אבי לוי
צילום: ישראל הדרי
דוחות

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון השלישי

הרווח הנקי זינק ב-39.2% לעומת הרבעון המקביל, אז הסתכם ב-817 מיליון שקל; ההכנסות מריבית עלו ב-8.5% והסתכמו ב-5.9 מיליארד שקל; לצד הדיבידנד בסך 341 מיליון שקל, הודיע הבנק על תכנית רכישה עצמית בהיקף של עד 500 מיליון שקל בשנה
רוי שיינמן | (6)

בנק דיסקונט דיסקונט 0.92%  מדווח על תוצאותיו לרבעון השלישי של השנה עם רווח נקי של 1.14 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 14.9%.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון השלישי של השנה בסך של 1.14 מיליארד שקל לעומת 817 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של 39.2%. התשואה להון ברבעון השלישי של השנה עמדה על 14.9% לעומת 12% ברבעון המקביל אשתקד. 

מתוך דוחות דיסקונט

סך כל ההכנסות  הסתכמו ברבעון השלישי של השנה בסך של 4.2 מיליארד שקל לעומת 3.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול בשיעור של 7.2%. סך כל ההון הסתכם בסך של 32 מיליארד שקל לעומת 29.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, גידול בשיעור של 9.6%. סך כל הנכסים הסתכם בסך של 427 מיליארד שקל לעומת 396 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, גידול בשיעור של 7.9%.

האשראי לציבור נטו הציג גידול בשיעור של 3.2% והסתכם בסך של 277 מיליארד שקל לעומת 259 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, גידול בשיעור של 7.1%. 

פיקדונות הציבור הסתכמו בסך של 324 מיליארד שקל לעומת 298 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, גידול בשיעור של 8.7%.

ברבעון השלישי של השנה נרשמו בבנק הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 274 מיליון שקל לעומת הוצאות בסך של 596 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה בשיעור של 54%. לדברי הבנק הירידה בהוצאות נבעה בעיקר מקיטון בהפרשה הקבוצתית. ההוצאות הושפעו בעיקר מהוצאות על בסיס קבוצתי כתוצאה מרישום מחיקות חשבונאיות בבנק ובחברות הבת, מגידול ביתרות האשראי (בבנק בעיקר) וכן משינויים ברכיבי ההתאמות האיכותיות. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי עמד ברבעון השלישי של השנה על 0.4%. שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מיתרת האשראי לציבור עמד על 1.52%.

הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30% מרווחי הרבעון השלישי של השנה, בסך של 341 מיליון שקל. בנוסף החליט לראשונה על השקת תוכנית לרכישה עצמית של מניות הבנק בשיעור של 10% מרווחי הרבעון ובהיקף כולל של עד 500 מיליון שקל לשנה (התקדמות שלבי התוכנית כפופה לאישור הדירקטוריון). השלב הראשון שאושר לרכישה עצמית הינו בסך של עד 114 מיליון שקל. הדיבידנד והשלמת הרכישה העצמית מסתכמים ל-40% מהרווח הנקי לרבעון.

אבי לוי, מנכ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבי לוי, מנכ"ל דיסקונט; קרדיט: ישראל הדרי

"תוצאות הרבעון משקפות את הצמיחה לכל רוחב הקבוצה ומדדים פיננסים חזקים המעידים על איתנותה וחוסנה", מסר אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט. "כל אלה מאפשרים לנו להגדיל את סך החלוקה לבעלי המניות ל-40% מהרווח הרבעוני. על אף חוסנה של הכלכלה, המצב מחייב זהירות יתר ונדרשים צעדים נחושים של הממשלה שיעודדו צמיחה ברת קיימא. קבוצת דיסקונט מחויבת להמשיך ולסייע ללקוחותינו ולקהילה לצלוח את התקופה המאתגרת. אנו מייחלים להשבתם במהרה של החטופים ולחזרתם בשלום של אנשי הביטחון ממשימותיהם".

לצד הדוחות מסר הבנק כי הוא נמצא בהיערכות לתוכנית אסטרטגית חדשה הכוללתת מהלכים לרענון אסטרטגי ובניית תוכנית פיננסית רב שנתית חדשה. 

מניית דיסקונט נסחרת לפי שווי של 29.3 מיליארד שקל אחרי עלייה של 33% מתחילת השנה ועלייה דומה בשנה האחרונה.

מניית דיסקונט בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הירידות היום הזדמנות קניה (ל"ת)
    סוחר X 11/03/2025 11:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הללויה !!!!! 18/11/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    אם היה לי עם מה להיכנס לא הייתי חושב פעמיים
  • 3.
    מצויין פלוס 18/11/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    קונים לשנה קדימה ולא ליום יומיים
  • 2.
    יוסקה 18/11/2024 08:51
    הגב לתגובה זו
    כבעל מניות בחברה, אותי מעניין בתאכלס כמה אני אקבל ולא ולא כמה הבנק מחלק לכולם.
  • משקיע וותיק 18/11/2024 11:24
    הגב לתגובה זו
    דיבידנד בסך 27.57453 אג' למניה,קובע: 28.11.24, תשלום 12.12.24
  • 1.
    לרון 18/11/2024 08:22
    הגב לתגובה זו
    בצד רווחים מוגברים,בשפל היה בשער 320.כל הכבוד! לא המלצה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?