דב קוטלר מתנגד לשכר המופרז של עופר גרינבאום; גרינבאום בתגובה מאיים - "נעזוב לפעילות עצמאית"
דב קוטלר מנכ"ל בנק הפועלים מרוויח פחות מחצי מהשכר של עופר גרינבאום מנכ"ל פועלים אי.בי.איי. גרינבאום חולש על פעילות שבמקרה הטוב היא מאית מפעילות בנק הפועלים ובכל זאת השכר שלו כפול. רגע, הוא לא לבד. כל הבכירים בחברה שלו מרוויחים יותר ממנכ"ל בנק הפועלים. אם זה לא היה מביך ואפילו פאתטי, היה אפשר לצחוק. אבל ככה זה בשוק החיתום המלוכלך-הבריוני-האלים. עד כמה הוא בעייתי אפשר ללמוד מהתגובה המאיימת של גרינבאום כלפי קוטלר שבמילים פשוטות אומרת - אם לא תאשרו, נקים פעילות עצמאית. חוצפה ישראלית במיטבה, בינתיים זה משתלם לגרינבאום ושות'. הם צוחקים כל הדרך אל הבנק עם משכורות עתק.
מזה זמן נהנים החתמים בשוק ההון ממשכורות גבוהות במיוחד שמגיעות לאחוזים ניכרים מהכנסות החברה ומהרווחים, באופן שלא פורפורציונלי למקובל בחברות אחרות בשוק ההון. לעיתים קרובות התשלום למנהלים מגיע לעשרות אחוזים מהכנסות החברה ואף מהרווחים.
השכר הגבוה מגיע לעיתים קרובות למרות ביצועים בינוניים ולעיתים אף גרועים בחברות שהונפקו בשנים האחרונות, כשלא מעט מהן מחקו עשרות אחוזים לאלו שהתפתו למה שהוצג בתשקיפים שפורסמו לפני ההנפקות שבוצעו במחירים מפולפלים.
הסיבה לשכר הגבוה הוא התלות הגבוהה של החברות הללו במנפיקים, כשהן בעצם מאבדות את כל ערכן במידה ואותם נושאי משרה בכירים עוזבים את החברה. כך לדוגמה איבדה חברת פועלים איביאי עשרות אחוזים מערכה בשנת 2017 ביום היוודע על עזיבת המנהלים הבכירים את החברה.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת מנסים בפועלים אקוויטי, חברה בת של בנק הפועלים למתן מעט את השכר הגבוה, כשהם מתייחסים להצעת הדירקטריון לשנות את חבילת התגמול לשלושת נושאי המשרה הבכירים בפועלים איביאי. נציין שטענות פועלים אקוויטי מתייחסות רק לתגמול ההוני ולא לשכר השוטף של נושאי המשרה הבכירה. על פי דוחות פועלים איביאי שכר ארבעת אנשי המפתח בשנת 2021 הגיע ל-19.7 מיליון שקל (לא כולל תגמול הוני) כשסך הכנסות החברה הגיע ל-105 מיליון שקל והרווח הנקי ל-42.8 מיליון שקל.
במכתב מטעם נציגי החברה נטען כי היקף התגמול המוצע לשלושה בעלי המשרה הבכירים המגיע להיקף של 15% מהון מניות החברה הוא חריג בהיקפו וחורג מהמקובל בשוק לחברות דומות. החריגה ניכרת בהשוואה לחברות חיתום אחרות שנתוניהן פורסמו לציבור, גם באופן פרטני לנושא משרה אחד, וגם לאור העובדה שמדובר בשלושה נושאי משרה בכירים.
בנוסף על פי הצעת המדיניות היקף הדילול המקסימלי יחושב בנפרד לאותם שלושה נושאי משרה, ויאפשר דילול בהיקף רחב יותר לעובדים אחרים. סך התגמול מגיע ל-24 מיליון שקל - שכר השווה לכמעט 25% מהכנסות החברה ומהווה 35% מרווחי החברה. ביחס לשנת 2020 ושנת 2019 מהווה היקף התגמול 30% ו-45% בהתאמה מרווחי החברה.
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
עוד טוען עו"ד צבי אגמון בשם פועלים אקוויטי כי מנגנון הגמול לא כולל תנאי ביצוע או תנאי הצלחה כלשהם, ואפילו מנגנון החסימה לחמש שנים אינו מונע קבלת דיבידנד במהלך אותן חמש שנים. הדבר חורג, לדבריו, מתוכנית תגמול עובדים רגילה, ואף ממה שהיה מקובל בעבר בחברה עצמה, מבלי שתנומק במידה מספקת, או מידע השוואתי.
לדברי נציגי פועלים אישור הצעת מדיניות התגמול מהווה פגיעה קשה לבעלי המניות ומהווה הפרה של החובות המוטלות על דריקטריון החברה כלפי כלל בעלי המניות.
