גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר

חוזרת לאקס: אקוואריוס מחזירה את היו"ר שנכשל ומגייסת פעם נוספת

שנה וחצי אחרי שעזב והודה שהוא אינו האיש המתאים להוביל את החברה, החליטה חברת המנועים החשמליים להחזיר לשורותיה את היו"ר לשעבר, גל פרידמן, שימונה למנכ"ל; החברה מתכוונת לצאת לגיוס הון של לפחות 6 מיליון דולר
איתן גרסטנפלד | (5)

אחרי שאיבדה 96% מערכה וקיבלה הערת "עסק חי", חברת המנועים אקוואריוס אקוואריוס מנוע 9.04%  מנסה להוציא את העגלה מהבוץ בכל דרך. לצורך כך, היא החליטה למנות את למנכ"ל את מי שהיה עד לפני שנה יו"ר החברה ועזב אותה בטונים צורמים לאחר שלא הצליח להביא אותה לממש את הפוטנציאל. לצד זאת, מודיעה החברה, שזקוקה למזומנים באופן נואש, על כוונה לבצע גיוס הון בהיקף של כ-6 מיליון דולר.

לקריאה נוספת

עם הערת עסק חי ואחרי נפילה של 97% - אקוואריוס תגיע לנאסד"ק?

מחברה של 2 מיליארד שקל להערת עסק חי: מה קרה לאקוואריוס והאם דווקא עכשיו מדובר בהזדמנות?

לקראת הכנסות ראשונות: אקוואריוס תבצע פיילוט בארה"ב תמורת 150 אלף דולר

על פי הודעת החברה, בעקבות העזיבה של  המנכ"ל אריאל גורפונג, הוחלט למנות לתפקיד את גל פרידמן. על פניו מדובר בהתאמה טובה, אחד המייסדים שגם שימש כיו"ר, כזה שמכיר את החברה היטב ולא יצטרך זמן רב להסתגל (דבר שלחברה אין). אלא שהמינוי גרם ללא מעט הרמות גבות, שכן פרידמן היה עד לפני שנה וחצי הדמות הדומיננטית בחברה, אך הוא נאלץ לעזוב אותה לאחר שלא הצליח להביא להכנסות משמעותיות.

גל פרידמן, מנכ"ל אקוואריוס הנכנס. קרדיט: רמי זרנגר

במכתב ששלח לעובדים הודה פרידמן כי הוא אינו מתאים להוביל את החברה בשלב שבו היא נמצאת - "אני מרגיש שהיכולת להוליך את החברה שלנו, שמכוונת לייצור ומכירות, פחות מתאימה לאופיי". פרידמן גם החליט למכור את האחזקות שלו בחברה (8.6%) לאחר העזיבה, מה שעשוי להעיד על כך שהפרידה של הצדדים לא נעשתה בצורה טובה. לאחר העזיבה, היו מי שתלו בפרידמן את האשמה לחוסר ההצלחה שלה וטענו שהעזיבה שלו שמה את החברה במקום אחר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

האתגרים של פרידמן: בין הערת עסק חי לרישום לנאסד"ק

פרידמן מקבל את החברה במצב קשה שבו היא נאבקת על המשך קיומה. אחרי שבשנים האחרונות היא שרפה מזומנים בקצב גבוה, בסוף השנה שעברה החליטו רואי החשבון שלה להוסיף הערת "עסק חי" לדוחותיה הכספיים. למעשה, הקופה של החברה כמעט ריקה לחלוטין. במחצית הראשונה של השנה 5.5 מיליון שקל של מזומנים, מה שמעמיד את קצב השריפה השנתי על 11 מיליון שקל, זאת כאשר בקופה יש לה רק 10 מיליון שקל.

על כן, כחלק ממינוי של פרידמן, החברה הודיעה כי תצא לגיוס הון של לפחות 6 מיליון דולר. מי שצפוי להוביל את הסבב הוא אלכסנדר צ'רנילובסקי, בעל המניות הדומיננטי בחברה (20%). בהנחה שהסבב לא יושלם בשבועיים הקרובים, צ'רנילובסקי צפוי לזכות לדיסקאונט של 5% על מחיר המניה בהנפקה. בנוסף, לפני שלושה חודשים דיווחה החברה כי היא החלה לפעול לרישום מניותיה למסחר בנאסד"ק, מהלך שאם ייצא אל הפועל עשוי לסייע לספק לה מזומנים נוספים.

