מייסדי Unframe (קרדיט: החברה)
מייסדי Unframe (קרדיט: החברה)

הסטארטאפ של יוצאי נוניים גייס 50 מיליון דולר

איתן גרסטנפלד | (1)

הסטארטאפ Unframe, שמפתחת פלטפורמת AI מקיפה לארגונים, השלים גיוס הון בהיקף של 50 מיליון דולר מהקרנות Bessemer Venture Partners, TLV Partners, Craft Ventures, Third Point Ventures, SentinelOne Ventures ו-Cerca Partners.

 

Unframe בונה תוכנה מותאמת אישית עבור כל צורך עסקי שניתן לפתור בעזרת בינה מלאכותית. בכך ההיא שואפת לייתר לארגונים את הצורך לפנות לספק תוכנה ייעודי או לנסות לבנות תוכנה ע״י צוות פנימי. בעזרת Unframe חברות מקבלות פתרונות ייעודיים, מבוססי AI, מוכנים לפעולה בתוך שעות, במקום חודשים. Unframe מתחברת באופן מאובטח עם כל שירות SaaS, API, מסד נתונים או קבצים. תוך שמירה על פרטיות הלקוחות והימנעות מהעברת נתונים מחוץ לסביבה המאובטחת שלהם. הפלטפורמה גמישה, אינה תלויה במודל שפה גדול ספציפי (LLM-agnostic) ואינה דורשת כיוונון או אימון מוקדם, מה שמספק לארגונים גדולים פתרונות AI סקיילבילים ומהפכניים.

 

המודל העסקי של Unframe מבוסס על תשלום רק לאחר שהלקוחות מרוצים מהתוצאה, כך שהם מקבלים ערך מיידי ומענה לצורך אותו הגדירו לפני התחייבות כלשהי מצידם. בתוך פחות משנה החברה הגיעה למיליוני דולרים בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR) ושיתפה פעולה עם עשרות תאגידים גדולים ברחבי העולם. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, להגברת מאמצי המכירות ולשיפור הפלטפורמה באמצעות האצת הפיתוח והחדשנות.

 

Unframe הוקמה בשנת 2024 על ידי שי לוי, מנכ"ל, לריסה שניידר, COO ועדי עזריה, VP R&D, כולם יוצאי חבת הסייבר Noname Security שנמכרה תמורת כ-500 מיליון דולר לאקמאי. שי לוי שימש מייסד-שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות של סטארטאפ הסייבר, בזמן שלריסה שניידר שימשה דירקטורית בכירה במערך השיווק ועדי עזריה שימש מנהל מו"פ בחברה.

קיראו עוד ב"BizTech"


שי לוי, מייסד-שותף ומנכ"ל Unframe: "הפתרונות שלנו נועדו לעשות הרבה יותר משיפור תהליכי עבודה מסורתיים בארגונים. חברות השואפות לחדשנות הוגבלו יותר מדי זמן על ידי עבודה בתוכנות מיושנות ורכישת שירותים יקרים. הפלטפורמה שיצרנו מאתגרת את הסטטוס קוו של תוכנות ארגוניות, ומאפשרת לחברות לחסוך זמן, להפחית עלויות ולשדרג את שיטות עבודתן. החזון שלנו ב-Unframe הוא להיות השותף האסטרטגי לכל צורכי ה-AI של ארגונים ולספק פתרונות מותאמים אישית לכל צוות, מחלקה ותהליך עבודה, ללא צורך במספר ספקים שונים. זה העתיד של עולם התוכנה הארגונית ואנחנו גאים להיות מובילי הדרך."

 

עמית קרפ, שותף בקרן Bessemer Venture Partners: "יש כיום לחברות אינסוף הזדמנויות לחסוך בזמן ובעלויות באמצעות כלי בינה מלאכותית לפתרון אתגרי התפעול הארגוניים. Unframe משנה את כללי המשחק בכך שהיא מספקת במהירות תוכנה מותאמת אישית על פי הצרכים המדויקים של הארגון. אני בטוח ששי וצוות החברה יצליחו להגדיר מחדש כיצד תוכנה נבנית ומוטמעת בעולם הארגוני."

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפל תרכוש ב400 מיליון $ את החברה לענן שלה לאפלקציות ארגוניות למחשבי מקינטוש. (ל"ת)
    ליטאי 04/04/2025 02:13
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבשלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגב

ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%

לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה, ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייטק

חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.

הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.

כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.

"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".