עו"ד אגמון מסיים את מכתבו בהצהרה כי הוא קורא לדריקטריון לבטל את הזימון לאסיפה הכללית ולבחון מחדש את מדיניות התגמול הראויה. במידה והאסיפה תכונה, חברת פועלים אקוויטי תתנגד למדיניות המוצעת.
מדירקטוריון פועלים איביאי ענו לטענות פועלים אקוויטי על ידי מכתב שנכתב על ידי רון וייסברג יו"ר הדירקטוריון כי בעת קביעת תגמול לנושא המשרה יש לבחון את תרומתו לחברה, ואת האלטרנטיבות הזמינות לנושאי המשרה בתחום עיסוקם. לדברי החברה קבוצת הייחוס היא חברות חיתום אחרות כששאר חברות החיתום הן פרטיות ולמנהלים אחוזים ניכרים בחברה והם נהנים מהרווחים ומהדיבדנדים. בתחום החיתום עיקר הערך נוצר על ידי בעלי המשרה, ניסיונו וקשריו ובניה איטית של מוניטין וקשרים.
בפועלים איביאי אף מוסיפים סוג של איום כלפי פועלים: "עולה אם כן, כי היה ולא יאושר תגמול אשר הולם את נושאי המשרה, האלטרנטיבה של הקמת פעילות עצמאית עומדת בפניהם". במכתבם מזכירים בפעולים איביאי את המשבר שחוותה החברה בשנת 2017 עם עזיבת המנהלים הבכירים, שהקימו חברה פרטית מצליחה, ושהמנהלים הנוכחיים הצליחו לשקם את החברה מהמשבר. לאור זאת סבר הדריקטריון כי יש לנקוט בצעדי שימור משמעותיים לצורך שימור נושא המשרה הבכירים.
בנוסף טוען וויסברג כי חבילת התגמול כוללת שני רכיבים - מניות חסומות שמהווות רכיב שימור משמעותי, שכן במקרה של עזיבה לפני הסוף התקופה לא יהנו נושאי המשרה מהתגמול. וכן אופציות המבשילות לשיעורים שכוללות רכיב הצלחה מובהק שככל שהחברה תצליח נושא המשרה יהנה יותר.
- 12.יש להוזיך את עמלות החתמים כולו על חשבון השקיעים. (ל"ת)ביצע 12/04/2022 12:14הגב לתגובה זו
- 11.לרון 12/04/2022 09:58הגב לתגובה זולכן אציין שלעניות דעתי אלה אלקלעי עדיין ישרה מאוד ומקצועית מאוד
- 10.לרון 12/04/2022 09:49הגב לתגובה זוכשהיו קטנים מאוד איביאי היו ישרים מאוד,אך כנראה ש"עם האוכל בא גם כאן התיאבון"
- 9.לרון 12/04/2022 09:39הגב לתגובה זושמערכות מחשב אינן עולות כסף,אך היקף העמלות איננו פרופורציוני בשום שיטת הסבר שהיא,לידיעת ד"ר ברקת
- 8.לרון 12/04/2022 09:37הגב לתגובה זומדוע יש עדיין גביית עמלה מהיקף הנכסים בחשבון ני"ע??מה הם בדיוק "מנהלים" או "שומרים "שם?
- 7.לרון 12/04/2022 09:32הגב לתגובה זושזה דבר חדש,מתי בדקתם לאחרונה את "דמי הניהול" בקרנות איסטרטגיה ממונפות? זו הרי מקבילה ל"שכר" הלא כן?
- 6.שלי 12/04/2022 08:37הגב לתגובה זוגם חצי ממה שמקבלים היום לא מגיע להם
- 5.שיעזבו-אין להם סיכוי עצמאית (ל"ת)המוסדי 12/04/2022 00:45הגב לתגובה זו
- 4.לורה 11/04/2022 22:41הגב לתגובה זוחבורת נוכלים ויו״ר בדרכו לכלא על עברת מידע פנים. אין עתיד לבורסה המקומית בה נוכלים מנפיקים חברות זבל, גורפים מיליונים ולאחר מכן סוחרים במידע פנים… בושה
- 3.
- 2.אי בי איי שיווקה אגח הזבל לנדלן חול למוסדיים, והמנהלים ראו כי טוב ופרשו והקימו חברה עצמאית. רשות ניע חייבת להטיל חובות על החתמים ובעיקר לאכוף אותן, לא יתכן שלחתמים יש מסלול ישיר לכספי הציבור מבלי שישאו באחריות דה פקטו כלשהי (ל"ת)יואב 11/04/2022 21:08הגב לתגובה זו
- 1.ואז כשהיא כבר לא חולבת…. היא נמכרת לבשר. 11/04/2022 19:49הגב לתגובה זוואז כשהיא כבר לא חולבת…. היא נמכרת לבשר.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.