עופר גרינבאום
צילום: תמר מצפי
פרשנות

עופר גרינבאום מוריד את האג"ח של מקורות ב-5%

החתם היה אמור לסדר למקורות גיוס במימון זול ובפועל גרם לנפילה במחיר האג"ח, בגלל שביטל את מחיר המינימום בהנפקה; מנכ"ל מקורות - עמית לנג הוא אשם מרכזי; האם אגרות החוב של מקורות הפכו לאטרקטיביות? 

אבישי עובדיה | (27)

פועלים אי.בי.אי לא אוהבים שאנחנו מבקרים אותם. עדי פיגל עורך דין מטעם עופר גרינבאום המנכ"ל של חברת החיתום, שלח אלינו מכתב עם איומים מרומזים, "ראו הוזהרתם". המכתב בגדול אומר שמה שכתוב בכתבה למטה (דב קוטלר מתנגד לשכר המופרז של עופר גרינבאום.. של גיא טל), לא נכון. אני לא יודע באיזה עולם חי גרינבאום. יש הודעות בורסה, יש מכתב מטעם פועלים איביאי (אגב, למה הוא לא הועבר כהודעת בורסה לכל המשקיעים?). הדברים ברורים וכתובים שחור על גבי לבן. אמת דיברנו. אבל גרינבאום משתמש בנשק חזק - הוא טוען דרך פיגל שפעלנו שלא לפי האתיקה העיתונאית, באופן לא תקין ועוד בלה בלה בלה. גרינבאום לא באמת הפך למומחה לאתיקה עיתונאית, הוא פשוט רוצה להפחיד את כתבי ביזפורטל כדי שפשוט לא נכתוב עליו ביקורת ושלא יוזכרו הנפקות הפח שהוא הביא לבורסה, ושלא יוזכר השכר המפנק שהוא מקבל בשעה שהוא מייצר הפסדים של עשרות אחוזים למשקיעים. אז פיגל-גרינבאום מזהירים במכתב - אנחנו מצפים-דורשים שתפנו בעתיד לקבל תגובה. אם נצטרך-נידרש לכך, בטח שנפנה. לפעמים הדברים כתובים שחור על גבי לבן. 

גרינבאום בחר בפתק מעורך דין אחרי שורה של כתבות אצלנו שהבליטה את הנפקות הזבל שגרינבאום מכר לנו בעודו משתכר פי כמה יותר ממנכ"ל בנק הפועלים - דב קוטלר. בפועל, שלושה בכירים בפועלים איביאי מרוויחים פי כמה ממנכ"ל בנק הפועלים. אבסורד.

כל הפתיח הזה נועד כדי לחבר אתכם למקרה מהיום ששוב גרינבאום מככב בו - הנפקת מקורות אג"ח. גרינבאום הוא החתם של מקורות והוא מרחיב את סדרת האג"ח של מקורות אג"ח 11, אג"ח צמוד למדד בהיקף גדול של קרוב ל-2 מיליארד שקל, הרבה כסף. ההרחבה היא עד 700 מיליון שקל וכדי שההרחבה תצליח גרינבאום והחברים מפועלים איביאי ביטלו את מחיר המינימום. לגיטימי, חוקי, מותר. בדרך הזאת, הם מבטיחים את הצלחת ההנפקה. מוכרים סחורה טובה במחיר זול. אבל, בדרך הזו הם פוגעים במחזיקי אגרות החוב הקיימים ובחברה עצמה שעלויות המימון שלה מתייקרות.

אתמול נפלה אגרת החוב ב-3.2%, וביומיים איבדה אגרת החוב של מקורות 5%. זה המון ביחס לאג"ח. היא נסחרת כעת בתשואה של 1.77% צמודה למדד (לתקופה של 13 שנים) במרווח של מעל 1.5% מעל האגרות חוב הממשלתיות, יותר מהממוצע שבו היתה בעבר, יותר מאשר צריך להיות כי אחרי הכל מקורות היא חברה ממשלתית שמגובה על ידי המדינה. כלומר, חברת מקורות והחתמים בעצם פגעו במחזיקי החוב של מקורות כדי להצליח לגייס סכום כזה בביטחון גבוה. על הדרך, ככל הנראה מקורות פוגעת בעצמה כי היא מגייסת בריבית יקרה (סביר שההצעות שיוזרמו היום יהיו לפי השער של היום - שער נמוך וריבית גבוהה). 

