ההנפקות החמות של 2014: החברות שתופסות מומנטום

אריק פרץ, מנהל מחלקת תאגידים מנורה פיננסים, עושה סדר ובוחן את ההנפקות המעניינות שצפויות במהלך 2014
אריק פרץ | (4)
נושאים בכתבה אג"ח הנפקות חמות

מתחילת השנה עלו מדדי התל בונד בכ-2.5% בממוצע, למעט מדד התל בונד תשואות אשר עלה בכ-3.5%. מי שהשקיע בקרן כספית, באותה תקופה, הרוויח עשירית ממה שהרוויחו המשקיעים במדדי התל בונד או בקרנות נאמנות המשקיעות באג"ח חברות. ישנם מספר גורמים שהביאו לעליות אלו: הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל לרמה של 0.75%, עודף פדיונות של אג"ח חברות, והפנמה של הציבור כי בקרנות הכספיות ובפיקדונות הבנקאיים כספו נשחק ריאלית. הפנמה זו הביאה לגיוסי עתק מקרב הציבור בתעשיית הקרנות ובתעודות הסל המשקיעות באפיק זה.

בחודש מארס ראינו מיעוט הנפקות של אג"ח חברות, אשר נובע מתקופת פרסום הדו"חות. בתקופה זו מנועות החברות להנפיק - מעין תקופת צינון אשר נקבעה על ידי רשות ניירות ערך. אנו מעריכים כי בתחילת חודש אפריל יחל זרם הנפקות של אג"ח חברות למשך שבועיים - עד פסח, אשר יתגבר לאחר החג.

יש לזכור כי רוב החברות שמחות לנצל את המומנטום בשוק ולגייס בזול, הן תוך החלפת אשראי קיים באשראי זול יותר, והן לצורך פיתוח עסקי אשר יביא תשואה גבוהה על הכסף. חשוב לשים לב לאיגרות חוב של הבנקים בישראל - רוב הפדיונות בחודש מארס היו של אג"ח בנקים. בשנים קודמות הורגלנו בכך שעם הפדיונות של סדרה מסוימת, מנפיק הבנק סדרה חדשה במח"מ ארוך יותר, וכך רוב הכסף מהפדיון היה מוצא את דרכו חזרה לאג"ח של אותו בנק.

כעת המצב שונה, ואין הרבה הנפקות של בנקים, עקב העובדה ששטרי הון לא נחשבים כחלק מההון העצמי לפי באזל 3. בשילוב העובדה שהבנקים לא סובלים מבעיות נזילות, הרי שאין להם אינטרס להנפיק. מי מהבנקים, שכבר כן מנפיק (אגוד ומזרחי טפחות בינתיים), מגיע לשוק עם אג"ח בדרגת פיקדון ובכמויות קטנות, בעוד שאר הבנקים בוחנים עדיין את המכשירים ההוניים החדשים אשר הגדיר המפקח על הבנקים.

השילוב של עודף פדיונות ומחסור בהנפקות הביא להתנפלות על ההנפקות המעטות שכן היו מתחילת השנה, מה שהביא לרווחים יפים למשתתפים בהן.

להלן רשימה חלקית של ההנפקות הלוהטות מתחילת השנה והרווחים למשתתפים מטעם הציבור (לא כולל עמלת התחייבות מוקדמת למוסדיים):

ההנפקה היחידה אשר המשתתפים בה לא ראו נחת, הינה של מצלאוי אגח ד. בהנפקה זו ספגו המשקיעים הפסד קל של כ-0.35%.

מה הלאה?

לאחרונה אנו רואים כי כלכלת ארה"ב עולה על פסי צמיחה, מה שהביא את הפד להמשיך ולצמצם את היקף רכישות האג"ח שלו. הריבית האפסית אשר שררה בשנים האחרונות כבר לא כל כך מובנת מאליה, וישנן ציפיות לעליית ריבית החל מהרבעון הראשון של 2015.

לאור זאת, בהשקעה באג"ח קונצרניות יש לבחון כל מקרה לגופו תוך פיזור רחב. להערכתנו, מומלץ לשלב איגרות חוב בריבית משתנה, דוגמת לאומי מימון ש"ה נד 301, פז נפט אגח ג, פרטנר אגח ד וכלכלית ים אגח יא (ראה טבלה).

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אגח 26/03/2014 23:38
    הגב לתגובה זו
    עסקה תמורת מזומן.מוכר כמגן מס. פרטים במייל: [email protected]
  • 2.
    גם יפה גם חכם גם טבעוני וגם הוציא 85 במבוא א׳ (ל"ת)
    מעריצה 26/03/2014 21:03
    הגב לתגובה זו
  • גולשי וואלה סלבס הסתננו לביזפורטל? (ל"ת)
    איזו תגובה מגוחכת 27/03/2014 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שועל קרבות 26/03/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה, עשה לי סדר בהקשר של ההנפקות האחרונות, ולמה היה ביקוש גבוה להנפקות
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.