סין מגדילה את יעד הגירעון התקציבי ל-4% מהתמ"ג ב-2025
סין הודיעה על הגדלת הגירעון התקציבי לשיא של 4% מהתמ"ג בשנת 2025, במטרה לתמוך בצמיחה הכלכלית על רקע לחצים הולכים וגוברים. ההחלטה, שהתקבלה בוועידת העבודה הכלכלית המרכזית (CEWC), מסמנת שינוי במדיניות הפיסקלית, עם תוספת תקציבית של כ-1.3 טריליון יואן (כ-179 מיליארד דולר), שתמומן באמצעות הנפקת אג"ח ייעודיות.
האטה בצמיחה ואיומים חיצוניים דוחפים את סין להרחבת ההשקעות
הצעד מגיע בעקבות האטה בצמיחה הכלכלית, שנגרמה ממשבר הנדל"ן המתמשך, חובות כבדים של רשויות מקומיות וירידה בביקושים המקומיים. בנוסף, האיומים במכסים מוגדלים מצד ארה"ב, הצפויים להיכנס לתוקף לאחר חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, מדאיגים את המשק הסיני.
טראמפ הצהיר על כוונתו להטיל מכסים של יותר מ-60% על סחורות סיניות, מה שעלול לפגוע ביצואנים הסיניים ולצמצם את הרווחיות בתעשייה. סין, המייצאת לארה"ב סחורות בשווי של כ-400 מיליארד דולר בשנה, מתמודדת עם לחץ גובר להגן על הצמיחה ולחזק את התעשיות המקומיות.
כדי להתמודד עם האתגרים הללו, הממשל הסיני מתכוון להגדיל את ההשקעה בתשתיות ובפרויקטים אסטרטגיים, תוך שימוש נרחב בגירעון ובגיוסי חוב. במקביל, הבנק המרכזי של סין מאותת על מעבר למדיניות מוניטרית מרחיבה, כולל הפחתות ריבית אפשריות והזרמות נזילות, במטרה לתמוך בביקושים המקומיים ולייצב את המשק. ההרחבה התקציבית משקפת את נחישותה של סין להגן על יעד צמיחה שנתי של כ-5% גם בשנת 2025, יעד שמנהיגי המדינה הגדירו כקריטי לשמירה על היציבות הכלכלית.
- סין מבטלת את חקירת ההגבלים העסקיים נגד גוגל
- וואווי מסתערת על אנבידיה במטרה להוביל את שוק השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הרחבת הגירעון והגידול בחוב הלאומי מעלים חששות בנוגע ליציבות הכלכלית ארוכת הטווח של סין. מאז המשבר הפיננסי של 2008, החוב הכולל של סין זינק פי חמישה, בעוד שהכלכלה צמחה בקצב איטי יותר.
המהלך מהווה סוג של הימור כלכלי, שנועד למנוע האטה עמוקה יותר ולהתמודד עם איומים מבחוץ. אם המדיניות הפיסקלית תצליח, היא תתרום לחיזוק הביקושים המקומיים ותמיכה בתעשיות מפתח. עם זאת, במידה והמכסים החדשים יכנסו לתוקף, הלחץ על הכלכלה הסינית צפוי לגבור, ויידרשו צעדים נוספים כדי למנוע האטה ממושכת. בסופו של דבר, סין מאותתת שהיא מוכנה להרחיב את ההוצאות ולהסתמך על גירעון מוגבר כדי לשמור על יציבות הצמיחה.
איך מגיבים השווקים באסיה?
המדדים באסיה יורדים; מדד ההאנג סנג יציב, מדד שנגחאי יורד 0.7%, הניקיי היפני יורד 0.2%. בדרום קוריאה מדד הקוספי יורד 1.3%, מדד קוסדאק יורד 0.6%.
מה צפוי בוול סטריט?החוזים העתידיים יורדים עד 0.3%, ומסמנים על פתיחה שלילית, אם כי עדיין יש זמן עד פתיחת המסחר ב-16:30 (שעון ישראל). אתמול כזכור, הנאסד"ק שבר שיא היסטורי נוסף כשעלה 1.2% ועבר את 20,170 נק'. החלטת הריבית תתקיים מחר, כאשר הפדרל ריזרב צפוי להכריז על הפחתת ריבית נוספת ברבע אחוז, לטווח של 4.25%-4.50%. צעד המשקף את מצב הצמיחה והאינפלציה בארה"ב, אך הורדת הריבית הבאה לא צפויה לפני חודש מרץ.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
השווקים הפיננסיים מעריכים בסבירות של כמעט 100% כי הפדרל ריזרב יכריז על הורדת ריבית שנייה ברציפות, למרות הנתונים היחסית מאכזבים על האינפלציה שפורסמו לאחרונה. נראה כי בכירי הבנק המרכזי האמריקאי מתמקדים בתמונה הרחבה של הכלכלה, ולא בנתון הבודד של חודש נובמבר, שבו נרשמה עלייה של 0.3% במדד המחירים לצרכן.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
