צילום: FREEPIK

דו"ח: ירידה שנתית של 11.3% במספר הסטארט-אפים משנת 2017

בשנים 2017-2021 חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-11.3% במספר הסטארט-אפים שנפתחו; חברות גדולות הפועלות בישראל מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים

דור עצמון | 27/10/2022 08:32

נושאים בכתבה הייטק סטארט אפ

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.

מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.

עוד עולה כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.

השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.

ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.

מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.