עמית לנג
צילום: עמית משעל

ככה לכאורה תרמה מקורות למקורבים מיליונים

מקורות מנסה לשדר הצלחה - גיוס של 1.2 מיליארד שקל בחוב מהציבור; היא שוכחת להגיד שכדי להצליח (בקלות) היא והחתם (הרחבה כאן) הורידו את המחיר של האג"ח ב-5%; אם היו מורידים ב-10% היו גם מגייסים 3 מיליארד שקל אבל זו לא הצלחה... 
נתנאל אריאל | (13)

מקורות מדווחת על "הצלחה" - חברת המים הצליחה להשלים גיוס בהיקף 1.2 מיליארד שקל. הגיוס נעשה על ידי הרחבה של שתי סדרות אג"ח - סדרה 10 (סדרה קצרה עם מח"מ של 3.7 שנים) וסדרה סדרה 11 (סדרה ארוכה - מח"מ למעל 13 שנים).  מקורות לצד החתם - פועלים איביאי יצאו לגיוס הזה בצורה רשלנית במקרה הטוב ופושעת במקרה הרע וגרמו לירידה של 3.2% באגרות החוב הארוכות והרגישות יותר. למחרת האיגרת הוסיפה לרדת כך שביומיים היא איבדה 5%. ביקרנו את המהלך של החתם ומקורות (כאן) והסברנו שזו לא בעיה לגייס אם מחליטים לפגוע במחזיקי החוב ואם מחליטים לפגוע בחברה עצמה. זו באמת לא בעיה להוריד 5% במחיר ולהצליח. היה אפשר גם להוריד ב-10% את המחיר ולגייס גם 3 מיליארד שקל. למה זה לא נעשה בחוכמה, בשלבים, בהדרגה, עם מחיר מינימום. אתם רואים את מדינת ישראל יוצאת להנפקה בכל מחיר? מה זו הנואשות הזו והדוגמה של מדינת ישראל לא סתמית, אחרי הכל, מקורות מגובה על ידי מדינת ישראל.  אם תסתכלו בדוחות של מקורות תראו שהיא רווחית, אבל אין משמעות לרווח וגם לא להפסד שהיה ואם יהיה. זה דומה לחברת החשמל וגם לרכבת. יש גוף ציבורי שקובע את מחיר המים בהתאם למבנה הוצאות של מקורות ופרמטרים נוספים וכך נוצר מצב שמקורות מרוויחה. אבל מקורות היא כשחושבים על זה רק צינור - היא צינור להעברת הכספים בשימוש במים מהציבור למדינה. במקביל היא קיבלה אחריות על התשתיות, על הקמה, תפעול של מתקני התפלה. היא בעצם ספק המים שלנו. פעילות בלי סיכון, פעילות בתמיכה וגיבוי ממשלתי. פעילות נהדרת ואגב מקורות גם מספקת מים מחוץ לישראל. שתי מסקנות ביניים - מקורות מקבלת גיבוי מהמדינה  ולכל דבר יש מחיר. הכי קל לחתם -יועץ להוריד מחיר בהנפקה, כי ככה קל לו לשווק את ההנפקה, ככה גם הוא מעביר לחברים בגופים המוסדיים סחורה טובה (בהמשך להנפקות הפח שהוא מכר לה - סוג של פיצוי). בנוסף הגופים המוסדיים מקבלים הנחה של 1.2%, וגם לחתם יש כסף מההנפקה. לא הרבה, הוא בעיקר צריך את ההנפקה כדי לנפנף גם בהנפקות טובות. השאלה הגדולה היא לא למה החתם גרם להורדת המחיר. אלא למה במקורות הסכימו לכך? אז במקורות יגידו שהם צריכים את הכסף, במקורות יגידו שקורה משהו בשווקים. זה לא נכון. הירידה במקורות אג"ח 11 בשיעור של 5% (הפסד למחזיקי החוב בסך 110 מיליון שקל) היא חריגה מאוד והם יודעים זאת. הם פשוט רוצים כסף ולא אכפת להם בדרך לשלם מיליונים לחברים ומקורבים. ככה כסף עובר מחברה ממשלתית לגופים אחרים. ההוכחה היא בשער האג"ח - כבר אתמול חזרה האג"ח לעלות ב-1.6%. זו אגרת חוב טובה והשוק יודע זאת. זאת אגרת חוב טובה לא בגלל ניהול טוב של מנהלי מקורות, לא בזכות טכנולוגיה, או התייעלות, או מוצר טוב. זה פשוט מונופול שמן בחסות המדינה. מה יותר טוב מזה? זה כמעט כמו להשקיע באג"ח של מדינה ולכן התמחור שלו הוא ביחס לאג"ח ממשלתי.  התשואה של אגרות החוב הארוכות של מקורות זינקה ביומיים מכ-1.35% ל-1.77%. זו אג"ח צמודה למדד, כך שהתשואה הצפויה בה היא סדר גודל של 4% בשנה (לזמן ארוך). המרווח מהאג"ח הממשלתי הוא 1.55%, וזה הרבה ביחס לאג"ח בטוחה יחסית כזו. אז מקורות לא הצליחה לגייס 1.2 מיליארד שקל כפי שאתם קוראים במקומות אחרים. מדובר בהנפקה שהיא כישלון. לצערנו היא פשוט לקחה כסף, את הכסף שלנו כי מקורות היא חברה ממשלתית והעבירה לאחרים. אם עמית לנג, המנכ"ל של מקורות, היה מתעקש הוא היה מקבל עוד 1.5%-2% בקלות, זה לפחות 10 מיליון שקל, וזה לא כל הנזק שהוא עשה. ייתכן שלא אכפת לו - זה לא הכסף שלו, הוא לא נמדד כמו בחברה נסחרת שמטרתה להרוויח. הוא מנכ"ל של חברה ממשלתית, יש לו רקורד בשירות הציבורי, אז למה שישנה גישה?  

