קמפיין פטרושקה בכלי המחקר של 'יפעת': כשנשאלו - 43% מאלו שנחשפו לקמפיין שמעו על המועמד
מחקר חדש שמפרסמת חברת 'יפעת בקרת פרסום' בשיתוף 'וובאדו', המתמחה בייעוץ ובבקרת מדיה באינטרנט, בחן את אפקטיביות הפרסום באינטרנט של קמפיין "אולג פטרושקה" והעלה נתונים מפתיעים בכל הנוגע לאפקטיביות החשיפה של הקמפיין, הבנת המסר, הזכירות וכוונות הגולשים לרכוש את המוצר.
לדברי נתי יעקובי, מנכ''ל יפעת בקרת פרסום, "בשנים האחרונות עלו שאלות לגבי כדאיות הפרסום בדיספליי באינטרנט לעומת פרסום המתבסס על תשלום PER הקלקה. נתוני המחקר של קמפיין 'פטרושקה' שאנו מפרסמים, מצביעים בבירור על כך שלדיספליי באינטרנט יש ערך כפרסום תדמיתי, בדומה למדיות האופליין".
כלי המחקר בו נעשה שימוש לבדיקת אפקטיביות החשיפה באינטרנט, בוחן את קהל היעד שנחשף לקמפיין. הסקר עליו הם עונים מוצג בפלטפורמת החשיפה, ישנה אבחנה בין מי שנחשף, ומי שלא המשמש כקבוצת ביקורת.
לדברי ענבר אברון מחברת 'וובאדו', שעומדת מאחורי המוצר המחקרי, "במשך השנים האחרונות הפרסום באינטרנט הולך למקום מאוד תוצאתי. אמירות כמו "הבאנר מת" דרשו הוכחה, האם? האם תפקידו של הפרסום באינטרנט הוא אך ורק תוצאתי או שיש לו גם ערך תדמיתי כלשהו? ואם יש לו אז עד כמה? האם אפשר להקביל כלי פרימיום באינטרנט לשלט חוצות בכביש מהיר? (בשניהם יש הרבה נוסעים ביום). את המקום הזה של בדיקת איכות החשיפה של הפרסום באינטרנט בא למדוד המוצר המחקרי הזה".
נתוני הגלישה והחשיפה לקמפיין נאספו על ידי קידוד הבאנרים שהשתתפו בקמפיין בקוד מיוחד אשר שותל קוקי (cookie) במחשב בזמן חשיפת הבאנר לגולש וכך יודע למעשה האם הגולש אכן נחשף לקמפיין ולא מסתמך על תשובת הגולש בסקר עצמו.
קמפייו 'אולג פטרושקה', שעלותו מוערכת בפחות ממיליון שקלים, הצליח לקבוע תובנות חד משמעיות בכל הקשור לאפקטיביות החשיפה באינטרנט. על פי הנתונים, מספר החשיפות הממוצע לקמפיין היה 11 פעמים. החשיפה לקמפיין היתה בעיקר בקרב גולשים בגילאי 25-44 שרובם הגדול היו גברים.
בנוסף, נבדקה הזכירות גם למצע הבחירות של המועמד 'פטרושקה', וגם מהתשובות לשאלה זו עולה כי ישנו הבדל כמעט של 100% בין אלו שנחשפו לקמפיין לאלו שלא נחשפו לקמפיין, כאשר נושאים דוגמת הורדת מחירי המזון, החשמל והדלק נחקקו בזכרונם של אלו שנחשפו לקמפיין.
נתון בולט נוסף גילה שכ-60% מהנחשפים בפועל לקמפיין (לפי שתילת קוקי), זכרו את הקמפיין כאשר הוצג להם הבאנר - כלומר הפער שבין חשיפה לזכירות. בשאלה כללית שהכילה את שמות המועמדים המסורתיים לראשות הממשלה כמו נתניהו, יחימוביץ וכו', התקבלה תשובה שכ- 19% בממוצע מהנשאלים שמעו גם על המועמד הפיקטיבי פטרושקה, שכאמור הושק לראשונה רק באותו השבוע.
אחת ההוכחות לאפקטיביות של המהלך הפרסומי הייתה הבדל של 38% בהיכרות המועמד בין הקבוצה שנחשפה לקמפיין ובין הקבוצה שלא נחשפה לקמפיין. כשנשאלה שאלה ישירה אודות היכרות המועמד פטרושקה עלה כי 43% מאלו שנחשפו לקמפיין שמעו על המועמד, לעומת רק 29% מתוך אלו שלא נחשפו לקמפיין. זהו כבר הבדל של 48% בין מי שנחשף לקמפיין ומי שלא נחשף לקמפיין.
עוד עולה מן המחקר כי ההיכרות עם המועמד פטשרוקה עולה בהתאמה עם נתוני החשיפה לקמפיין: מתוך קבוצה שנחשפה בין 0-10 פעמים לקמפיין, כ- 32% ענו כי שמעו על המועמד פטרושקה, וזאת לעומת 59% שנחשפו מעל 51 פעמים לקמפיין וענו בחיוב.
יעקובי מסכם ואומר, "בניגוד לקמפיינים שעולים במספר מדיות במקביל (רדיו/טלוויזיה/ פרינט), דבר שעשוי לייצר בלבול ומקשה להבין בדיוק באיזו מדיה נחשף הציבור לקמפיין, קמפיין פטרושקה עלה רק באינטרנט. המשמעות, מי שזכר את הקמפיין בהכרח ראה אותו באינטרנט ואת הצלחתו ניתן לייחס אך ורק לפרסום באינטרנט".
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא בראש הפריים טיים
בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים
רייטינג 
פריים טיים
תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים.
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים.
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה
הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת
שר הביטחון ישראל כ"ץ רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.
מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.
על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.
תגובת התחנה: מאבק משפטי
בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.
לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.
על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.