כל אגרות החוב בתל בונד 20, מקורות אג"ח ירדה יותר מכולן, גם היום וגם אתמול (לחצו על התמונה כדי להגדיל):

האשמה הגדולה במחדל הזה היא מקורות ומנהליה. מנכ"ל מקורות החדש - עמית לנג נמצא בחברה חודשיים, הוא היה בעברו מנכ"ל משרד הכלכלה. הוא אמור להבין בכספים והנפקות. מסתבר שלא, או שאיכשהו פספס את העניין כאן.  מעבר למקורות, יש אשם נוסף, האמת משני - הייעוץ של החתם היה ממש לא לטובת החברה ולא לטובת מחזיקי החוב שלה. אבל החתמים רוצים להרוויח ואל תבלבלו אותם עם צדק, מוסר, נכון, לא נכון. 

עמית לנג, מנכ

קיראו עוד ב"אג"ח"

לצד ההתרסקות באג"ח (במחזורים גבוהים) השאלה אם נוצרת עכשיו הזדמנות? אז נכון שהסדרה גדולה יותר, אבל בסה"כ מבנה ההון-חוב של החברה לא שונה דרמטית ממה שהיה בעבר וגם אם הסיכון עלה, אז בטח שלא באופן שיצדיק עליית תשואה מ-1.3% לכ-1.75%. אולי זו דווקא הזדמנות כעת, או מיד לאחר שההנפקה תושלם.

