דו"ח: ירידה שנתית של 11.3% במספר הסטארט-אפים משנת 2017
דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.
מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.
עוד עולה כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.
השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.
מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".
מדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiסיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו בתחום המחשבים הקוונטיים - פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת
שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו מסמן מעבר ממחשבים קוונטיים מבודדים לרשת מחוברת. החברות פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת. כיום, מחשבים אלה פועלים כמערכות עצמאיות ללא יכולת חיבור רשתית.
IBM אחראית על פיתוח המחשבים הקוונטיים ויחידות רשת קוונטיות (QNUs) שמתממשקות עם המעבדים. סיסקו מתמקדת בהיבטי התקשורת וקישורים אופטיים למרחקים ארוכים. המטרה הראשונית: הוכחת היתכנות תוך 3-5 שנים, עם בניית רשת בקנה מידה גדול עד תחילת שנות ה-30. התכנית משלבת מחקר פנימי של IBM עם שיתופי פעולה חיצוניים ופיתוח מתמרים להמרת אנרגיית פוטונים.
השיתוף נובע מצורך בהרחבת יכולות מעבר למפת הדרכים הנוכחית. IBM מתכננת להגיע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות עד 2029, עם ביצוע מיליארד פעולות על 2,000 קיוביטים עד 2033. רשת קוונטית תאפשר חיבור בין מעבדים נפרדים ותיצור "אינטרנט קוונטי" שמגדיל את כוח החישוב הכולל.
לאחרונה דיווחה IBM על שת"פ גם עם גוגל, דבר שממחיש את היותה אחת מהמובילות הגדולות בתחום הקוונטים, להרחבה: IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי
- ריגטי הציגה הפסד נמוך מהצפוי - אבל ההוצאות ממשיכות לגדול והמניה נופלת ב־8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מעניינת: 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי
אנתרופיק קלוד (X)350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם
אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, היא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר
אנתרופיק אנתרופיק, שמחזיקה בצ'אט - קלוד, נוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, והיא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר.
החברה הוקמה על ידי שבעה עובדים בכירים לשעבר מ-OpenAI, בראשם האחים דריו אמודאי (מנכ"ל) ודניאלה אמודאי (נשיאה), שהיו בין האחראים המרכזיים על פיתוח GPT-4 ו-GPT-3. הם עזבו את OpenAI מתוך חשש שהחברה מתקדמת מהר מדי לכיוון מסחור ללא מספיק דגש על בטיחות, והקימו את אנתרופיק כחברת Public Benefit Corporation, מבנה משפטי שמחייב אותה לאזן בין רווח כלכלי לבין תועלת ציבורית ארוכת טווח.
הדגש על בטיחות הוא ה-DNA של החברה. אנתרופיק פיתחה את שיטת Constitutional AI, מערכת חוקה כתובה של עקרונות אתיים שהמודל מחויב להם באופן פנימי, ולא רק דרך פילטרים חיצוניים. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד בהפחתת תופעות של הזיות, הטיות והתנהגות מסוכנת. בנוסף, החברה הקימה Long-Term Benefit Trust, גוף נאמנות עצמאי שבוחר חלק מדירקטוריון החברה ומטרתו היחידה היא להבטיח שהחברה לא תסטה ממשימתה המקורית גם כשלחצים מסחריים יגברו.
בארבע השנים האחרונות אנתרופיק התקדמה בקצב מטורף. Claude 3 (מרץ 2024) היה המודל הראשון שהתעלה על GPT-4 במרבית המבחנים. Claude 3.5 Sonnet (יוני 2024) הביא שיפור של 2–3× בביצועי קידוד וזרימות עבודה מורכבות, והוסיף את תכונת Artifacts, חלון אינטראקטיבי שבו המודל בונה אפליקציות, דיאגרמות וקוד בזמן אמת מול המשתמש.
- מיקרוסופט ואנבידיה ישקיעו מיליארדים באנתרופיק - מה היא תיתן בתמורה?
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוקטובר 2024 הושקה תכונת "Computer use" – היכולת של Claude לשלוט במחשב כמו בן אדם: צילום מסך, הזזת עכבר, הקלדה, מה שהפך אותו לכלי אוטומציה חזק ביותר. ב-2025 כבר ראינו את Claude 4 Opus ו-Sonnet 4, Claude Sonnet 4.5 (ספטמבר) ו-Claude Haiku 4.5 (אוקטובר) – מודלים שמקבלים ציונים גבוהים מ-95% במבחני קידוד, מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, ועולים בביצועים על GPT-4.5 ו-Gemini 2.5 Pro ברוב הקטגוריות.
