הסטארט-אפ AISAP קיבל אישור FDA לפלטפורמה לאבחון מחלות לב
חברת AISAP, קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עבור המוצר AISAP CARDIO, פלטפורמת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית ראשונה מסוגה שפיתחה החברה, המשמשת לאבחון מהיר של בדיקות אולטרסאונד וזיהוי מדויק של מחלות לב מבניות ואי-ספיקת לב.
הפלטפורמה משלבת ארבעה מודולי אבחון מבוסס מכונה (CADx) של פתולוגיות מסתמי הלב ושמונה פרמטרים לבביים מרכזיים בפלטפורמת אולטרסאונד אחת מקיפה. המייצרת באופן אוטומטי אבחנות, מדידות ודוחות מסכמים עבור הרופא. הפלטפורמה מסייעת לרופאים שאינם מומחים בתחום הדימות לבצע את הבדיקות בדרך אפקטיבית. כדי להפיק את הסריקות הטובות ביותר ולזהות במהירות ובדייקנות עד 90 אחוז מהפרמטרים המבניים והתפקודיים הלבביים הנפוצים ביותר, ליד מיטת המטופל, בתוך דקות.
מחלות לב מהוות הגורם המוביל לתחלואה ותמותה, בשל כך הביקוש לבדיקות אולטרסאונד לב ככלי אבחוני בישראל הולך וגובר הן בקהילה והן באשפוז בבתי חולים. הצורך להמשיך להפנות מטופלים לבדיקת מעבדה המבוצעת על ידי טכנאים מנוסים ומפוענחת על ידי קרדיולוגים מומחים יוצר צוואר בקבוק על מעבדות האקו. כך למשל, מחלקה פנימית בישראל נדרשת לבצע עד כ-10 בדיקות אקו לב ביום ובפועל קיימת הקצאה לביצוע 1-2 בדיקות במעבדה. מה שמצריך פתרון לביצוע הבדיקות הנותרות במחלקות האשפוז באמצעות מכשור נייד.
הטכנולוגיה הקיימת לביצוע אולטרסאונד באמצעות מכשור נייד בנקודת הטיפול (point of care ultrasound) טומנת בחובה פוטנציאל לגשר על פער זה. היא תאפשר ביצוע אבחון מיידי ומדויק לכל המטופלים הזקוקים לכך, ע"י מתן יכולת לקלינאים שאינם מומחים בדימות, לביצוע הסריקות בדרך אופטימלית, לפענח בעצמם את התמונות ולקבל החלטה אבחונית-טיפולית ליד מיטת המטופל.
- תרופת ההרזיה של נובו אושרה כמתאימה גם לכבד שומני - המניה מזנקת
- יורוג'ן: ההפסד גדל ב-49% ל-50 מיליון דולר; התקבל אישור FDA לתרופה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ל-AISAP CARDIO יש פוטנציאל לבצע מהפכה בעולם האולטרסאונד", אמר פרופ׳ אהוד רענני, מייסד שותף בAISAP, מנהל מרכז לב, חזה וכלי דם במרכז הרפואי שיבא תל השומר, "מחלות מסתמים ואי ספיקת לב הם כיום הגורם המוביל לאשפוז ותחלואה בארה"ב. היכולת לאפשר לרופאים שאינם מומחי דימות לאבחן במהירות ובמדויק את מצב המטופל ליד המיטה, יוביל לגילוי וטיפול מוקדם יותר, יתרום לבריאות החולים, ליעילות המרכזים הרפואיים ולחיסכון בעלויות של מערכות הבריאות".
החזון של AISAP הוא לספק לכל רופא עם ערכת אולטרסאונד נייד יכולת לאבחן מחלות וממצאים באופן מיידי בעת מפגש עם מטופל, בכל מקום ובכל זמן - מהמרכזים הרפואיים הגדולים ועד למרפאות בישובים מרוחקים. המערכת מאפשרת לקלינאים לבצע סריקה קצרה בהתאם לפרוטוקול מוגדר, תוך סיוע לקלינאי ברכישת התמונות ובפענוח שלהן.
המידע נשלח באופן אנונימי לעיבוד אלגוריתמי בענן, שם מנותחים מבנה הלב, גודל החדרים והעליות, המסתמים וכלי הדם, נוזלים בשריר הלב, אופן זרימת הדם ועוד. התוצאות מנותחות באופן מיידי לרופא שמחליט האם לאשרר את האבחנה או לבצע בה עריכה. לבסוף, מופק דוח מפורט של הבדיקה שנשלח ישירות לתיק הרפואי הדיגיטלי של המטופל באופן המשתלב בתהליך הרפואי.