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אורי 05/05/2022 18:51
    הגב לתגובה זו
    דברי בלע ללא הבנה אמיתית של המצב. בריאות....
  • 11.
    רינת 05/05/2022 16:35
    הגב לתגובה זו
    קראתי הכל, נראה קצת משמיץ מידי, מגמתי, מעניין מי הזמין את זה. בזמן האחרון יש המון כתבות מגמתיות בנושאים שונים. לא נראה לי שלמנכל חברה לא אכפת מכלום.. אבל הבנתי מהכתבה שמדובר באגרת ממש טובה
  • 10.
    יצחק 05/05/2022 10:04
    הגב לתגובה זו
    למה אין תגובה של מקורות עמית לאנג מנכל רק חודש נשמע כמו כתבה מגמתית
  • 9.
    עמית לנג מנכל בדיוק רבע שעה (ל"ת)
    עמית לנג מנכל בדיוק 05/05/2022 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמעון 04/05/2022 18:38
    הגב לתגובה זו
    רשות החברות ואולי גם מבקר המדינה היו צריכים להתריע! לפחות מצופה מהם לפעול אחר מעשה.במדינה מתוקנת מנכ"ל כזה לא היה ממשיך בתפקידו.
  • 7.
    ירון 04/05/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
    וכולם יודעים שגם אם נתפסים אזיי העונשים אם בכלל הם בדיחה
  • 6.
    גבי 04/05/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
    הירידה החריגה באמת לא היתה ברורה
  • 5.
    רון ויסברג 04/05/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    עדין הנהלת החברה זכאית וראויה לתוספת שכר משמעותית
  • 4.
    רועה חשבון 04/05/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    אני מצדיע לכם !!!
  • 3.
    רוני 04/05/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    עצוב ומדכא
  • 2.
    כספי 04/05/2022 15:21
    הגב לתגובה זו
    אותו סיכון ראשוני קיים גם במניות אבל שם עוד יש סיכוי לתשואה.
  • 1.
    זה רק המנכ״ל זו בעיקר זלמן מלאך (ל"ת)
    יוסי 04/05/2022 14:18
    הגב לתגובה זו
  • זלמן מלרך עברה לישראכרט (ל"ת)
    חיים 05/05/2022 18:52
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |

תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.