא הזכרתם את דמי הניהול על מק"ם בבנק- זה מפחית מהתשואה (ל"ת)
    בני 24/11/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
  • וגם עמלת קנייה ומכירה 0.1 אחוז (ל"ת)
    הנביא 27/11/2022 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    srshen 24/11/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    ההשקעה במק"מ נראית מתאימה מאד לאנשים מבוגרים המתקשים לנוע בין כל אפשרויות ניהול הכספים. הבנקים מנסים לשכנע כי הם יודעים הכל ואים בהכרח לטובת הקשיש
  • 4.
    החיים 24/11/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
    קרנות כספיות עדיפות על האלטרנטיבות האחרות למעט מבוגרים מעל גיל 67 שפטורים חלקית מימסוי על פקדונות (עד תקרה)
  • הסבר... ? (ל"ת)
    מבוגר מעל גיל 67 24/11/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
  • רז 25/11/2022 14:20
    אתה בגיל המתאים.
  • 3.
    הכותב שכח לכתוב את החסרונות של הכספיות (ל"ת)
    עידן 24/11/2022 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לירן 24/11/2022 10:38
    הגב לתגובה זו
    יש סיכוי לא מבוטל היום שחברה כלשהי לא תעמוד בהתחייבויות.
  • רז 25/11/2022 14:21
    הגב לתגובה זו
    נכסי הקרן שקופים לחלוטין (ב"פאנדר" ניתן לראות את כל הנכסים) ואחוז הקונצרני ברובם הוא אפסי.
  • 1.
    רוני 24/11/2022 10:04
    הגב לתגובה זו
    והבנקים לא נותנים 3.5% הם כבר נותנים 4.25%.
  • אף בנק לא נותן 4.25% אל תקשקש (ל"ת)
    יוס 24/11/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
  • לימור 24/11/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
    איזה בנק נותן 4.25?
  • משה 24/11/2022 10:56
    הגב לתגובה זו
    והיתרון שזה נזיל כל יום. ושום בנק לא נותן 4.25 אחוז לשנה. ומה זה התשואה לא זזה ? המק"מ עולה כמעט כל יום בכמה מאיות האחוז. אם תשאיר אותו שנה תקבל 3.2 אחוז מינוס מס הכנסה וכמה מאיות האחוז עמלה.
  • המבין 24/11/2022 10:31
    הגב לתגובה זו
    בפקדון בבנק הכסף אינו נזיל שנית אם האינפלציה שווה לריבית אין תשלום מס
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.