מיסדי החברה
צילום: ספיריט

ספיריט גייס 13.5 מיליון דולר - רוצה לבנות לכם אפליקציות עם AI

החברה, המפתח פלטפורמה לפיתוח אפליקציות באופן אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית, השלימה את סבב הגיוס בהשתתפות הקרנות Square Peg, Disruptive AI, ו-SVB
איתן גרסטנפלד |

הסטארטאפ ספיריט (SPIRITT), המפתח פלטפורמה לפיתוח אפליקציות באופן אוטומטי בעזרת בינה מלאכותית, מודיע על השלמת סבב גיוס ראשוני (סיד) בסך 13.5 מיליון דולר. בסבב השקיעו הקרנות Square Peg, Disruptive AI, ו-SVB.

הפלטפורמה של ספיריט מאפשרת לאנשים שאין להם שום ידע בתכנות או גישה למתכנתים, לפתח אפליקציות מורכבות מקצה-לקצה בעצמם. על ידי תיאור מילולי של הרעיון למחשב, בשפה שלהם, ללא צורך בידע מוקדם של הלקוח בתכנון ובניית אפליקציות. תהליך יצירת האפליקציה, מתחיל בשיחת צ'אט עם בינה מלאכותית, ששואלת את המשתמש על הרעיון העסקי והטעם העיצובי. משם הבינה המלאכותית לוקחת את כל המידע שנצבר ומייצרת אפליקציה מקצה-לקצה, למובייל ולדסקטופ. לאחר יצירת האפליקציה המשתמש יכול לחזור לאותו ממשק צ'אט, כדי לבצע עריכה מתמדת ושינויים באפליקציה. חלק מהלקוחות של SPIRITT כבר גייסו הון בעצמם בעזרת האפליקציות שפיתחו בעזרת הפלטפורמה. הפלטפורמה מבוססת על מודלי בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI), המציעים יכולות הכוללות ממשקי משתמש מורכבים, סרוויסים שונים, מסדי נתונים, פתרונות ענן ועוד.

החברה הוקמה ב-2020 על ידי תמיר מגן (מנכ"ל) ואור קליגר (נשיא ומנהל הטכנולוגיות), אליהם הצטרף בהמשך לידור כהן (VP Research). ההון שגויס ישמש להרחבת הצוות, בדגש על גיוס אנשי שיווק ופרפורמנס לטובת התרחבות בשוק האמריקאי, מעצבים, מהנדסים, ומנהלי לקוחות לליווי לקוחות בצמיחה העסקית שלהם.

תמיר מגן, מנכ"ל SPIRITT: "הפלטפורמה היא חלק מהחזון הגדול שלנו, להפוך את עולם היזמות לנגיש לכולם. יש קהל עצום שעד היום מעולם לא חלם על יזמות, בגלל החסם הטכנולוגי. למעשה כ-99.7% מהאוכלוסיה בכדור הארץ אינם יודעים לתכנת. רק תארו לעצמכם כמה רעיונות טובים אנחנו מפספסים" אמר .

יונתן סלע, שותף מנהל בקרן Square Peg: ״אנחנו בעיצומה של מהפכה בעולם היצירה. כלים כמו ChatGPT ו-Midjourney שינו דרמטית כתיבת חיבורים או ציור תמונות, ומגדירים מחדש מי יכול לכתוב או לצייר. SPIRITT רוצים לשנות באופן דומה את עולם יצירת האפליקציות, ולהרחיב את הגישה לעולם היזמות לקהלים עצומים שאין להם שום ידע בתכנות או גישה למתכנתים, על ידי שימוש בשפה חופשית בלבד. החזון של תמיר ואור שאפתני במיוחד, כיף גדול לעבוד על כזה אתגר עם כאלה אנשים. לאחרונה התעצם השיח על כך שהבינה המלאכותית עשויה להחליף מתכנתים. אך מנגד, איננו עוסקים מספיק ביכולת של בינה מלאכותית להכניס כמות אדירה של אנשים לתעשיית הטק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

בינה מלאכותית ארצות הבריתבינה מלאכותית ארצות הברית

קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?

