ההנפקות החמות של 2014: החברות שתופסות מומנטום

אריק פרץ, מנהל מחלקת תאגידים מנורה פיננסים, עושה סדר ובוחן את ההנפקות המעניינות שצפויות במהלך 2014
אריק פרץ | (4)
נושאים בכתבה אג"ח הנפקות חמות

מתחילת השנה עלו מדדי התל בונד בכ-2.5% בממוצע, למעט מדד התל בונד תשואות אשר עלה בכ-3.5%. מי שהשקיע בקרן כספית, באותה תקופה, הרוויח עשירית ממה שהרוויחו המשקיעים במדדי התל בונד או בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח חברות. ישנם מספר גורמים שהביאו לעליות אלו: הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל לרמה של 0.75%, עודף פדיונות של אג"ח חברות, והפנמה של הציבור כי בקרנות הכספיות ובפיקדונות הבנקאיים כספו נשחק ריאלית. הפנמה זו הביאה לגיוסי עתק מקרב הציבור בתעשיית הקרנות ובתעודות הסל המשקיעות באפיק זה.

בחודש מארס ראינו מיעוט הנפקות של אג"ח חברות, אשר נובע מתקופת פרסום הדו"חות. בתקופה זו מנועות החברות להנפיק - מעין תקופת צינון אשר נקבעה על ידי רשות ניירות ערך. אנו מעריכים כי בתחילת חודש אפריל יחל זרם הנפקות של אג"ח חברות למשך שבועיים - עד פסח, אשר יתגבר לאחר החג.

יש לזכור כי רוב החברות שמחות לנצל את המומנטום בשוק ולגייס בזול, הן תוך החלפת אשראי קיים באשראי זול יותר, והן לצורך פיתוח עסקי אשר יביא תשואה גבוהה על הכסף. חשוב לשים לב לאיגרות חוב של הבנקים בישראל - רוב הפדיונות בחודש מארס היו של אג"ח בנקים. בשנים קודמות הורגלנו בכך שעם הפדיונות של סדרה מסוימת, מנפיק הבנק סדרה חדשה במח"מ ארוך יותר, וכך רוב הכסף מהפדיון היה מוצא את דרכו חזרה לאג"ח של אותו בנק.

כעת המצב שונה, ואין הרבה הנפקות של בנקים, עקב העובדה ששטרי הון לא נחשבים כחלק מההון העצמי לפי באזל 3. בשילוב העובדה שהבנקים לא סובלים מבעיות נזילות, הרי שאין להם אינטרס להנפיק. מי מהבנקים, שכבר כן מנפיק (אגוד ומזרחי טפחות בינתיים), מגיע לשוק עם אג"ח בדרגת פיקדון ובכמויות קטנות, בעוד שאר הבנקים בוחנים עדיין את המכשירים ההוניים החדשים אשר הגדיר המפקח על הבנקים.

השילוב של עודף פדיונות ומחסור בהנפקות הביא להתנפלות על ההנפקות המעטות שכן היו מתחילת השנה, מה שהביא לרווחים יפים למשתתפים בהן.

להלן רשימה חלקית של ההנפקות הלוהטות מתחילת השנה והרווחים למשתתפים מטעם הציבור (לא כולל עמלת התחייבות מוקדמת למוסדיים):

ההנפקה היחידה אשר המשתתפים בה לא ראו נחת, הינה של מצלאוי אגח ד. בהנפקה זו ספגו המשקיעים הפסד קל של כ-0.35%.

מה הלאה?

לאחרונה אנו רואים כי כלכלת ארה"ב עולה על פסי צמיחה, מה שהביא את הפד להמשיך ולצמצם את היקף רכישות האג"ח שלו. הריבית האפסית אשר שררה בשנים האחרונות כבר לא כל כך מובנת מאליה, וישנן ציפיות לעליית ריבית החל מהרבעון הראשון של 2015.

לאור זאת, בהשקעה באג"ח קונצרניות יש לבחון כל מקרה לגופו תוך פיזור רחב. להערכתנו, מומלץ לשלב איגרות חוב בריבית משתנה, דוגמת לאומי מימון ש"ה נד 301, פז נפט אגח ג, פרטנר אגח ד וכלכלית ים אגח יא (ראה טבלה).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אגח 26/03/2014 23:38
    הגב לתגובה זו
    עסקה תמורת מזומן.מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 2.
    גם יפה גם חכם גם טבעוני וגם הוציא 85 במבוא א׳ (ל"ת)
    מעריצה 26/03/2014 21:03
    הגב לתגובה זו
  • גולשי וואלה סלבס הסתננו לביזפורטל? (ל"ת)
    איזו תגובה מגוחכת 27/03/2014 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שועל קרבות 26/03/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה, עשה לי סדר בהקשר של ההנפקות האחרונות, ולמה היה ביקוש גבוה להנפקות
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.