דב קוטלר מתנגד לשכר המופרז של עופר גרינבאום; גרינבאום בתגובה מאיים - "נעזוב לפעילות עצמאית"
דב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים מרוויח פחות מחצי מהשכר של עופר גרינבאום מנכ"ל פועלים אי.בי.איי. גרינבאום חולש על פעילות שבמקרה הטוב היא מאית מפעילות בנק הפועלים ובכל זאת השכר שלו כפול. רגע, הוא לא לבד. כל הבכירים בחברה שלו מרוויחים יותר ממנכ"ל בנק הפועלים. אם זה לא היה מביך ואפילו פאתטי, היה אפשר לצחוק. אבל ככה זה בשוק החיתום המלוכלך-הבריוני-האלים. עד כמה הוא בעייתי אפשר ללמוד מהתגובה המאיימת של גרינבאום כלפי קוטלר שבמילים פשוטות אומרת - אם לא תאשרו, נקים פעילות עצמאית. חוצפה ישראלית במיטבה, בינתיים זה משתלם לגרינבאום ושות'. הם צוחקים כל הדרך אל הבנק עם משכורות עתק.
מזה זמן נהנים החתמים בשוק ההון ממשכורות גבוהות במיוחד שמגיעות לאחוזים ניכרים מהכנסות החברה ומהרווחים, באופן שלא פורפורציונלי למקובל בחברות אחרות בשוק ההון. לעיתים קרובות התשלום למנהלים מגיע לעשרות אחוזים מהכנסות החברה ואף מהרווחים.
השכר הגבוה מגיע לעיתים קרובות למרות ביצועים בינוניים ולעיתים אף גרועים בחברות שהונפקו בשנים האחרונות, כשלא מעט מהן מחקו עשרות אחוזים לאלו שהתפתו למה שהוצג בתשקיפים שפורסמו לפני ההנפקות שבוצעו במחירים מפולפלים.
הסיבה לשכר הגבוה הוא התלות הגבוהה של החברות הללו במנפיקים, כשהן בעצם מאבדות את כל ערכן במידה ואותם נושאי משרה בכירים עוזבים את החברה. כך לדוגמה איבדה חברת פועלים איביאי עשרות אחוזים מערכה בשנת 2017 ביום היוודע על עזיבת המנהלים הבכירים את החברה.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת מנסים בפועלים אקוויטי, חברה בת של בנק הפועלים למתן מעט את השכר הגבוה, כשהם מתייחסים להצעת הדירקטריון לשנות את חבילת התגמול לשלושת נושאי המשרה הבכירים בפועלים איביאי. נציין שטענות פועלים אקוויטי מתייחסות רק לתגמול ההוני ולא לשכר השוטף של נושאי המשרה הבכירה. על פי דוחות פועלים איביאי שכר ארבעת אנשי המפתח בשנת 2021 הגיע ל-19.7 מיליון שקל (לא כולל תגמול הוני) כשסך הכנסות החברה הגיע ל-105 מיליון שקל והרווח הנקי ל-42.8 מיליון שקל.
במכתב מטעם נציגי החברה נטען כי היקף התגמול המוצע לשלושה בעלי המשרה הבכירים המגיע להיקף של 15% מהון מניות החברה הוא חריג בהיקפו וחורג מהמקובל בשוק לחברות דומות. החריגה ניכרת בהשוואה לחברות חיתום אחרות שנתוניהן פורסמו לציבור, גם באופן פרטני לנושא משרה אחד, וגם לאור העובדה שמדובר בשלושה נושאי משרה בכירים.
בנוסף על פי הצעת המדיניות היקף הדילול המקסימלי יחושב בנפרד לאותם שלושה נושאי משרה, ויאפשר דילול בהיקף רחב יותר לעובדים אחרים. סך התגמול מגיע ל-24 מיליון שקל - שכר השווה לכמעט 25% מהכנסות החברה ומהווה 35% מרווחי החברה. ביחס לשנת 2020 ושנת 2019 מהווה היקף התגמול 30% ו-45% בהתאמה מרווחי החברה.