כנס ה-AI הגדול של 2025 נערך השנה בסן דייגו בגרסה נוצצת ויוקרתית, אבל השמפניה שנשפכה כמו מים לא טשטשה את החרדות וחוסר הוודאות - החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם הבועה הכלכלית עומדת להתפוצץ מטרידה את כולם
ענת גלעד |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI
בעוד חברות הענק שופכות מיליארדים וחוקרים חוגגים על נושאות מטוסים בסן דייגו, בשיחות הסגורות נחשפת תמונה זוהרת פחות: המרוץ לבינה שתעקוף את האדם מפחיד גם את יוצריה, החשש מריגול בתוך המעבדות הפך לממשי, והשאלה האם אנחנו בדרך למהפכה היסטורית או בתוך בועה כלכלית שעומדת להתפוצץ - נותרת פתוחה מתמיד.
מה שהיה פעם כנס אקדמי צנוע לחוקרים בלבד, הפך בדצמבר 2025 למפגן כוח ראוותני של עושר והשפעה. עם יותר מ-24 אלף משתתפים, כנס ה-Ai בסן דייגו הפך למוקד שבו נחרץ גורל הטכנולוגיה. אך בזמן שהחוקרים הצעירים נהנו מקוקטיילים יוקרתיים על גגות בתי מלון, הנושאים שעלו בשיחות הפרטיות היו רחוקים מלהיות אופטימיים. הם דיברו על שעות עבודה בלתי אפשריות, על המאבק על כל חוקר מוכשר ועל התחושה שהענף כולו נמצא בנקודת רתיחה מסוכנת.

המרוץ לסופר-בינה

בלב הדיונים עומד המרדף אחר "סופר-אינטליגנציה" - מערכת בינה מלאכותית שתעלה ביכולותיה על המוח האנושי. המומחים כבר לא דנים בשאלה אם זה יקרה, אלא מי יגיע לשם קודם. המשמעות היא מערכת שמסוגלת ללמד את עצמה, לתקן את הקוד של עצמה ולפתור בעיות מורכבות ללא התערבות אנושית. לצד ההתלהבות, קיימת דאגה עמוקה בקרב החוקרים: האם המודלים הנוכחיים באמת "חושבים" או שאנחנו מתקרבים לתקרת זכוכית טכנולוגית שתנפץ את הציפיות הגבוהות?
למרות ההשקעות העצומות, רבים מהמומחים מוטרדים בנוגע ליציבות של התעשייה. ענקיות הטכנולוגיה השקיעו בשנה החולפת מעל 100 מיליארד דולר בתשתיות, אך רוב הסטארט-אפים בתחום עדיין לא מראים רווחיות. המומחים מצביעים על "כלכלה מעגלית" בעייתית: חברות הענק משקיעות בסטארט-אפים, שבתורם משתמשים בכסף הזה כדי לקנות מאותן חברות שבבים ושירותי ענן. החשש הוא שברגע שהמשקיעים ידרשו לראות רווחים ממשיים בשטח, השוק כולו עלול לספוג טלטלה קשה.

"קוד אדום" וחשש מריגול זר

השיח בכנס השנה השתנה מתיאוריות מדעיות לשאלות של ביטחון לאומי. מומחים בכירים הודו בשיחות סגורות כי הסבירות שמרגלים זרים חדרו למעבדות ה-AI המובילות היא "גבוהה מאוד". הטכנולוגיה הזו נתפסת כיום כנכס אסטרטגי קריטי, מה שהופך את החוקרים למטרות עבור גורמי מודיעין מהעולם. במקביל, חברות שהובילו את השוק עד לא מזמן הכריזו על "קוד אדום" פנימי, בעקבות היכולת של מתחרים חדשים לצמצם פערים במהירות מפתיעה.

השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?

אופטימיות בצל סימני שאלה

סוף שנת 2025 מוצא את עולם ה-AI בשיא כוחו, אך גם ברגע של פיכחון. המומחים שבונים את העתיד מבינים שהם כבר לא רק מדענים, אלא שחקנים במגרש של כסף גדול, פוליטיקה עולמית ושאלות אתיות כבדות משקל. האם המפגש הנוצץ בסן דייגו היה חגיגת ניצחון או רגע לפני שהבועה מתפוצצת? התשובה תלויה ביכולת של האנושות להישאר צעד אחד לפני המכונה שהיא עצמה יצרה.