מדד תשומות בנייה
צילום: shutterstock

יותר אכיפה, פחות דרישות מחברות קטנות - התיקונים בחוק רישום הקבלנים

הנכסת אישרה לקריאה ושלישית כמה תיקונים לחוק, בהם דרישות מופחתות לכניסה לענף, הרחבת סמכויות רשם הקבלנים כדי להיאבק בפשיעה המאורגנת ואכיפת החוק עצמו באתרי הבנייה באמצעות פקחים. כל אלה אמורים להוביל לשיפור באיכות הבנייה ואולי גם להורדת המחירים
עוזי גרסטמן |

הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית שורת תיקונים לחוק רישום הקבלנים, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון בשיתוף עם משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משרד ראש הממשלה ומשטרת ישראל. התיקונים נועדו להתמודד עם פשיעה חמורה בענף הבנייה, להגביר את התחרות, להקל על קבלנים בסיווגים נמוכים ולהוריד את יוקר המחיה.

אחד התיקונים המרכזיים נוגע לקבלנים הרשומים בסיווג הנמוך ביותר. כיום נדרש כל קבלן להעסיק שני בעלי מקצוע הנדסיים – מהנדס, הנדסאי או מנהל עבודה – כתנאי לרישיון פעילות. התיקון החדש מאפשר לשר הבינוי והשיכון לקבוע דרישה מופחתת של בעל מקצוע הנדסי אחד בלבד. צעד זה צפוי להקל על קבלנים קטנים מבחינה כלכלית ולעודד אותם לצבור ניסיון ולהתקדם לסיווגים גבוהים יותר.

הפשיעה בענף מעלה את מחירי הדירות צילום: shutterstock

תיקון נוסף נועד להילחם בפשיעה המאורגנת שפוגעת בתחרות בענף הבנייה. רשם הקבלנים יקבל סמכויות מורחבות לשלול רישיונות של קבלנים הקשורים לפשיעה חמורה, על סמך מידע מודיעיני מהמשטרה. הפשיעה בענף מתבטאת בתופעות כמו גביית דמי חסות, סחיטה ואיומים, שפוגעות בקבלנים קטנים ומעלות את מחירי הבנייה, מה שמשפיע ישירות על עליית מחירי הדיור.

עוד מפקחים בשטח

עוד נקבע כי למשרד הבינוי והשיכון ייתוספו מפקחים שיוכלו לאכוף את חוק רישום הקבלנים באתרי בנייה. מפקחים אלה יוסמכו לדרוש מידע ומסמכים מהקבלנים הפועלים באתרי הבנייה, ולאתר גורמים שאינם עומדים בדרישות החוק. המחלקה הייעודית החדשה, שהוקמה באגף רשם הקבלנים, תפקח על יישום האכיפה בשטח.

התיקונים לחוק מגיעים בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם מצב ביטחוני וכלכלי מורכב. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, הדגיש את חשיבות המהלך ואמר כי, "כל פעולה שיכולה להקל על בנייה מהירה ואיכותית והוצאה לשיווק יעיל של דירות, חשובה ביותר במהלך המלחמה, לכלל אזרחי ישראל וליציבות הכלכלית של המדינה".

משמעות התיקונים לענף הבנייה ולציבור

הקלות לקבלנים קטנים: התיקון יסייע בכניסתם של קבלנים חדשים לשוק - בייחוד באזורים שבהם הביקוש לדיור גבוה.

הגברת התחרות: הפחתת הפשיעה וייעול תהליכי העבודה באתרי הבנייה, יאפשרו שוק תחרותי יותר.

הורדת מחירים: הצעדים האלה עשויים להשפיע באופן עקיף על מחירי הדיור בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.