דו"ח: ירידה שנתית של 11.3% במספר הסטארט-אפים משנת 2017
דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.
מהדו"ח עולה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.
עוד עולה כי חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.
השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.
מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".
עבודה מרחוק הייטק (דאלי אי)חברות טכנולוגיה מאיצות את הבשלת האופציות - כדי לזכות בעובדים טובים
על המהלך של OpenAI, מה זו תקופת ההמתנה הראשונית והאם זו בשורה לעובדי ההייטק?
התחרות העזה על כישרונות מובילה חברות טכנולוגיה לשנות את חוקי המשחק בתגמול עובדים. OpenAI הודיעה לעובדיה על ביטול תקופת ההמתנה הראשונית (cliff) בהבשלת אופציות למניות - צעד שמצטרף למגמה רחבה בענף, שבו חברות כמו xAI ואנתרופיק כבר אימצו מדיניות דומה, אבל לא מדובר רק בחברות AI. זו מגמה שבינתיים על "אש קטנה", אבל דווקא עכשיו לאחר שהענקיות בחרו לאמץ אותה, זה יכול להיות מואץ לחברות נוספות.
מעכשיו, עובדים חדשים ב-OpenAI יוכלו לצבור אופציות ולממשן מיד עם כניסתם לחברה. עד כה נדרשו עובדים להמתין שישה חודשים לפני הבשלת האופציות הראשונות, לאחר שתקופה זו קוצרה באפריל משנה אחת. הסטנדרט בתעשייה הוא שנה אחת, אבל זה צפוי להשתנות ככל שהמלחמה על הכישרונות תגדל.
מהי הבשלת אופציות?
הבשלה (vesting) היא מנגנון שבו אופציות למניות (שניתנות לעובדים במחיר מועדף) הופכות לזמינות למימוש לאורך זמן, לרוב ארבע שנים. תקופת ההמתנה הראשונית מבטיחה בדרך כלל 25% מהאופציות לאחר השלמתה (לרוב שנה, ירד כאמור לחצי שנה וכעת מהיום הראשון במספר חברות), ומטרתה לשמר עובדים. ביטול ההמתנה משמעותו הבשלה מיידית, לרוב רבעונית, כך שעובד מגיע ל-25% מהזכויות בתוך שנה במקום שנה וחצי. בשוק הסטארט-אפים, שבו 70% מהאופציות כפופות למנגנון הסטנדרטי, השינוי מפחית את הסיכון לעובדים: עזיבה מוקדמת מאפשרת שמירה על חלק מהאופציות במקום אובדן מלא. עבור החברה מדובר בוויתור על כלי שימור, אך מצד שני זה כלי גיוס נהדר.
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- מנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך משקף את התחרות העזה על כישרונות, בעיקר בשוק הבינה המלאכותית. xAI של אילון מאסק קיצרה את תקופת ההמתנה לשישה חודשים בקיץ, במסגרת גיוס 500 מהנדסים חדשים לאחר השקעה של 6 מיליארד דולר. גוגל, באמצעות DeepMind, שמרה על הבשלה סטנדרטית אך הגדילה את חבילות האופציות ב-30%, עם שכר ממוצע של 450 אלף דולר בשנה למומחי AI. אנתרופיק, שגייסה 8 מיליארד דולר ב-2025, מציעה הבשלה מיידית לחוקרים בכירים עם דרישת שירות מינימלית של 18 חודשים.