עם זאת, מבחינה עסקית החברה טרם הצליחה לרשום מכירות למוצר שפיתחה, אך חתמה בחודש מאי האחרון על מזכר הבנות עם חברת אינביירו (EnviroCharge) האמריקאית, המפעילה עמדות טעינה לרכבים חשמליים, אשר אמור לספק לה הכנסות ראשונות של 150 אלף דולר. בנוסף, היא חתמה לפני כחודשיים על מזכר הבנות עם חברת EnviroCharge לביצוע פיילוט תמורת תשלום של 300 אלף דולר. סכומים זעומים ביחס להוצאות השוטפות של החברה.

משווי של מיליארד שקל להערת עסק חי

אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על ידי שלושה יזמים: גל פרידמן (היו"ר לשעבר והמנכ"ל הנכנס), אריאל גורפונג (המנכ"ל היוצא) ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה פיתחה ומייצרת מנוע לינארי קטן לייצור חשמל השוקל כ-10 קילוגרם, בעל מנגנון בעירה פנימית המיועד בעיקר לשימוש בגנרטורים. בניגוד למנועים המסורתיים הגדולים, במנוע של אקוואריוס קיים חלק נע אחד בלבד והוא הופך דלק לחשמל ללא שימוש בשמן. בשל גודלו ומשקלו הקל, המנוע בעל נצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטת גזים וזיהום נמוך. כיום, פועלת החברה בשני תחומי פעילות מרכזיים - טלקום ורכבים חשמליים.

בשנת 2020 במהלך משבר הקורונה ובחסות הגאות בשווקים, הנפיקה החברה את מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1 מיליארד שקל. ההתחלה הייתה טובה, שווי החברה זינק בחודשים הראשונים לכ-1.7 מיליארד שקל.  ״גודלו של שוק המערכות ההיברידיות ברכב הוא יותר מ-100 מיליארד דולר, ושל שוק המערכות ההיברידיות בטלקום יותר מ-45 מיליארד דולר, כך שגם אם נתפוס נתח שוק קטן מדובר בהכנסות משמעותיות לחברה״, אמר גל פרידמן, מי שהיה היו"ר ונכנס כעת לתפקיד המנכ"ל בראיון לביזפורטל חודש לאחר ההנפקה.

מספר חודשים לאחר מכן, הודיעה אקוואריוס על מזכר הבנות עם חברת האנרגיה Kampac International (KIP) להקמה משותפת של מפעל באיחוד האמירויות לייצור מוצרים לתעשיית הרכב, המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה. במסגרת המזכר, ניתנה ל-KIP אופציה לרכישה של עד 10% מאקוואריוס לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר. אך האופציות מעולם לא מומשו ומשקיעי החברה נותרו לתהות כיצד הוא חושב והאם בכלל היה סיכוי שהאופציות ימומשו.

באותו ראיון, שניתן חודש לאחר ההנפקה, העריך פרידמן כי ההכנסות ראשוניות יחלו לזרום לחברה ברבעון האחרון של 2021. אלא שבחלוף שלוש שנים, החברה עדיין לא מדווחת על הכנסות, לא משוק הטלקום ולא משוק הרכב החשמלי. במקביל המזומנים של החברה הולכים ואוזלים, ולאחר שבשנת 2023 היא הפסידה כ-17 מיליון שקל, היא נותרה כמעט ללא מזומנים. דבר שהביא את רואי החשבון שלה להוסיף "הערת עסק חי" לדוחות השנתיים האחרונים, כלומר להביע ספקות ביחס ליכולת של החברה להמשיך ולפעול בשנה הקרובה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רעיון יפה 06/12/2024 19:51
    הגב לתגובה זו
    למכור כמנוע לרחפ ים.
  • 4.
    איך מנפיקים חברה עם הערת עסק חי? (ל"ת)
    לא הבנתי 06/12/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש הרבה מנועי בוכנה לגנרטור- היתרון קטן ולא מפותח למוצר (ל"ת)
    עושה חשבון 06/12/2024 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריאל 05/12/2024 21:34
    הגב לתגובה זו
    תתעוררררו!!!! הגיע הזמן שדירקטוריון ייתן דין וחשבון עך מה שקרה בתקופתו בחברה, יש יו"ר, פורסם שמרוויח לא רע יחסית ליו"ר, אז איפה הוא? מה הוא אומר? מה עשה? שתה אספרסו? תן דין וחשבון לבעלי המניות! פירסמתם הודעות לעידוד השקעה במניה! מה עוד עשיתם?? הכנסתם מגבלות על החלפתכם מידי שנה. לזה דאגתם. ולבעלי המניות, דאגתם? צריך להחליף שם את כ-ו-ל-ם !!!
  • 1.
    המשיח יגיע לפני שהחברה הזאת תגיע לרווחיות.. (ל"ת)
    מהיר הצב 05/12/2024 10:22
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?