מייסדי Unframe (קרדיט: החברה)
מייסדי Unframe (קרדיט: החברה)

הסטארטאפ של יוצאי נוניים גייס 50 מיליון דולר

איתן גרסטנפלד | (1)

הסטארטאפ Unframe, שמפתחת פלטפורמת AI מקיפה לארגונים, השלים גיוס הון בהיקף של 50 מיליון דולר מהקרנות Bessemer Venture Partners, TLV Partners, Craft Ventures, Third Point Ventures, SentinelOne Ventures ו-Cerca Partners.

 

Unframe בונה תוכנה מותאמת אישית עבור כל צורך עסקי שניתן לפתור בעזרת בינה מלאכותית. בכך ההיא שואפת לייתר לארגונים את הצורך לפנות לספק תוכנה ייעודי או לנסות לבנות תוכנה ע״י צוות פנימי. בעזרת Unframe חברות מקבלות פתרונות ייעודיים, מבוססי AI, מוכנים לפעולה בתוך שעות, במקום חודשים. Unframe מתחברת באופן מאובטח עם כל שירות SaaS, API, מסד נתונים או קבצים. תוך שמירה על פרטיות הלקוחות והימנעות מהעברת נתונים מחוץ לסביבה המאובטחת שלהם. הפלטפורמה גמישה, אינה תלויה במודל שפה גדול ספציפי (LLM-agnostic) ואינה דורשת כיוונון או אימון מוקדם, מה שמספק לארגונים גדולים פתרונות AI סקיילבילים ומהפכניים.

 

המודל העסקי של Unframe מבוסס על תשלום רק לאחר שהלקוחות מרוצים מהתוצאה, כך שהם מקבלים ערך מיידי ומענה לצורך אותו הגדירו לפני התחייבות כלשהי מצידם. בתוך פחות משנה החברה הגיעה למיליוני דולרים בהכנסות חוזרות שנתיות (ARR) ושיתפה פעולה עם עשרות תאגידים גדולים ברחבי העולם. כספי ההשקעה ישמשו להרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, להגברת מאמצי המכירות ולשיפור הפלטפורמה באמצעות האצת הפיתוח והחדשנות.

 

Unframe הוקמה בשנת 2024 על ידי שי לוי, מנכ"ל, לריסה שניידר, COO ועדי עזריה, VP R&D, כולם יוצאי חבת הסייבר Noname Security שנמכרה תמורת כ-500 מיליון דולר לאקמאי. שי לוי שימש מייסד-שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות של סטארטאפ הסייבר, בזמן שלריסה שניידר שימשה דירקטורית בכירה במערך השיווק ועדי עזריה שימש מנהל מו"פ בחברה.

קיראו עוד ב"BizTech"


שי לוי, מייסד-שותף ומנכ"ל Unframe: "הפתרונות שלנו נועדו לעשות הרבה יותר משיפור תהליכי עבודה מסורתיים בארגונים. חברות השואפות לחדשנות הוגבלו יותר מדי זמן על ידי עבודה בתוכנות מיושנות ורכישת שירותים יקרים. הפלטפורמה שיצרנו מאתגרת את הסטטוס קוו של תוכנות ארגוניות, ומאפשרת לחברות לחסוך זמן, להפחית עלויות ולשדרג את שיטות עבודתן. החזון שלנו ב-Unframe הוא להיות השותף האסטרטגי לכל צורכי ה-AI של ארגונים ולספק פתרונות מותאמים אישית לכל צוות, מחלקה ותהליך עבודה, ללא צורך במספר ספקים שונים. זה העתיד של עולם התוכנה הארגונית ואנחנו גאים להיות מובילי הדרך."

 

עמית קרפ, שותף בקרן Bessemer Venture Partners: "יש כיום לחברות אינסוף הזדמנויות לחסוך בזמן ובעלויות באמצעות כלי בינה מלאכותית לפתרון אתגרי התפעול הארגוניים. Unframe משנה את כללי המשחק בכך שהיא מספקת במהירות תוכנה מותאמת אישית על פי הצרכים המדויקים של הארגון. אני בטוח ששי וצוות החברה יצליחו להגדיר מחדש כיצד תוכנה נבנית ומוטמעת בעולם הארגוני."

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפל תרכוש ב400 מיליון $ את החברה לענן שלה לאפלקציות ארגוניות למחשבי מקינטוש. (ל"ת)
    ליטאי 04/04/2025 02:13
    הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.