מדד המחירים לצרכן בישראל (וכך גם בשאר העולם) מתאפיין בעונתיות באופן מופגן. מבחינה זו, מתחלקת השנה הקלנדרית לשתי עונות, בדומה למזג האוויר - מחודש מארס עד חודש ספטמבר, דהיינו עונת הקיץ, נוטים המדדים להיות גבוהים יותר. לעומת זאת, חודשי החורף - ספטמבר עד פברואר, נוטים להתאפיין במדדים נמוכים. העונתיות הזו באה לידי ביטוי גם בציפיות האינפלציה בשוק, ואת התוצאות הברורות ניתן לראות בתרשים מטה.

כפי שניתן להסיק מהתרשים, מלבד מהכפכפים והגופיות, נראה שגם את האג"ח הצמודות צריך להוציא מהבוידם לקראת הקיץ. כמובן, שהעונתיות הזו אינה מובהקת - לפרמטרים נוספים ישנו משקל רב, ובין היתר המדיניות המוניטרית, הסביבה הכלכלית ומחירי הסחורות והשירותים נותנים את הטון.

אין צורך להרחיב על כך שעלייה במדדים ובהתאם בציפיות האינפלציה, תומכות באפיק הצמוד ובירידה באפיק השקלי. מעניין יהיה לראות כיצד תבוא לידי ביטוי אלוקציה נכונה בין השקלים והצמודים בתיק ההשקעות במונחי תשואה. על מנת לבדוק זאת, בחנו את ביצועי המדדים הממשלתיים לטווח הקצר (0-2) ולטווח הבינוני (2-5). הממצאים מסקרנים במיוחד.

ממצאי תרשים השני מצביעים על כך, שהמשקיעים באפיק הצמוד במח"מ הקצר השיגו תשואה עדיפה באופן מובהק בין החודשים דצמבר ועד יולי. זאת, אף על פי שדצמבר עד פברואר הינם חודשים המתאפיינים במדדים נמוכים כפי שראינו בתרשים הראשון.

• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
• מיומנו של יועץ השקעות - טעויות שמשקיעים עושים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם כך, נוכחנו כי התשואה המצטברת של האפיק הצמוד הקצר על השקלי באותו המח"מ במהלך "עונת הצמודים" עמדה בין השנים שבחנו על כ-1.8%. משקיעים שעברו לאפיק השקלי בתזמון המדויק, דהיינו בסוף חודש יולי, השיגו תשואה עודפת של כ-1.4%.

אם נסכם, הרי שפעולה לפי אסטרטגיית העונות שהצגנו, זיכתה בעבר את המשקיע בתשואה שנתית עודפת של כ-3.2% רק על בסיס התמהיל הנכון בין השקלים והצמודים הממשלתיים. אם נשווה בין תיק פסיבי, המחולק שווה בשווה בין האפיקים, לתיק המנוהל בהתאם לאסטרטגיה שתיארנו, הרי שנקבל תשואה עודפת משמעותית של 1.6% בשנה לטובת התיק המנוהל.

המשכנו ובדקנו האם התופעה מתקיימת גם במח"מ הבינוני, והופתענו לגלות כי הארכת המח"מ ל-2-5 שנים מאפשרת מינוף של עודף התשואה שהצגנו.

כפי שניתן לראות בתרשים השלישי מעלה, התופעה מובהקת אף יותר במח"מ הבינוני. עודף התשואה השנתי הממוצע בתקופה שנבדקה לאלו שהשכילו לפעול לפי אסטרטגיית העונות הגיעה ללא פחות מ-5.5%. לתשואות אלו יש להוסיף את התשואה שהניבו אגרות החוב עצמן, ולהשוות לתיק מאוזן. כמובן שהבדיקה מציגה תשואות מימים אחרים בסביבת ריבית שונה, ותשואות לפדיון גבוהות משמעותית מאלו הנחוכחיות. אך להערכתנו המגמה העונתית לא תשתנה, על אף שהחודש הקרוב צפוי, לפי עניות דעתנו, להציג מדד שלילי, הרי שנראה שהתזמון הנכון כבר כאן. המשקיעים כבר גרפו רווחים נאים באפיק השקלי בתקופה האחרונה, לאחר הירידה האחרונה בשער הריבית בפברואר. אנו מאמינים שהמדד הקרוב יהיה המדד השלילי האחרון בסדרת המדדים לחודשים הקרובים.

• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

חיזוק נוסף לאפיק הצמוד, מגיע מסדרות 22 ו-23 של בנק פועלים הצמודות שיפדו ב-10 וב-31 במארס (בהתאמה), בהיקף כולל של כ-2.5 מיליארד שקלים שיחפשו אלטרנטיבה. מחסור ההיצע בסדרות האג"ח הבנקאיות, בעקבות הוראות באזל 3 שנכנסות לתוקף ברבעון הנוכחי, צפוי להביא לכך שחלופה אפשרית בתיקי ההשקעות תהיה אג"ח ממשלתית, ובהתאם לאופי האגרות הנפדות - צמודה.

משקיעים שימתינו לחודש אפריל, אז עליות המחירים יהיו נושא כותרות העיתונים, ישיגו אמנם רווחי הון, אך קטנים בלבד. מכיוון שהציפיות האינפלציוניות בשוק מקדימות בדרך כלל את המדדים בפועל בחודשיים, הרי שלטעמנו טוב יעשו משקיעים שיערכו לקראת חודשי הקיץ, ויתאימו את האלוקציה בין האפיקים כבר עכשיו, כשמחיר הכניסה עדיין נמוך. לכן אנו סוברים כי לקראת פרסום מדד פברואר יש להתחיל להסיט את תיק איגרות החוב לרמה מאוזנת.