ולדימיר זלנסקי
צילום: אתר ממשלת אוקראינה

לראשונה מאז מלה"ע ה-2 הונפקו אג"ח מלחמה; אוקראינה גייסה 270 מ' ד'

ממשלת אוקראינה גייסה את החוב מקרב הציבור במטרה לממן את המאמץ המלחמתי ואת כלכלת המדינה במהלכו - ואחריו, זאת כדי לתמוך בצמיחתה. בין היתר סיטיגרופ ליווה את ההנפקה
איתי פת-יה | (2)
יש אגרות חוב שנועדו לממן פעילות שוטפת, למחזר חוב קיים ולממן עסקה גדולה, אג"ח סביבתיות מיועדת למימון פרויקטים של אנרגיה ירוקה והפחתת זיהום למשל, ישנן גם אג"ח חברתיות לקידום מטרות ציבוריות בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות וכן הלאה - ויש גם אגרות חוב שנועדו לממן מדינה שנמצאת בשדה הקרב. כשמן כן הן: אג"ח מלחמה. כאלה לא הונפקו מאז מלחמת העולם השנייה - עד השבוע. המכשיר הזה רחוק מלהיות אפיק השקעה שאמור לספק תשואה נאה או לשמור על ערך הכסף, ויותר כלי למימון המאמץ המלחמתי. באופן הגיוני, קהל היעד הרלוונטי יהיה אזרחי המדינה המנפיקה את האג"ח הללו, בין אם הם נמצאים בשטחה וסובלים מהלחימה ובין אם הם חיים, או ברחו, מחוצה לה. לבד ממימון המאמץ המלחמתי, המטרה היא לאחר תום הקרבות להזרים בחזרה נזילות לשווקים וכך לעודד את הצמיחה.  הפטריוטיזם האוקראיני שניבט מן המסכים ובדיווחי התקשורת העולמית שיחק גם כאן תפקיד, והממשלה גייסה 270 מיליון דולר בהנפקת אג"ח מלחמה אתמול. אלה נושאות תשואה של 11% וערך הפארי שלהן (הקרן+הריבית) הוא 33 דולר לאגרת לערך. ממשלת אוקראינה צייצה טרם ההנפקה בטוויטר כי "תמורת הגיוס תשמש לצרכי הכוחות הלוחומים וכדי להבטיח מענה שוטף לצרכים הפיננסיים של המדינה בעת הלחימה". את הנפקת אגרות החוב ליוו   CITIGROUP  (CITI), בנק Raiffeisen  האוסטרי ו-OTP Bank Nyrt מבודפשט, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל.   הפעם הראשונה המתועדת בה גויסו אג"ח מלחמה מהציבור הרחב, ולא מקומץ עשירים, אירעה במלחמת האזרחים בארצות הברית במאה ה-19, אז גויסו כחצי מיליארד דולר בריבית שנתית של 6%. שני הצדדים במלחמה - הן מדינות האיחוד והן מדינות הקונפדרציה הנפיקו אג"ח מלחמה. לפי ההערכות מדינות האיחוד מימנו בשיטה זו 62% מעלויות הלחימה. במלחמת העולם הראשונה ממשלת אוסטרו-הונגריה הנפיקה אג"ח מלחמה לחמש שנים בריבית שנתית של 5%. ב-1919 הייתה זו אוסטריה שהנפיקה לבדה אג"ח מלחמה לפירעון תוך שנה בריבית של 6%. באותה תקופה גם ארצות הברית גייסה כך חוב, כשבפרסומים לציבור קראה לציבור ליטול חלק בהנפקה בין היתר עם כרזות עליהן הופיע צ'ארלי צ'פלין. גרמניה, קנדה ובריטניה גם הן הנפיקו אג"ח מלחמה במלחמת העולם הראשונה. לאורך מלחמת העולם השנייה בארצות הברית 85 מיליון אזרחי המדינה השתתפו בהנפקות אג"ח מלחמה וכך גויסו כ-186 מיליארד דולר. למאמצי הגיוס נרתם גם אולפן הסרטים וורנר בראדרס שדמויות מסרטיו ליוו את קמפיין הפרסום, וכך גם כוכבים הוליוודיים קידמו הנפקות אלה. כך גם קנדה גייסה חוב במלחמה ומן העבר השני גרמניה הנאצית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך תשלם? לפני המלחמה הייתה הכי עניה באירופה! (ל"ת)
    אדמירל 10/06/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 02/03/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    אוקראינה הייתה צריכה מזמן להיערך למלחמה גם בתחום הכספי . לרכוש נשק , להכין צבא וכו
אגח
צילום: ביזפורטל

