עיתונים
עיתונים
TGI

מי אמר שהפרינט מת?

סקר TGI שמסכם את 2019 מדווח על עלייה בחשיפה לעיתונות, הן באמצע השבוע והן בסופ"ש. "ישראל היום" מוביל, אך בעיתוני סוף השבוע נרשם בחציון השני מהפך
כתבי אייס | (2)

מי אמר שהעיתונות הכתובה מתה? הבשורה על פי סקר TGI שפורסם הבוקר, היא עלייה בחשיפה לעיתונות הכתובה במהלך 2019 לעומת 2018. אולי מדובר בסבב הבחירות הבלתי נגמר, אך המגמה ברורה: עלייה של בסביבות 5% לחשיפה של שני העיתונים הגדולים – "ישראל היום" שעדיין מוביל ו"ידיעות אחרונות" שרודף.

גם בגזרת עיתוני סוף השבוע נרשמה עלייה, אך שם התמונה מעט שונה. מוספי "ידיעות אחרונות" נותנים קפיצה גדולה של כ-13% בין החציון הראשון של השנה לחציון השני, בעוד "ישראל היום" אולי מתחזק בשנתי מעט וממשיך להוביל את הדירוג השנתי, אך נמצא במגמת ירידה בחציון השני, שאותו הוא מסיים רק במקום השני.

עיתונים יומיים: עושים עלייה

"ישראל היום", ממשיך להוביל את טבלת החשיפה באמצע השבוע ומסיים את 2019 עם 30.6% לעומת 29% חשיפה ב-2018 – עלייה של 5.5%. בידיעות התמונה די דומה. שם נחשפים ב-2019 בפני 26.9%, לעומת 25.7% בלבד בשנת 2018 – עלייה של 4.6%.

הרחק מאחור, הארץ הוא העיתון השלישי הכי נקרא במדינה, עם 4.9% חשיפה בממוצע במהלך 2019, אחרי שיא של 5.1% בחציון השני של השנה. מעריב הבוקר עם 4.5% נמצא במקום הרביעי, ו-3.2% למעריב השבוע שסוגר את הטבלה.

הכלכליים: כלכליסט ממריא, גלובס נופך

החשיפה המוגברת לעיתונים היומיים עוזרת גם לעיתוני הכלכלה שמצורפים אליהם. "כלכליסט" מגיע לנתון מרשים מאוד של 11.1% חשיפה – עלייה של 12% לעומת 9.9% חשיפה שהיו לו ב-2018. גם TheMarker עם עלייה קטנה מ-5% ל-5.1% חשיפה.

מי שיורד הוא "גלובס" שמופץ רק כעיתון עצמאי בעוד ש"כלכליסט" מצורף לידיעות אחרונות ו-TheMarker מחולק עם "הארץ". ב-2018 עמדה החשיפה ל"גלובס" על 4.8% וב-2019 הוא יורד ל-4.3% (ירידה של 10.5%).

סוף שבוע: מהפך!

החציון השני של 2019 מבשר על מהפך. מספר שנים לאחר המהפך שבו עבר "ישראל היום" את "ידיעות אחרונות" גם בחשיפה בסופי השבוע, התמונה שוב משתנה כשידיעות משיג חשיפה של 32.4% (לעומת 29% בחציון הראשון – עלייה של 13%) בסוף השבוע בין יולי לדצמבר השנה, בעוד המתחרה מרחוב השלושה יורד מ-31% בחציון הראשון ל-30.7% בשני.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

בדירוג השנתי "ישראל היום" עדיין מוביל אך הפער בין העיתונים התקזז בשנה האחרונה והיתרון שלו הוא 0.3% בלבד (31 מול 30.7 בשנתי).

גם "מעריב סופהשבוע" (מ-5.2% ל-5.7%), ו"הארץ" (מ-4.7% ב-2018 ל-5% השנה) רושמים עליות יפות. מוספי סוף השבוע של "מקור ראשון" רושמים ירידה קלה – מ-3.6% ל-3.5%.

שבועונים: קפיצה אדירה לפנאי פלוס

"לאישה" הוא עדיין השבועון הנקרא ביותר אך הרייטינג שלו בירידה והוא נחשף ב-2019 רק בפני 5.6% לעומת 6.0% בשנה שעברה. מנגד, "פנאי פלוס" רושם עלייה עצומה של 20% כשהוא קופץ מחשיפה של 2.5% ל-3.0% ב-2019.

ירחונים: "את" מתרומם, "בלייזר" צולל

חלק גדול מהירחונים רושמים עליות יפות במהלך 2019, כשהבולטות ביניהן הן של "את" מ-2.9% ל-3.5%, ו"אוטו" מ-1.9% ל-2.2%. גם "מגזין דה מרקר" עלה מ-1.6% ל-1.9%. הירידה הבולטת בשנה החולפת היא זו של "בלייזר" שצולל מ-2.4% ב-2018 ל-1.9% בלבד.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נו באמת 31/01/2020 14:43
    הגב לתגובה זו
    כלומר, אף אחד כמעט לא קורא את הדבר הזה. עצוב. מעניין כמה זמן זה יחזיק מעמד
  • 1.
    דוד 30/01/2020 12:08
    הגב לתגובה זו
    לפי הנתונים לפחות חצי מהאוכלוסיה קוראת עיתון בימי חול. במציאות אני לא מכיר מישהו מתחת לגיל 40 שקורא. איפה מסתתרים קוראי העיתונים?
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.