 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    אנליסטט 15/06/2022 17:09
    הגב לתגובה זו
    6% בלי בושה. למה עליהם אתם לא כותבים?
  • 19.
    בונק 07/05/2022 21:00
    הגב לתגובה זו
    הנפקה מושפעת מתנאי השוק מהביקושים של המוסדיים והקרנות והחלופות שעומדות בפניהן בארץ ובחול וכרגע בשוק של ריביות עולות יש חלופות מעניינות ולכן גיוס בהיקף גדול מצריך הגדלת מרווח. לגבי השכר מה רלוונטי לנושא ,החתמים יודעים לייצר כסף לחברות שלהם ואם חתמו איתם על הסכם כנראה שהם שווים את זה, מספיק להתעסק בזה
  • 18.
    רועי 03/05/2022 10:50
    הגב לתגובה זו
    אשר גרינבאום לא צריך לדאוג למצב החברה או רווחי המשקיעים ובכל מקרה יש משקיעים שמרוויחים מהעסקה ויש כאלו שמפסידים ומצבם של המשקיעים נשאר זהה. ביזמפורטל צריכים להתבייש בעצמם איזה שטויות כותבים כאן
  • 17.
    אלי 03/05/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכתב על החשיפה של שיטות ההנפקה של החתמים. תאבי בצע , כבר אמרנו.....
  • 16.
    יניב 03/05/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד אתה מלין על החתם שההנפקות שהוביל גרמו להפסדים למשקיעים כלומר היטיב עם החברה והבעלים שהנפיקו יקר מצד שני אתה טוען כי תפקידו הינו להוזיל את עלויות המימון של החברה כלומר להנפיק בריבית נמוכה ככל שניתן אשר יבוא על חשבון המשקיעים. יש סתירה בסיסית הין הדברים. חתם עובד עבור החברה ותפקידו להנפיק הכי יקר למשקיעים שניתן עבור החברה ובעלי המניות. הוא לא עובד עבור המשקיעים ומי שחושב כך הוא אידיוט.
  • 15.
    עדי 02/05/2022 23:42
    הגב לתגובה זו
    ובדרך עבדו על המחזיקים.
  • קשקש 15/06/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
    תלמד קצת שוק ההון לפני שאתה מקשקש
  • רועי 03/05/2022 10:51
    הגב לתגובה זו
    אבל זה לא מעניין אף אחד כי זו חברה ממשלתית ביזפורטל זה כבר לא עיתון? צריכים ייעוץ?
  • בעלי המניות 03/05/2022 20:32
    זה אני ואתה= חברה ממשלתית = מימום מהאזרחים.
  • 14.
    כמה שטויות בכתבה אחת.. רמה מאוד נמוכה 02/05/2022 23:08
    הגב לתגובה זו
    כמה שטויות בכתבה אחת.. רמה מאוד נמוכה
  • 13.
    עידית 02/05/2022 22:58
    הגב לתגובה זו
    יותר מתאים לפנאי פלוס
  • 12.
    כתבה מעניינת ומרעננת (ל"ת)
    אנונימי 02/05/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    כתב דמיקולו (ל"ת)
    מני 02/05/2022 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אבישי שאפו גדול, אוהב את הגישה (ל"ת)
    צביקה ח 02/05/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דניאל 02/05/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    כל מה שכתוב כאן נכון, מכיר את השוק מבפנים
  • 8.
    משקיע 02/05/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    המחשבה שהעדר מחיר מינימום בהנפקה של אגח שהוא מעשית של מדינת ישראל משפיע איכשהו על מחירו בהנפקה... שמע אתה אנליסט לא רע אבל בכל הנוגע לתמחור אג"ח פיספסת בגדול.
  • 7.
    כל הכבוד על כתבות כאלו (ל"ת)
    אוהד של ביזפורטל 02/05/2022 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון ויסברג 02/05/2022 17:24
    הגב לתגובה זו
    כתבה עלובה וביזיונית מאתר שעסוק בסילוף האמת ויצר בז סביב פייק ניוז. מר עובדיה אני מזמין אותך לעבור שורה שורה ממה שכתבת ולהתמודד עם המציאות ונשאיר לקוראים לראות מה אמת ומה אינטרסים/אג’נדה/שקרים שמופצים על ידך כותביך,.
  • תעברו איתנו לפניקס (ל"ת)
    אודי טוייבין 02/05/2022 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סוחר 02/05/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    אתם מאשימים את החתם או ההנהלה בירידת המחיר בנייר? זב גבוב של שטויות המעוף יורד כמעט 3 והתשואות באמריקה עפות יום קשה להנפקה אבל אי אפשר לתזמן את השוק. לא שאני בעד החתם אבל זו ההזדמנות הטובה ביותר של מקורות לגייס. עוד חצי שנה עד שנה המספרים האלה יראו חלום רחוק. יכול להיות שדווקא גרינבאום מפנים את זה ומייעץ נכון לחברה זאת לא נדע ורק ימים יגידו.
  • סוחר 2 03/05/2022 00:06
    הגב לתגובה זו
    ועבדו על החברה, הפילו את האגח כדי להצליח לגייס בקלות, כסף קל. בדרך גרמו לציבור להפסיד הרבה כסף וגרמו לחברה לגייס בריבית גבוהה. אולי עוד שנה יהיה גרוע יותר אבל ביחס למצב בימים האחרונים היא יכלה לגייס בזול יותר
  • האגח ירד כבר אתמול ב-3.2% כשהשוק לא ירד (ל"ת)
    שני 02/05/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר במים 02/05/2022 17:11
    הגב לתגובה זו
    לא מצאתי את ה״ראו הוזהרתם״ שכתבת עליו...
  • 3.
    שמשון 02/05/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לכם ולתכנים המעולים שאתם מעלים מידי פעם לאתר, אתם לגמרי מנגחים גופים שלא מפרסמים אצלכם ומהללים את הגופים שכן
  • 2.
    מקורות .. ? תודה .... לא נוגע באג"ח של חברות ממשלתיות (ל"ת)
    יוסי כהן 02/05/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עיתונאי בעברי 02/05/2022 16:56
    הגב לתגובה זו
    איני יודע מה האמת ומי עומד מאחורי מה, אבל עיתון שמכבד את עצמו, לעולם לא יכתוב כתבות או טורים שעולה מהן נימה אישית מלאה ברגש כזה או אחר. אני קורא אתכם מספר חודשים ודי נהנהתי עד עכשיו, אבל כתבה כזאת פשוט מורידה מאוד את ערך הכותב והעיתון.
  • רועה חשבון 02/05/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    לא זוכר שקראתי/ ראיתי כתבה בתקשורת הישראלית שלא מנסה לקדם אג'נדת אישיות של הכתב. הבחור הוא לא ראשון ולא אחרון. לפחות יש לו ביצים להוציא לכלוך החוצה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.