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- שיפור חד ברווחיות ובהון: מניית ווישור גלובלטק מטפסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
עוד טוען עו"ד צבי אגמון בשם פועלים אקוויטי כי מנגנון הגמול לא כולל תנאי ביצוע או תנאי הצלחה כלשהם, ואפילו מנגנון החסימה לחמש שנים אינו מונע קבלת דיבידנד במהלך אותן חמש שנים. הדבר חורג, לדבריו, מתוכנית תגמול עובדים רגילה, ואף ממה שהיה מקובל בעבר בחברה עצמה, מבלי שתנומק במידה מספקת, או מידע השוואתי.
לדברי נציגי פועלים אישור הצעת מדיניות התגמול מהווה פגיעה קשה לבעלי המניות ומהווה הפרה של החובות המוטלות על דריקטריון החברה כלפי כלל בעלי המניות.
עו"ד אגמון מסיים את מכתבו בהצהרה כי הוא קורא לדריקטריון לבטל את הזימון לאסיפה הכללית ולבחון מחדש את מדיניות התגמול הראויה. במידה והאסיפה תכונה, חברת פועלים אקוויטי תתנגד למדיניות המוצעת.
מדירקטוריון פועלים איביאי ענו לטענות פועלים אקוויטי על ידי מכתב שנכתב על ידי רון וייסברג יו"ר הדירקטוריון כי בעת קביעת תגמול לנושא המשרה יש לבחון את תרומתו לחברה, ואת האלטרנטיבות הזמינות לנושאי המשרה בתחום עיסוקם. לדברי החברה קבוצת הייחוס היא חברות חיתום אחרות כששאר חברות החיתום הן פרטיות ולמנהלים אחוזים ניכרים בחברה והם נהנים מהרווחים ומהדיבדנדים. בתחום החיתום עיקר הערך נוצר על ידי בעלי המשרה, ניסיונו וקשריו ובניה איטית של מוניטין וקשרים.
בפועלים איביאי אף מוסיפים סוג של איום כלפי פועלים: "עולה אם כן, כי היה ולא יאושר תגמול אשר הולם את נושאי המשרה, האלטרנטיבה של הקמת פעילות עצמאית עומדת בפניהם". במכתבם מזכירים בפעולים איביאי את המשבר שחוותה החברה בשנת 2017 עם עזיבת המנהלים הבכירים, שהקימו חברה פרטית מצליחה, ושהמנהלים הנוכחיים הצליחו לשקם את החברה מהמשבר. לאור זאת סבר הדריקטריון כי יש לנקוט בצעדי שימור משמעותיים לצורך שימור נושא המשרה הבכירים.
בנוסף טוען וויסברג כי חבילת התגמול כוללת שני רכיבים - מניות חסומות שמהווות רכיב שימור משמעותי, שכן במקרה של עזיבה לפני הסוף התקופה לא יהנו נושאי המשרה מהתגמול. וכן אופציות המבשילות לשיעורים שכוללות רכיב הצלחה מובהק שככל שהחברה תצליח נושא המשרה יהנה יותר.
- 12.יש להוזיך את עמלות החתמים כולו על חשבון השקיעים. (ל"ת)ביצע 12/04/2022 12:14הגב לתגובה זו
- 11.לרון 12/04/2022 09:58הגב לתגובה זולכן אציין שלעניות דעתי אלה אלקלעי עדיין ישרה מאוד ומקצועית מאוד
- 10.לרון 12/04/2022 09:49הגב לתגובה זוכשהיו קטנים מאוד איביאי היו ישרים מאוד,אך כנראה ש"עם האוכל בא גם כאן התיאבון"
- 9.לרון 12/04/2022 09:39הגב לתגובה זושמערכות מחשב אינן עולות כסף,אך היקף העמלות איננו פרופורציוני בשום שיטת הסבר שהיא,לידיעת ד"ר ברקת
- 8.לרון 12/04/2022 09:37הגב לתגובה זומדוע יש עדיין גביית עמלה מהיקף הנכסים בחשבון ני"ע??מה הם בדיוק "מנהלים" או "שומרים "שם?
