סטארט אפ
צילום: FREEPIK

דו"ח: ירידה שנתית של 11.3% במספר הסטארט-אפים משנת 2017

בשנים 2017-2021 חלה ירידה שנתית ממוצעת של כ-11.3% במספר הסטארט-אפים שנפתחו; חברות גדולות הפועלות בישראל מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים
דור עצמון |
נושאים בכתבה הייטק סטארט אפ

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.

מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.

עוד עולה כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.

השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.

ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.

מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"

אחרי שגוגל השיקה שבב מתחרה לאנבידיה - מגיע תורה של אמזון; במקביל משיקה החברה סוכני AI למוקד שירות ותיקון תקלות, אבטחה ולפיתוח תוכנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמזון אנבידיה

אחרי שגוגל השיקה שבב חדש לשוק ה-AI, גם אמזון משקיה שבב חדש וטוענת שהוא מהווה תחרות עם חלק מרכזי מהיכולות של השבב של אנבידיה. על פי ההערכות השבב של גוגל מתחרה בסגמנט של 15% בערך מהיקף השוק של השבב של של אנבידיה שלה יש פלטפורמה מלאה. באמזון מדברים על תחרות חזקה עוד יותר. 

באמזון טוענים כי  "השב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות". השבב החדש הוא תוצר של מחלקת השבבים ב-AWS חטיבת הענן של אמזון והוא נוצר כדי לצמצם תלות במעבדי GPU של אמזון ולהבטיח את יכולתה של החברה בעיבוד והסקה של מערכות AI מורכבות. 

שבב ה-AI של אמזון יקרא Trainium3 ולפי הצהרות החברה, מדובר בשבב שמציע ביצועים טובים יותר בעלות נמוכה יותר, ומאפשר ללקוחות להריץ אימונים ויישומי AI בעלות נמוכה ב-50% לעומת השימוש במעבדים של אנבידיה.

המוצר החדש מצטרף לקו שבבי הבינה המלאכותית של AWS, הכולל גם את Inferentia3 לתהליכי הסקה (Inference) ואת Graviton4 לעומסי עבודה כלליים בענן. מטרת החברה ברורה: להפחית את התלות באנבידיה, לשפר את הרווחיות של תשתיות הענן שלה ולתת מענה למגמה הגוברת של חישובים עתירי משאבים.


מטרה ברורה: לצמצם את הפער מול אנבידיה

השבב Trainium3, שיופעל בשירותי הענן של AWS החל מ־2026, מאפשר אימון מודלים מורכבים יותר בזמן קצר יותר, לטענת אמזון, עד פי ארבעה בהשוואה לדור הקודם של השבב. בנוסף, הוא תומך בתקשורת מהירה יותר בין יחידות עיבוד, דבר קריטי באימון מודלים רחבי היקף.

דיקטה. קרדיט: רשתות חברתיותדיקטה. קרדיט: רשתות חברתיות

בתמיכת אנבידיה: דיקטה מכניסה את ארון הספרים היהודי ל-AI

העמותה הישראלית השיקה שלושה מודלי קוד פתוח שמאומנים על מאות מיליארדי טוקנים בעברית ובאנגלית, ומציבים סטנדרט חדש ליכולות AI מקומיות; טכנולוגיות האימון שבו השתמשה היא של אנבידיה

רן קידר |

בזמן שמודלי השפה הגדולים ממשיכים להתקדם במהירות ברחבי העולם, רובם עדיין נשענים על אנגלית כשפה מרכזית, ורק בהמשך מקבלים עדכוני התאמה לשפות אחרות. היום מציגה דיקטה חלופה יוצאת דופן: סדרת Dicta-LM 3.0, אוסף מודלים גדולים וריבוניים בקוד פתוח, שתוכננו לספק יכולות עומק בעברית כבר משלב האימון הראשוני, לא כתוספת, אלא כבסיס.

בניגוד למודלי שפה בינלאומיים שנשענים כמעט לחלוטין על גופי מידע באנגלית, המודל של דיקטה מאומן מראש על מאגר דיגיטלי עצום של טקסטים עבריים, הכוללים מקורות פומביים, ארכיונים, אוספי תכנים מהספרייה הלאומית, חומרים שנמסרו לעמותה בידי גופים ציבוריים ופרטיים, ונתונים עבריים ייעודיים שפותחו במיוחד לצורכי המחקר. שילובם עם דאטה איכותי באנגלית יוצר מודלים שמבינים עברית ברמת עומק תרבותית ולשונית, תוך שמירה על יכולות ההסקה והידע הגלובלי של המודלים הבסיסיים שעליהם הותאמו.

ברמה הטכנית, מדובר באחת ההשקות החשובות ביותר בתחום ה-AI המקומי: מודלים במשקל 24 מיליארד (על בסיס Mistral), 12 מיליארד (על בסיס מודל בסיסי של אנבידיה) ו-1.7 מיליארד פרמטרים (שמיועד גם למכשירי קצה אישיים). המודלים הללו הוכשרו על כ-150 מיליארד טוקנים (כ-75% עברית, 25% אנגלית), תוך הרחבת חלון ההקשר המקורי של המודלים לכ-65 אלף טוקנים, כלומר כ-26 אלף מילים בעברית. כל שלושת המודלים זמינים לשימוש חופשי, ניתנים להורדה ישירות מ-HuggingFace, וניתנים להרצה הן בתצורה מלאה והן בגרסאות דחוסות כמו FP8 ו-4bit.

בנוסף, המודל הקטן זמין גם דרך אתר דיקטה. 

שלושה מודלים - שלוש מטרות

כאמור, המודל המוביל של הסדרה החדשה מבוסס על Mistral Small 3.1, והוא מותאם להנמקה מתקדמת ולשיחה ארוכת־טווח. בנוסף אליו, ישנו דגם קל משקל המבוסס על ארכיטקטורת אנבידיה Nemotron Nano V2, המאפשר חלון הקשר ארוך משמעותית וצריכת זיכרון נמוכה.

המודל הקטן יותר, מיועד להרצה על חומרה צרכנית, כולל מחשבים אישיים ואפילו מכשירי קצה. בכל הדגמים ניתן למצוא תמיכה מובנית ב-tool calling, המאפשרת חיבור לכלים חיצוניים, API וסביבות מידע בזמן ריצה. השילוב הזה אמור להיות אטרקטיבי לארגונים ישראליים, עם פתרונות AI ריבוניים שיכולים לרוץ on-prem על תשתיות קיימות, מבלי להסתמך על ענן זר או העברת מידע רגיש לחו״ל.