- פיטורים במדטרוניק ולייטריקס: מהמרות על שינויים מבניים
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
בהתבסס על מחקרים פרוספקטיביים שבוצעו בישראל, בממוצע ב-50% מהסריקות מאותר ממצא משמעותי הדורש התייחסות, ב-25% שונה מהלך הטיפול על רקע ממצאי הבדיקה וכ-5% הופנו לביצוע פעולות דחופות ופרוצדורות מתקדמות.
AISAP הוקמה על ידי עדיאל עם-שלום (מנכ"ל), יזם טכנולוגי, מומחה מו״פ וטכנולוגיות מחשבים, שירת כ-15 שנים בצה״ל בתפקידי פיקוד וניהול של צוותי מו"פ וסייבר ביחידה 8200; פרופ׳ אהוד רענני, מנתח לב, מנהל מרכז לב, חזה וכלי דם במרכז הרפואי שיבא, יזם ומייסד חברת אינוולב ביו-מדיקל שנרכשה ע״י ענקית המכשור הרפואי אדוארדס; פרופ׳ רוברט קלמפנר (מנהל רפואי, AISAP) מנהל המכון למניעת מחלות לב ושיקום הלב במרכז הרפואי שיבא, מנהל המרכז הישראלי לחקר הלב וכלי הדם; פרופ׳ אהוד שוומנטל, קרדיולוג מומחה בעל שם עולמי באקוקרדיוגרפיה, יזם ומייסד חברת ונטור שנרכשה ע״ ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (2009) ושותף מייסד בחברת מג׳נטה מדיקל שגייסה לאחרונה 105 מיליון דולר.

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם
OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.
שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.
OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.
חיסכון מוחשי בזמן ובכסף
הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- אנת'רופיק חוזה הכנסה שנתית של 9 מיליארד דולר ל-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.

פיטורים במדטרוניק ובלייטריקס: מהמרות על שינויים מבניים וארגוניים
בעקבות מהלכי ארגון מחדש בישראל, מדטרוניק הודיעה על פיטוריהם של כ-60 עובדים מתוך כ-200 במרכז הפיתוח בירושלים, במסגרת מהלך גלובלי. במקביל, לייטריקס צפויה לפטר כ-85 עובדים, לצד גיוס כ-30 עובדים חדשים בתחומי הבינה המלאכותית, כחלק מאסטרטגיה חדשה של החברה,
שמקדמת שינוי עסקי מובהק
מדטרוניק, שפועלת בישראל במערכת פיתוח בה מעסיקה כ-1,000 עובדים בפריסה של שמונה מרכזים, הודיעה כי היא צפויה לפטר כ-60 עובדים ממרכז הפיתוח שלה בירושלים, שבו מועסקים כ-200 עובדים. על פי החברה, המהלך מתבצע כחלק מתהליך ארגון מחדש גלובלי, שבמסגרתו הוחלט לרכז חלק מהפעילויות במיקומים בודדים, ולפחות במחלקה אחת, זו העוסקת בפיתוח מערכות הנשמה, צפויה להיסגר פעילותה בישראל. מדטרוניק מסרה כי העובדים המושפעים מקודמים להגיש מועמדות למשרות חלופיות, וכי החברה תומכת בהם בהתאם לחוקים המקומיים.
באותו זמן, לייטריקס, שמוכרת בעיקר כאחת מחברות הפיתוח והעריכה הדיגיטלית, הודיעה על שינוי ארגוני מהותי: היא תפרד מכ-85 עובדים ופועלת לגיוס כ-30 עובדים חדשים בתחום הבינה המלאכותית. השינוי יבוא לידי ביטוי בעיצוב מחדש של מבנה החברה, כך שיכלול שתי מחלקות עיקריות: אחת שתתמקד בפיתוח מודלים וטכנולוגיות בינה מלאכותית לשילוב במוצרי החברה, והשנייה שתתמקד בערוצי B2C והאפליקציות לצרכן. לייטריקס ציינה שהיא שינתה את המיקוד העסקי שלה במטרה להפוך למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, והשיקה באחרונה את פלטפורמת LTX Studio ומודל LTX-2 לעיבוד וידאו מבוסס AI.
שני המקרים משקפים את האופן שבו חברות טכנולוגיה ישראליות גלובליות מותאמות למציאות המשתנה: מדטרוניק שבוחרת לצמצם פעילות בישראל כחלק ממהלך גלובלי, ולייטריקס שמבצעת מעבר אסטרטגי פנימי לעולמות ה-AI. הפיטורים, גם אם לא בהיקפים עצומים ביחס לכוח האדם הכולל, מדגישים את הלחצים ואת הצורך לשינוי מתמיד בענף ההייטק. העובדים המושפעים עומדים בפני אתגרים אמיתיים, גם אם החברה משדרת רצון לתמוך ולהקל על תהליך המעבר.