- 7.לרון 12/04/2022 09:32הגב לתגובה זושזה דבר חדש,מתי בדקתם לאחרונה את "דמי הניהול" בקרנות איסטרטגיה ממונפות? זו הרי מקבילה ל"שכר" הלא כן?
- 6.שלי 12/04/2022 08:37הגב לתגובה זוגם חצי ממה שמקבלים היום לא מגיע להם
- 5.שיעזבו-אין להם סיכוי עצמאית (ל"ת)המוסדי 12/04/2022 00:45הגב לתגובה זו
- 4.לורה 11/04/2022 22:41הגב לתגובה זוחבורת נוכלים ויו״ר בדרכו לכלא על עברת מידע פנים. אין עתיד לבורסה המקומית בה נוכלים מנפיקים חברות זבל, גורפים מיליונים ולאחר מכן סוחרים במידע פנים… בושה
- 3.
- 2.אי בי איי שיווקה אגח הזבל לנדלן חול למוסדיים, והמנהלים ראו כי טוב ופרשו והקימו חברה עצמאית. רשות ניע חייבת להטיל חובות על החתמים ובעיקר לאכוף אותן, לא יתכן שלחתמים יש מסלול ישיר לכספי הציבור מבלי שישאו באחריות דה פקטו כלשהי (ל"ת)יואב 11/04/2022 21:08הגב לתגובה זו
- 1.ואז כשהיא כבר לא חולבת…. היא נמכרת לבשר. 11/04/2022 19:49הגב לתגובה זוואז כשהיא כבר לא חולבת…. היא נמכרת לבשר.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
צמיחה בהכנסות וברווח מנכסים זהים, רבעון חזק ברווחיות התפעולית והמשך בניית צנרת של עשרות מלונות וקרן השקעה חדשה לשנים הקרובות
בחודש האחרון ירדה המניה ב-0.34%, בעוד שב-12 החודשים האחרונים ומתחילת השנה היא רשמה עלייה באזור ה-12%.
צמיחה בהכנסות ושיא ב-EBITDAR וב-EBITDA
הכנסות החברה ברבעון השלישי עלו לכ-2.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.2 מיליארד שקל ברבעון השלישי אשתקד. החברה מדגישה כי על אף שבשנה שעברה הרשת אירחה מפונים שהעלו את אחוזי התפוסה בישראל, ועל אף השפעת מבצע "עם כלביא" על הכנסות חודשי הקיץ השנה, מסיימת פתאל את הרבעון עם עלייה של 5% בהכנסות, בעיקר בזכות עלייה ממוצעת במחיר לחדר. בנוסף, ההכנסות מנכסים זהים צמחו בכ-5%, חרף התחזקות השקל.
ה-ADR, ההכנסה היומית הממוצעת לחדר, עמד ברבעון השלישי על כ-635 שקל, לעומת 627 שקל ברבעון המקביל. הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות ברבעון רשם שיא נוסף ועלה לכ-903 מיליון שקל, בהשוואה לכ-883 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ה-EBITDA ברבעון הגיע ל-495 מיליון שקל.
ברמת השורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השלישי 2025 לאחר יישום תקן IFRS 16 הסתכם בכ-182.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-345.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת שעברה. לפי נתוני החברה, הרווח ברבעון המקביל אשתקד הושפע מהכנסה חד-פעמית בהיקף של 266 מיליון שקל בעקבות רכישת השליטה בחברת פרותאל, ובנטרול רווח חד-פעמי זה מציינת פתאל כי הרווח הנקי ברבעון צמח ב-125%. הרווח הנקי בנטרול תקן IFRS 16 עמד ברבעון על כ-242.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-332.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, והרווח הכולל ברבעון השלישי הסתכם בכ-418.6 מיליון שקל, לעומת כ-633.3 מיליון שקל (כולל הרווח החד-פעמי).
- אלה המנכ"לים החדשים של פעילות פתאל בישראל
- פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מעניינת נוספת: פתאל מעדכנת מטה את התחזית השנתית, שיעור התפוסה בישראל ירד; המניה נופלת
