לאחר שלושה שבועות רצופים של ירידות תלולות חזרו השווקים הבין-לאומיים לעלות בשבוע האחרון, אם כי בסיכום חודשי בכל זאת ירדו כל מדדי המניות והסחורות ירידה חדה בנובמבר. הודעת הבנק המרכזי של ארצות הברית על הכוונה להזרים 800 מיליארד דולר באמצעות השקת אמצעים פיננסיים חדשים כדי להקל על מצוקת האשראי תרמה כנראה לחיזוק ביטחון המשקיעים.

מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בשבוע שעבר ב-4.68%, אם כי בסיכום חודשי ירד המדד ב-9.76%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בחודש נובמבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט, הבנזין והפחם. בניגוד לשאר המדדים, מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, דווקא ירד בשבוע האחרון ב-13.9%. המדד נמוך כיום ב-92.6% מערכו בתקופה זו בשנה שעברה, והוא עשוי להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו בשבוע האחרון מצביעה על כך שאין עדיין גידול בביקוש אמיתי לסחורות, והעלייה במחירי הסחורות בשבוע שעבר נובעת כנראה משינוי בסנטימנט המשקיעים.

במחירי המניות נרשמו עלייה תלולה בשבוע האחרון, למעשה העלייה השבועית הגדולה ביותר מזה שנים רבות: מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה ב-12.34%, אם כי בסיכום חודשי ירד המדד ב-6.72%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בשבוע שעבר ב-12.03%; זוהי העלייה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-11 באוקטובר 1974, שבוע שבו עלה המדד ב-14.12% וכך סימן את סוף תקופת הירידות במחירי המניות, שהחלה בתחילת 1973. למרות העלייה השבועית החדה, בסיכום חודשי ירד המדד ב-10.77%. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-11.09%, ובסיכום חודשי ירד המדד בנובמבר ב-10.77%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.8% ביחס לאירו ל-1.269 דולר לאירו, ובסיכום חודשי התחזק הדולר ביחס לאירו ב-0.31%. הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.41% ביחס לין היפני ל-95.52 ין לדולר, ובסיכום חודשי נחלש הדולר ב-2.97%. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-1.78% ל-3.927 שקל לדולר, אבל בסיכום חודשי הוא דווקא התחזק ביחס לשקל ב-5.76%.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, בחודש נובמבר ויחסית למחיר השיא שלהן השנה. כמו כן הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל: תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.

שני "גורו" לסחורות

בתחילת 2002 הסתיימה מגמת הירידה במחירי הסחורות, ומחירן עלה באופן תלול עד ל-3 ביולי השנה, עלייה של 223% במדד הסחורות CRB בפרק זמן של חמש וחצי שנים, עלייה שנתית ממוצעת של 23.7% compound. מאז חודש יולי נרשמה במחירי הסחורות ירידה חדה, מדד הסחורות CRB ירד ב-48.9%, מחיר הנפט ירד ב-63.0%, מחיר הנחושת ירד ב-60.1% ומחיר החיטה ירד ב-58.9%.

לפני גל הירידות הנוכחי גברה דווקא התעניינות המשקיעים בסחורות בעקבות העלייה התלולה במחיריהן בשנים האחרונות, והונפקו תעודות סל רבות על מדדי הסחורות ועל סחורות בודדות. באותה עת יצאו לאור ספרים רבים בנושא ההשקעה בסחורות, ובהם בלטו ספריהם של שני המומחים לסחורות, ג'ים רוג'רס וג'פרי כריסטיין. כל אחד מהם התייחס להשקעה בסחורות מעמדה מנוגדת.

ספרו של "גורו" הסחורות הנודע ג'ים רוג'רס, ,Hot Commodities יצא לאור בשנת 2004. בספרו רוג'רס דן במחזורים קודמים של שוק סחורות עולה וטוען שאורכו של מחזור כזה הוא לפחות חמש-עשרה שנה. הוא מצביע על שלושה מחזורים קודמים של שוק עולה בשנים: 1923-1906, 1953-1933, 1982-1968. לדבריו, המחזור הנוכחי החל בשנת 1999, כך שצפוי לנו שוק עולה לפחות עד 2014.

רוג'רס תולה את המחזוריות הארוכה במחירי הסחורות בכך שבתקופות של עודף היצע על פני ביקוש ושל מחירי סחורות נמוכים אין החברות ממהרות להשקיע במכרות חדשים או בחיפושי נפט וגז יקרים או בהרחבת שטחי הגידולים החקלאיים. כשהביקוש גדל ומחירי הסחורות עולים, מתעורר הצורך להשקיע בהגדלת ההיצע, אבל פיתוח מכרות חדשים או גילוי והפקה של שדות נפט וגז חדשים הוא תהליך ארוך האורך שנים רבות, ובינתיים המחסור גדל ומחירי הסחורות מרקיעי שחקים.

גם לנוכח הירידות התלולות במחירי הסחורות בזמן האחרון רוג'רס מוסיף לדבוק בדעתו שאנו נמצאים עדיין בעיצומו של שוק סחורות עולה ארוך טווח, והתיקון הנוכחי במחירי הסחורות מספק הזדמנות כניסה להשקעה במחירים אטרקטיביים.

בניגוד לרוג'רס, טען מומחה הסחורות ג'פרי כריסטיין בספרו, ,Commodities Rising שיצא לאור בשנת 2006, כי מחירי הסחורות הגבוהים באותה שנה מנופחים והשווה אותם למחירי מניות הטכנולוגיה בסוף 1999 לפני התפוצצות הבועה בשנת 2000. לדעתו, השקעה נבונה בסחורות צריכה להיות סלקטיבית בהתאם להיצע ולרמת הצריכה של כל סחורה והיא צריכה להיעשות בשני הכיוונים. כלומר, יש לא רק לקנות אלא גם למכור שורט, כשמחיר סחורה מסוימת גבוה מדי בהתחשב בנתוני האספקה והצריכה באותה עת.

כריסטיין מסביר בספרו שהגידול המרשים בצריכת הסחורות בסין בשנים האחרונות אינו גידול ממשי בצריכת הסחורות הגלובלית: חלק גדול מהסחורות משמש לייצור מוצרים ליצוא, ולמעשה צריכת הסחורות פשוט עברה ממקום למקום בעקבות מעבר של ייצור מוצרים רבים מארצות המערב לסין. לדעתו, הגידול בצריכה המקומית בסין מוגבל בגלל רמת ההכנסה הנמוכה של רוב תושבי סין. כריסטיין מסתמך על סטטיסטיקה של הבנק הבינלאומי שלפיה מתוך 1.3 מיליארד תושבי סין, 150 מיליון תושבים מתקיימים על פחות מדולר אחד ביום, ו-850 מיליון תושבים מתקיימים על פחות משני דולר ליום.

כריסטיין טוען בספרו גם שאין הוכחה היסטורית לטענת רוג'רס על מחזוריות ממוצעת של 17 שנה במחירי הסחורות. לפי הגרף להלן של מדד הסחורות CRB החל משנת 1947, בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה, אכן אין רואים מחזוריות כטענתו של שרוג'רס.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של תעודת סל או כל סחורה שהיא.