נובו-נורדיסק נופלת ב-20% - עידן תרופות ההרזייה בסכנה?
למרות שתרופת ה-CagriSema הציגה ירידה של 22.7% במשקל המטופלים, התוצאות פספסו את היעד של 25%; המתחרה אלי לילי זינקה ב-9% עם תוצאות דומות; האם המרוץ לשוק תרופות ההרזיה, המוערך ב-200 מיליארד דולר, מתחיל להתקרר?
שוק התרופות העולמי בסערה, כאשר ענקית התרופות הדנית נובו נורדיסק NOVO NORDISK A/S נופלת ב-20%. הסיבה? תוצאות מאכזבות בניסוי קליני של תרופת ההרזיה החדשנית שלה, CagriSema, שלא עמדה בציפיות המשקיעים והחברה.
בעוד שהחברה קיוותה להשיג ירידה ממוצעת של 25% במשקל המטופלים, בפועל התוצאות הראו ירידה של 22.7% בלבד לאחר 68 שבועות של טיפול. למרות שמדובר בתוצאה מרשימה כשלעצמה, השוק הגיב בחריפות - מניות החברה צנחו בכ-28% בשיא.
המתחרה העיקרית של נובו נורדיסק, אלי לילי ELI LILLY & COMPANY , דווקא נהנתה מההתפתחות הדרמטית. מניותיה זינקו ב-9%, כאשר התברר שתרופת ההרזיה שלה, Mounjaro, השיגה תוצאות כמעט זהות עם ירידה ממוצעת של 22.5% במשקל המטופלים.
פוטנציאל של 200 מיליארד דולר
המרוץ אחר פיתוח תרופות הרזיה יעילות הפך בשנים האחרונות לאחד התחומים החמים ביותר בתעשיית התרופות. חברות רבות מנסות להיכנס לשוק זה, שלפי תחזיות חברת המחקר מורנינגסטאר עשוי להגיע להיקף של 200 מיליארד דולר החל משנת 2030.- העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
- טראמפ מכריח את ענקיות התרופות להוזיל את התרופות לירידה במשקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
CagriSema, התרופה החדשה של נובו נורדיסק, משלבת את החומר הפעיל סמגלוטיד - המוכר ממוצרי החברה המצליחים Ozempic ו-Wegovy - יחד עם תרכובת חדשה בשם קגרילינטיד. למרות שהתוצאות טובות יותר מהתרופות הקודמות של החברה, הן לא מספיק טובות כדי להצדיק את הציפיות הגבוהות של המשקיעים.
מצד אחד ביקוש עצום, מצד שני תחרות גוברת
בחודשים האחרונים החלו משקיעים לתהות האם הביקוש לתרופות הרזיה אכן גדול כפי שהעריכו בתחילה. ספקות אלו כבר השפיעו על מניות החברות המובילות בתחום - גם נובו נורדיסק וגם אלי לילי חוו ירידות של כ-20% בשלושת החודשים האחרונים, עוד לפני האירועים האחרונים.
תחום תרופות ההרזיה מציג אתגר מעניין לתעשיית התרופות: מצד אחד, הפוטנציאל העסקי עצום והביקוש נראה גבוה, אך מצד שני, התחרות מתעצמת והציפיות הגבוהות מייצרות לחץ משמעותי על החברות להציג תוצאות יוצאות דופן.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
תוצאות נובו לרבעון השלישי
תרופת ההרזיה המובילה Wegovy רשמה ביצועי שיא ברבעון השלישי של 2024, עם מכירות של 2.5 מיליארד דולר - עלייה מרשימה של 48% לעומת הרבעון הקודם, ומעל לציפיות האנליסטים שעמדו על 2.29 מיליארד דולר. התוצאות המרשימות מחזקות את מעמדה של החברה כמובילה בשוק תרופות ההרזיה העולמי.
למרות ההצלחה המסחררת של Wegovy, התמונה הכוללת הייתה מורכבת יותר. סך המכירות של החברה הסתכם ב-10.29 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות השוק של 10.43 מיליארד דולר. בתגובה, נובו נורדיסק עדכנה את תחזיות הצמיחה השנתיות שלה לטווח של 23%-27% במטבעות מקומיים, צמצום קל מהתחזית הקודמת של 22%-28%. העדכון משקף את התגברות התחרות בשוק, במיוחד מצד אלי לילי שהשיקה את Zepbound בסוף 2023.
בזירה האמריקאית, שמהווה את השוק המרכזי של החברה, נרשמה צמיחה של 21% במכירות, כאשר נובו נורדיסק מחזיקה בנתח שוק מרשים של 53.9% במרשמים חודשיים. בשורה חיובית נוספת הגיעה מה-FDA, שהודיע על זמינות מלאה של כל מינוני Wegovy בארה"ב, לאחר תקופה של מחסור במינון הנמוך ביותר.
מבחינה תפעולית, החברה רשמה רווח של 4.88 מיליארד דולר ברבעון - מעל לציפיות האנליסטים. עם זאת, נובו נורדיסק מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בתחום הייצור, כאשר הביקוש העצום למוצריה יוצר מחסור תקופתי במספר אזורים גיאוגרפיים. החברה משקיעה משאבים ניכרים בהרחבת יכולות הייצור שלה כדי לענות על הביקוש הגובר.
- 3.אסף 21/12/2024 14:10הגב לתגובה זובשורה מצויינת לאפיטומי. מאפייניי נטילת הגלולה של אפיטומי, שונים בתכלית במובן החיובי של המילה מנובו ולילי הענקיות. להערכתי, אפיטומי הולכת להתפוצץ מחר כלפי מעלה לנוכח הבשורות הלא מחמיאות של הענקיות.
- 2.משה 20/12/2024 19:54הגב לתגובה זותעלה ב100 אחוז ביום א ---לא המלצה מחזיק בנייר
- שגיא 21/12/2024 14:14הגב לתגובה זולהמליץ להשקיע.. אחרי הכל מדובר בעובדות וכל משקיע יעשה עפ"י ראות עיניו ורצונו. אני בהחלט ממליץ לעצמי להישאר בפוזיציה לנוכח הנתונים הללו. בהצלחה.
- 1.כ 20/12/2024 17:24הגב לתגובה זואך לא מבטיחות הצלחה, מה שאומר שהן לא שוות את המחיר כיום ואף לא את עלויות הייצור שלהן. ומכאן שהמניות הולכות לצלילה עמוקה עד למעמקי המעמקים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
