הירשמו
  1. ראשי
  2. אג"ח
ולדימיר זלנסקי
צילום: אתר ממשלת אוקראינה

לראשונה מאז מלה"ע ה-2 הונפקו אג"ח מלחמה; אוקראינה גייסה 270 מ' ד'

ממשלת אוקראינה גייסה את החוב מקרב הציבור במטרה לממן את המאמץ המלחמתי ואת כלכלת המדינה במהלכו - ואחריו, זאת כדי לתמוך בצמיחתה. בין היתר סיטיגרופ ליווה את ההנפקה
איתי פת-יה | (2)
נושאים בכתבה אג"ח ממשלתיות אוקראינה גיוס חוב מלחמת רוסיה אוקראינה סיטיגרופ רוסיה
יש אגרות חוב שנועדו לממן פעילות שוטפת, למחזר חוב קיים ולממן עסקה גדולה, אג"ח סביבתיות מיועדת למימון פרויקטים של אנרגיה ירוקה והפחתת זיהום למשל, ישנן גם אג"ח חברתיות לקידום מטרות ציבוריות בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות וכן הלאה - ויש גם אגרות חוב שנועדו לממן מדינה שנמצאת בשדה הקרב. כשמן כן הן: אג"ח מלחמה. כאלה לא הונפקו מאז מלחמת העולם השנייה - עד השבוע. המכשיר הזה רחוק מלהיות אפיק השקעה שאמור לספק תשואה נאה או לשמור על ערך הכסף, ויותר כלי למימון המאמץ המלחמתי. באופן הגיוני, קהל היעד הרלוונטי יהיה אזרחי המדינה המנפיקה את האג"ח הללו, בין אם הם נמצאים בשטחה וסובלים מהלחימה ובין אם הם חיים, או ברחו, מחוצה לה. לבד ממימון המאמץ המלחמתי, המטרה היא לאחר תום הקרבות להזרים בחזרה נזילות לשווקים וכך לעודד את הצמיחה.  הפטריוטיזם האוקראיני שניבט מן המסכים ובדיווחי התקשורת העולמית שיחק גם כאן תפקיד, והממשלה גייסה 270 מיליון דולר בהנפקת אג"ח מלחמה אתמול. אלה נושאות תשואה של 11% וערך הפארי שלהן (הקרן+הריבית) הוא 33 דולר לאגרת לערך. ממשלת אוקראינה צייצה טרם ההנפקה בטוויטר כי "תמורת הגיוס תשמש לצרכי הכוחות הלוחומים וכדי להבטיח מענה שוטף לצרכים הפיננסיים של המדינה בעת הלחימה". את הנפקת אגרות החוב ליוו   CITIGROUP  (CITI), בנק Raiffeisen  האוסטרי ו-OTP Bank Nyrt מבודפשט, כך דווח בוול סטריט ג'ורנל.   הפעם הראשונה המתועדת בה גויסו אג"ח מלחמה מהציבור הרחב, ולא מקומץ עשירים, אירעה במלחמת האזרחים בארצות הברית במאה ה-19, אז גויסו כחצי מיליארד דולר בריבית שנתית של 6%. שני הצדדים במלחמה - הן מדינות האיחוד והן מדינות הקונפדרציה הנפיקו אג"ח מלחמה. לפי ההערכות מדינות האיחוד מימנו בשיטה זו 62% מעלויות הלחימה. במלחמת העולם הראשונה ממשלת אוסטרו-הונגריה הנפיקה אג"ח מלחמה לחמש שנים בריבית שנתית של 5%. ב-1919 הייתה זו אוסטריה שהנפיקה לבדה אג"ח מלחמה לפירעון תוך שנה בריבית של 6%. באותה תקופה גם ארצות הברית גייסה כך חוב, כשבפרסומים לציבור קראה לציבור ליטול חלק בהנפקה בין היתר עם כרזות עליהן הופיע צ'ארלי צ'פלין. גרמניה, קנדה ובריטניה גם הן הנפיקו אג"ח מלחמה במלחמת העולם הראשונה. לאורך מלחמת העולם השנייה בארצות הברית 85 מיליון אזרחי המדינה השתתפו בהנפקות אג"ח מלחמה וכך גויסו כ-186 מיליארד דולר. למאמצי הגיוס נרתם גם אולפן הסרטים וורנר בראדרס שדמויות מסרטיו ליוו את קמפיין הפרסום, וכך גם כוכבים הוליוודיים קידמו הנפקות אלה. כך גם קנדה גייסה חוב במלחמה ומן העבר השני גרמניה הנאצית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך תשלם? לפני המלחמה הייתה הכי עניה באירופה! (ל"ת)
    אדמירל 10/06/2022 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 02/03/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    אוקראינה הייתה צריכה מזמן להיערך למלחמה גם בתחום הכספי . לרכוש נשק , להכין צבא וכו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה אגרות חוב שקליות אגרות חוב צמודות אגרות חוב ממשלתיות

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה אגרות חוב שקליות אגרות חוב צמודות אגרות חוב ממשלתיות

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן