אילון מאסק: הרובוטים הסינים מתקדמים; ארה"ב חייבת להוביל טכנולוגית
"ההשקעות הגדולות של סין בפיתוח רובוטים עלולות לערער את ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב"
אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, הביע בימים האחרונים חשש מהתקדמותה המהירה של סין בתחומי הרובוטיקה והבינה המלאכותית (AI). לדבריו, ההשקעות המשמעותיות של סין בפיתוח רובוטים הומנואידים עלולות לערער את היתרון הטכנולוגי של ארצות הברית. מאסק הדגיש כי שליטה בייצור שבבי AI היא מרכיב קריטי בתחרות זו, והזהיר כי ללא הגברת המאמצים, ארה"ב עלולה לאבד את מעמדה המוביל. רובוטים הומנואידים, המשלבים יכולות פיזיות וקוגניטיביות מתקדמות, משמשים כיום במגוון תחומים – מתעשייה ורפואה ועד יישומים צבאיים וחברתיים. התחרות בין סין לארה"ב משקפת לא רק מאבק טכנולוגי, אלא גם מאבק על השפעה כלכלית וביטחונית בעולם.
התפתחויות ברובוטיקה בסין
סין משקיעה משאבים נרחבים בפיתוח רובוטים הומנואידים, במטרה לשלבם בתעשייה, שירותים ויישומים צבאיים. חברות כמו Unitree Robotics מפתחות רובוטים המסוגלים לבצע פעולות מורכבות כגון ריצה, ריקוד, טיפוס על מכשולים והשתתפות באירועים כמו מרתון רובוטים בבייג'ינג. רובוטים אלו משמשים להדגמת יכולות טכנולוגיות, אך גם ליישומים מעשיים כמו בדיקת ציוד בתנאי שטח קשים או סיוע במפעלים לייצור המוני. בנוסף, סין מפתחת רובוטים לשימושים צבאיים, כולל מערכות סיור אוטונומיות ורובוטים לסיוע לוגיסטי בשדה הקרב, מה שמעורר דאגות במדינות אחרות לגבי השלכות ביטחוניות.
יתרונות הרובוטים הסיניים על הרובוטים האמריקאיים ברורים. סין ממנפת את יכולות הייצור ההמוני שלה לייצור רובוטים בעלויות נמוכות יחסית, מה שמאפשר פריסה רחבה בתעשייה ובשוק הצרכני. הסינים מתמקדים ביישומים המוניים והפיתוח שלהם זוכה לתמיכה ממשלתית במסגרת תוכניות כמו "Made in China 2025", שמספקות מימון ותשתיות, המאפשרות פיתוח מהיר ופריסה של טכנולוגיות רובוטיות.
סין גם שולטת בחלק משמעותי משוק המתכות הנדירות, המשמשות לייצור רכיבים קריטיים לרובוטים. זה יתרון עצום.
המטרות העיקריות של סין כוללות אוטומציה של תהליכי ייצור להפחתת תלות בכוח עבודה אנושי, שיפור היכולות הצבאיות, ומיצוב סין כמובילה בשוק הרובוטיקה העולמי. החשש במערב הוא שהיא תהיה המובילה בייצור רובוטים מתקדמים גם בשוק הביטחוני.
- אולימפיאדת הרובוטים נפתחה בבייג'ינג, עם חזון סיני שכרוך בהשקעה של 157 מיליארד דולר
- השקת הכלב הרובוטי הסיני מזניקה שוק של 50 טריליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התפתחויות ברובוטיקה בארה"ב
בארצות הברית, חברות כמו Boston Dynamics וטסלה מפתחות רובוטים הומנואידים עם דגש על חדשנות טכנולוגית וגמישות. רובוטים כמו Atlas של Boston Dynamics מסוגלים לבצע פעולות מורכבות כגון קפיצה, ריצה, ניווט בסביבות לא מובנות ואפילו ביצוע תרגילי התעמלות. טסלה, באמצעות פרויקט Optimus, שואפת לפתח רובוטים שיסייעו במשימות יומיומיות במפעלים ובבתים, כגון הרמת חפצים כבדים או ביצוע עבודות חוזרות. רובוטים אמריקאיים משמשים גם במחקר, כגון סיוע בניסויים מדעיים, וביישומים צבאיים כמו חילוץ בסביבות מסוכנות.
יתרונות הרובוטים האמריקאיים נובעים מחדשנות סביב מהפכת ה-AI, אבל מאסק רמז שהפער הזה הולך וקטן. אגב, גם ג'נסן הואנג התריע כי הסינים סוגרים בהדרגה את הפער. נכון לעכשיו רובוטים אמריקאיים משתמשים באלגוריתמי AI מתקדמים ללמידה, הסתגלות וקבלת החלטות בזמן אמת, מה שמקנה להם יתרון בסביבות דינמיות. הסינים גם שם, אבל עדיין בפיגור מסוים.
הפיתוחים האמריקאיים בתחום בולטים ביכולות רב-תכליתיות. הרובוטים מסוגלים להתמודד עם מגוון משימות, בניגוד להתמקדות סינית במשימות ספציפיות. כמו כן, בארה"ב יש תוכניות רבות של שיתוף פעולה אקדמי: שיתוף פעולה הדוק עם אוניברסיטאות ומרכזי מחקר מאפשר פיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומי התנועה והאינטראקציה האנושית.
- קונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
מחסור ברכיבים קריטיים, כגון שבבים מתקדמים, ועלויות פיתוח גבוהות מגבילים את קצב ההתקדמות. התחרות הגוברת מסין מחייבת השקעות נוספות בתשתיות ובכוח אדם מיומן. נראה שהאזהרה של בכירי הטכנולוגיה בארה"ב צריכה לגרום להאצת ההשקעה בתחום. הסינים מוכיחים שהם יכולים בהשקעה קטנה יותר מהאמריקאיים לייצר ולפתח יותר. הדיפסיק שמתחרה בעצם בצ'אטים הגדולים בארה"ב הוכיח לעולם שבהשקעה מאוד נמוכה ביחס להשקעות העתק של האמריקאים, הסינים יכולים להרים פלטפורמות שיהיו קרובות לפלטפורמות האמריקאיות.
התחרות הטכנולוגית בין סין לארה"ב
המרוץ בין סין לארה"ב בתחום הרובוטיקה הוא חלק ממאבק טכנולוגי רחב יותר המשפיע על כלכלה, ביטחון וחברה. סין מקצה משאבים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, תוך שימוש בתוכניות ממשלתיות לייעול תהליכי מחקר וייצור. ארה"ב, לעומת זאת, מסתמכת על שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, האקדמיה והממשל כדי לקדם חדשנות. תחרות זו משפיעה על שווקים גלובליים, שרשראות אספקה ויחסים בינלאומיים.
שאלות ותשובות על רובוטים והמלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב וסין
מהם ההבדלים העיקריים בין הרובוטים שמפתחות סין וארה"ב?
רובוטים סיניים מתמקדים ביישומים המוניים בתעשייה ובשירותים, עם דגש על יעילות, עלות נמוכה ותנועות פיזיות מורכבות כמו ריקוד או ריצה. רובוטים אמריקאיים שמים דגש על גמישות, ניווט עצמאי בסביבות לא מובנות ותוכנה מתקדמת המאפשרת למידה והסתגלות.
כיצד
משפיעה התקדמות הרובוטיקה על הכלכלה העולמית?
רובוטיקה מאפשרת אוטומציה של תהליכי ייצור ושירותים, מפחיתה עלויות ומגבירה יעילות. עם זאת, היא עלולה לצמצם משרות בתחומים מסוימים, להגביר את הצורך בהכשרות מקצועיות ולשנות את מבנה שוק העבודה, במיוחד במדינות
תעשייתיות.
מהם האתגרים המרכזיים בפיתוח רובוטים הומנואידים?
האתגרים כוללים פיתוח AI מתקדם ללמידה והחלטה, שיפור יציבות ותנועה טבעית, התמודדות עם מגבלות אנרגיה וסוללות, וניהול סוגיות אתיות כמו פרטיות ואינטראקציה אנושית-רובוטית.
כיצד משפיעה התחרות בין סין לארה"ב על פיתוח הרובוטיקה?
התחרות מעודדת השקעות וחדשנות בשתי המדינות, אך יוצרת מתחים גיאופוליטיים סביב גישה לטכנולוגיות קריטיות כמו שבבי AI וחומרים נדירים. היא גם מאיצה את הפיתוח של יישומים חדשים בתעשייה
וביטחון.
מהם השימושים הפוטנציאליים של רובוטים הומנואידים בעתיד?
רובוטים עשויים לשמש בתעשייה לייצור יעיל, ברפואה לסיוע בניתוחים או טיפול, בחינוך ככלי למידה, ובשירותים לביצוע משימות יומיומיות. הם יכולים גם לסייע במשימות מסוכנות
כמו חילוץ באסונות טבע או פעולות צבאיות.
כיצד ממשלות תומכות בפיתוח רובוטיקה?
סין מספקת מימון ותשתיות באמצעות תוכניות ממשלתיות, בעוד ארה"ב תומכת בחדשנות דרך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, מענקי מחקר והקלות מס. שתי המדינות מקדמות תקנות
לעידוד פיתוח טכנולוגי.
מהי חשיבות שבבי AI בהקשר של רובוטיקה?
שבבי AI מאפשרים עיבוד נתונים מהיר, למידת מכונה וקבלת החלטות בזמן אמת, שהם קריטיים ליכולות של רובוטים הומנואידים. שליטה בייצור שבבים משפיעה על ביצועים, עלויות וזמינות
טכנולוגית.
מהם הסיכונים ביישומים צבאיים של רובוטים?
רובוטים צבאיים עלולים להגביר סיכונים של שימוש לא מבוקר בטכנולוגיה, להוביל למרוץ חימוש אוטונומי ולעורר שאלות אתיות לגבי החלטות קטלניות של מכונות. הם דורשים פיקוח ותקנות בינלאומיות.
- 1.תודה רבה (ל"ת)אנונימי 01/06/2025 00:20הגב לתגובה זו
מרקור (מרקור)פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור?
מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה.
החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.
מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה
מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.
בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי. ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- גוגל מאבדת 2% - OpenAI חשפה דפדפן חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים.
פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳CyberRidge נחשפת: גייסה 26 מיליון דולר כדי לגרום לנתונים הרגישים בעולם ״להיעלם״ ולהופיע מחדש
החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמשלבת הצפנה בסיבים אופטיים ומגינה על נתונים מפני יירוט, כולל איומים קוונטיים
חברת CyberRidge, שמתמחה באבטחת מידע בתשתיות סיבים אופטיים, גייסה 26 מיליון דולר בסבבי גיוס ראשונים. הסכום כולל 10 מיליון דולר בסבב Seed מקבוצת ההשקעות Awz, ו-16 מיליון דולר נוספים בסבב A מקרנות Arkin, Redseed VC ו-Elron Ventures, בתוספת מענק מהמועצה האירופית לחדשנות (EIC) בתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. הכסף ימומן מעבר לייצור תעשייתי, פיתוח דור חדש של הטכנולוגיה והרחבת הצוות.
החברה הוקמה בפברואר 2022 על ידי פרופ' דן שדות, חוקר ומהנדס בתחום התקשורת האופטית, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל שם מעבדה למחקר בתקשורת אופטית מאז 1996. שדות רשם יותר מ-35 פטנטים והקים חברות נוספות שנרכשו על ידי גופים בינלאומיים, כמו Banias Labs שנספגה ב-AlfaWave. CyberRidge מונה כ-20 עובדים בישראל, רובם בוגרי האוניברסיטה או יחידות מודיעין, לצד צוותים בארה"ב ושוויץ. הטכנולוגיה שלה נבחנת כעת אצל גופים בתחומי תקשורת, ביטחון ומודיעין, כולל הדגמות באירופה, סינגפור, אוסטרליה ואחת מיחידות העילית בצה"ל.
המערכת הראשית של CyberRidge פועלת בשיטת "Plug and Play" - התקנה על תשתיות סיבים קיימות והיא ממירה נתונים ל"רעש אופטי מוצפן". זה אומר שהנתונים הופכים לבלתי ניתנים להקלטה או שחזור ללא מפתח פוטוני ספציפי, שמשתנה כל שבריר שנייה ומחייב נוכחות בזמן אמת. כך, אין אפשרות לאגור את הנתונים לפענוח עתידי.
התמודדות עם איום "Harvest Now, Decrypt Later"
יותר מ-95% מהתקשורת הדיגיטלית העולמית עוברת דרך סיבים אופטיים, כולל כבלים תת-ימיים שמחברים בין יבשות. איום מרכזי הוא "Harvest Now, Decrypt Later" - איסוף נתונים מוצפנים היום במטרה לפענח אותם בעתיד, בעיקר עם התקדמות המחשבים הקוונטיים שמסוגלים לשבור הצפנות מתמטיות קיימות. הטכנולוגיה של CyberRidge, המבוססת על הצפנה פוטונית (שיטה שמשתמשת באור כדי להגן על מידע), מונעת יירוט כזה בכך שהיא הופכת את הנתונים ללא שמישים ללא המפתח הנכון.
- Onfire AI מגייסת סבב סיד של 20 מיליון דולר
- כמה גייס ההיי-טק הישראלי ברבעון השלישי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד להצפנה פוסט-קוונטית (PQC, שמתבססת על אלגוריתמים מתמטיים חדשים) או חלוקת מפתחות קוונטית (QKD, שמגנה רק על המפתח עצמו), CyberRidge מגנה על הנתונים כולל המפתח, בשכבת הסיב האופטי עצמה. זה מאפשר הגנה בזמן אמת בתשתיות ציבוריות, ללא תלות בהנחות תיאורטיות. החברה קיבלה לאחרונה מענק דגל מ-EIC, לאחר שנבחרה מבין 1,400 מועמדות לתוכנית החדשנות האירופית.
