סטארט אפ
צילום: FREEPIK

דו"ח: ירידה שנתית של 11.3% במספר הסטארט-אפים משנת 2017

בשנים 2017-2021 חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-11.3% במספר הסטארט-אפים שנפתחו; חברות גדולות הפועלות בישראל מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים
דור עצמון |
נושאים בכתבה הייטק סטארט אפ

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.

מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.

עוד עולה כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.

השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.

ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.

מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שגיב גרינשפן מנכ"ל פריוריטי, צילום: איה ואבי צלמיםשגיב גרינשפן מנכ"ל פריוריטי, צילום: איה ואבי צלמים

פריוריטי רוכשת את Expo-Net: דריסת רגל בענף הבניה

חברת ה-ERP שבבעלות בלקסטון ופורטיסימו רוכשת את Expo-Net המספקת פתרונות ניהול לענפי הבנייה והאדריכלות כדי לחזק את פעילות החברה בענף הבנייה

מנדי הניג |

פריוריטי מודיעה על רכישת חברת הטכנולוגיה הישראלית Expo-Net, בעסקה שמוערכת בעשרות מיליוני שקל. Expo-Net מפתחת פתרונות ניהול בענפי הבנייה, היזמות והאדריכלות, עם התמחות בתיאום ושליטה במידע לכל אורך חיי הפרויקט משלב התכנון ועד למסירתו.

הרכישה משתלבת במהלך מתמשך של פריוריטי להרחבת פעילותה לענפים משיקים. בשנים האחרונות רכשה החברה חברות בתחומי הקמעונאות, המלונאות, החינוך והלוגיסטיקה, בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים. בספטמבר האחרון הודיעה על רכישת חברת SCS, במהלך שמטרתו לשלב יכולות ניהול מחסנים מבוססות בינה מלאכותית במערכותיה.

על פי הודעת החברה, שילוב הטכנולוגיה של Expo-Net בתוך מערך המוצרים הקיים של פריוריטי צפוי לאפשר ללקוחות בענף הבנייה גישה לפתרון אינטגרטיבי, שמחבר בין הנעשה בשטח לבין מערכות הניהול הפיננסיות והתפעוליות של הארגון. הפלטפורמה של Expo-Net כוללת רכיבים מובנים המאפשרים תיאום מלא בין הגורמים השונים בפרויקט, ייעול תהליכים וחיסכון בעלויות. החיבור למערכת של פריוריטי, שמבוססת על מודולים פיננסיים ולוגיסטיים גמישים, צפוי לספק למנהלים תמונת מצב עדכנית בזמן אמת - מהתכנון והביצוע ועד לניהול תקציבים ושרשרת האספקה.

שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, מסר כי הרכישה מהווה שלב משמעותי באסטרטגיית החברה להעמקת פעילותה בענף הבנייה, "הרכישה של Expo-Net היא אבן דרך משמעותית במסע שלנו לספק פתרונות חדשניים ומקיפים ללקוחותינו הרבים בענף הבנייה. שילוב המומחיות העמוקה של Expo-Net בניהול פרויקטי בנייה עם הפלטפורמה המתקדמת והפתוחה שלנו יאפשר לנו להציע פתרון מקצה לקצה לענף אסטרטגי וצומח זה הכולל לחברות בענף הבנייה, היזמות והאדריכלות. הסינרגיה בין החברות תייצר ערך ייחודי עבור לקוחותינו, בזכות האינטגרציה בין המערכות הטכנולוגיות של שתי החברות".

אבי ארד, מייסד ומנכ"ל Expo-Net, הוסיף "אחרי שנים שבהן Expo-Net הובילה חדשנות בתחום ניהול בענף הבנייה, אנו נרגשים להצטרף למשפחת Priority. עבורנו, זהו מהלך טבעי שיאפשר למנף את הפלטפורמה שפיתחנו לשלב הבא. רכישת Expo-Net על ידי Priority לא רק תיצור ערך מוסף ותגביר את מגוון הפתרונות והשרותים ללקוחותינו, אלא גם תאיץ את הצמיחה שלנו בשווקים המקומיים והבינלאומיים שבהם Priority פעילה. בשילוב כוחות עם Priority, נוכל להציע ללקוחות פתרון רחב ועשיר יותר מפלטפורמת ניהול ייעודית ועד למערכת ERP מתקדמת, ובכך לתרום לשיפור ביצועי הפרויקטים של לקוחותינו ולהצלחתם."

אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אנבידיה מציגה את DGX Spark - מחשב שולחני עם יכולות של מרכז נתונים

הביצועים של מרכז נתונים, בגודל של מחשב שולחני. אנבידיה מציעה את DGX Spark כפתרון חדש למפתחי בינה מלאכותית

עוזי גרסטמן |

מנכ״ל ומייסד אנבידיה, ג׳נסן הואנג, ביקר השבוע במתקן Starbase של חברת SpaceX על מנת למסור לאילון מאסק באופן אישי את מחשב העל הקטן בעולם לבינה מלאכותית, NVIDIA DGX Spark. במהלך המפגש נזכר הואנג כיצד לפני תשע שנים הגיע למשרדי OpenAI – שהיה אז סטארט-אפ קטן בתחילת דרכו - כדי למסור למאסק את NVIDIA DGX-1, מחשב העל הראשון שאנבידיה בנתה במיוחד עבור חישובי בינה מלאכותית.

 

NVIDIA DGX Spark, שיהיה זמין לרכישה החל מהיום במחיר של 3,999 דולר, פותח על ידי אנבידיה כדי לספק למפתחים, חוקרים ויוצרים ברחבי העולם ביצועי בינה מלאכותית ברמה של מחשב-על גם מחוץ לגבולות הדאטה סנטר, ולאפשר להם לבצע משימות הסקה (Inference) של מודלים בגודל של עד ל-200 מיליארד פרמטרים באופן מקומי.

המערכת כוללת את כל מרכיבי הפלטפורמה של אנבידיה: מעבד GB10 מבוסס ארכיטקטורת Grace Blackwell, כרטיס גרפי מתקדם, חיבוריות NVLink‑C2C עם רוחב פס של עד פי 5 מהדור הקודם, רשת פנימית במהירות 200Gbps, ותמיכה מלאה בספריות CUDA ובתוכנות ה-AI של אנבידיה.

המערכת מסוגלת לבצע פעולות חישוב בקצב של פטה פלופ ומצוידת בזיכרון מאוחד של 128 ג׳יגה, מה שמאפשר למפתחים להריץ מודלים בהיקף של עד 200 מיליארד פרמטרים ולבצע כיוונון למודלים בגודל של עד 70 מיליארד פרמטרים - ללא צורך במעבר לענן או שימוש בתשתיות מרוחקות.

מדובר במהלך שמתכתב עם מגמה גוברת של העברת יכולות AI מהמחשוב הענני אל המפתחים עצמם, תוך מתן גישה מיידית, נוחה ומקומית למודלים, נתונים וספריות. אומנם לא מדובר בתחליף מלא לסביבות מחשוב גדולות, אך זו אלטרנטיבה שמצמצמת פערים בין מעבדות קטנות לחברות ענק.