10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים

מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח

מנדי הניג |

אגרות חוב הן ההשקעה הכי משתלמת למשקיע הסולידי.  אז למה רוב הכסף הסולידי נמצא בפיקדונות? כי אנשים חוששים מאג"ח. בצדק מסוים - כי אג"ח זה לא ביטחון של 100%. יש אג"ח של חברות שלא שילמו את ההשקעה כי החברות הגיעו להסדרי חוב. זה נדיר יחסית, ולכן סל של אג"ח במיוחד אם מדובר באג"ח בטוחות - של חברות גדולות וחזקות פיננסית ושל ממשלות, הוא דרך טובה למשקיע סולידי לפזר סיכונים ולהרוויח יותר מהריבית בפיקדון הבנקאי. אפילו 1% ואפילו 2% ומעלה מהפיקדון הבנקאי. יש גם קרנות נאמנות שעושות בשבילכם את העבודה ומנהלות תיק של אג"ח, אבל הן לוקחות דמי ניהול ממוצעים של 0.6%-0.8% ובעצם "אוכלות" לכם חלק גדול מהרווחים. 

אז אג"ח זאת בהחלט אפשרות טובה למשקיעים סולידי, רק לפני שקופצים למים, צריך לקרוא ולהבין את המדריך הקצר הזה:   


  1. מהי אגרת חוב (אג"ח)? - אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך שמונפק על ידי מדינה, רשות ציבורית או תאגיד, שמטרתו לגייס הון מהציבור או ממשקיעים מוסדיים. רוכש האג"ח מעניק הלוואה למנפיק, שמתחייב להחזיר לו את הקרן במועד שנקבע מראש, לרוב בצירוף תשלומי ריבית תקופתיים.
    דוגמה: אג"ח ממשלתית ל־5 שנים שמניבה ריבית שנתית של 4% משמעה שהמשקיע יקבל בכל שנה 40 שקלים על כל 1,000 שקל שהשקיע, ובסוף התקופה יקבל את הקרן - 1,000 שקלים.

  2. מה משפיע על מחיר האג"ח והתשואה שלה? - מחיר האג"ח מושפע מהריבית בשוק, מהסיכון הנתפס של המנפיק ומהזמן שנותר עד לפדיון. כשהריבית בשוק יורדת - מחירי אג"ח קיימות עולים, כי הן מציעות ריבית גבוהה יותר מהממוצע החדש.
    דוגמה: אג"ח שמניבה 4% תהיה אטרקטיבית יותר כאשר הריבית במשק יורדת ל-3%, ולכן מחירה יעלה והתשואה לפדיון תרד. לעומת זאת, אם הריבית תעלה ל-5%, המחיר של אותה אג"ח יירד כדי לייצר תשואה דומה למה שמציע השוק.

  3. החשיבות של זמן לפדיון - ככל שהזמן עד לפדיון האג"ח ארוך יותר, כך גדל הסיכון שהריבית תשתנה או שהמנפיק ייקלע לבעיה. אג"ח ל-10 שנים תנודתית יותר מאג"ח ל־3 שנים.
    דוגמה: אג"ח קונצרנית לפדיון ב־2045 חשופה יותר לשינויים מאשר אג"ח לפדיון ב־2027. משקיע שמחזיק באג"ח ארוכה עלול להיחשף לעליות ריבית לאורך התקופה, מה שיוביל לירידת ערך האג"ח שלו.

  4. מהו הסיכון באג"ח? - הסיכון תלוי כאמור במשך החיים של האג"ח ובדירוג האשראי של המנפיק, התנודתיות בשוק, ושינויים כלכליים כלליים.
    דוגמה: אג"ח של חברת נדל"ן מדורגת BBB נחשבת מסוכנת יותר מאג"ח מדינה בדירוג AAA, ולכן תציע לרוב ריבית גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון. כמו כן, בעת מיתון, סיכון חדלות פירעון של חברות עולה.