כיכר אתרים
צילום: הדמייה ישר אדריכלים

כיכר אתרים בתל אביב – המתחם המחודש יוצא לדרך

איציק יצחקי |
נושאים בכתבה כיכר אתרים

כיכר אתרים בתל אביב, שנחנכה לראשונה בשנת 1975, נבנתה במיקום ייחודי על קו החוף, והייתה אמורה לשמש מרכז אטרקטיבי לשופינג, בילויים ותיירות. עם זאת, במהלך השנים היא ננטשה, ורבים מהשטחים המסחריים בכיכר נותרו ריקים. המבנה, עם תכנון רחוב שקוע ותחזוקה ירודה, הפך למוזנח ואיבד מהאטרקטיביות, וכך הפכה הכיכר לנקודה שפחות מזוהה עם חוויית החוף של העיר.

   כיכר אתרים (הדמייה: ישר אדריכלים)

במשך יותר מעשור דנו בתל אביב בעתיד הכיכר, ועיריית תל אביב ביקשה לקדם תוכנית חידוש, שתחזיר את הכיכר ותהפוך אותה למתחם שמחבר מחדש את שדרות בן גוריון לים. בשנת 2015 רכשה את הזכויות על המתחם קרן JTLV, בניהולם של היזמים עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן. הקרן, בשיתוף העירייה, החלה לתכנן מחדש את המתחם, אך במשך השנים נתקלה בהתנגדויות רבות מתושבים ועמותות סביבתיות.

לאחרונה, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את התוכנית הסופית, שכוללת הריסת כיכר אתרים ובניית מתחם חדש. במסגרת הפרויקט ייבנו שני מגדלים בגובה 25 קומות – אחד למגורים עם 220 יחידות דיור והשני שישמש כמלון עם 300 חדרים. בנוסף יוקם מבנה ציבורי בן שש קומות, יוקם פארק חופי שיחבר בין השדרה לים ויהפוך את המתחם לאזור נגיש יותר, עם שטחים ציבוריים פתוחים שישרתו את התושבים ואת המבקרים.

כיכר אתרים - מה יכלול הפרויקט החדש בכיכר אתרים?

הפרויקט החדש יכלול שני מגדלים בגובה 25 קומות, כאשר אחד ישמש כמגדל מגורים והשני כמלון עם 300 חדרים. בנוסף ייבנה מבנה ציבורי בן שש קומות ויוקם פארק חופי שיהווה גשר בין שדרות בן גוריון לטיילת החוף.

האם יישמרו שטחים ציבוריים בפרויקט?

התוכנית כוללת שטחים ציבוריים רבים, עם הבטחה לשמר 4,800 מ"ר של שטח ציבורי בבעלות מלאה של העירייה, כולל חניון ציבורי. חלק מהשטחים הציבוריים יהיו במפלס הטיילת, לצד מרפסות תצפית לים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

     דרך בן גוריון תוביל ישר לים (הדמייה: ישר אדריכלים)

כיצד תשתנה הגישה לים?

הגישה לים תהיה ישירה ונוחה יותר, בזכות ביטול השיקוע בכיכר והקמת רחוב עירוני במפלס הקרקע שיאפשר גישה נוחה להולכי רגל, ללא הצורך לרדת לרחוב שקוע.

כיצד תשפיע הבנייה החדשה על תושבי האזור?

הפרויקט צפוי לשפר את חוויית הבילוי באזור ולהוסיף שירותים לתושבים, כגון חניון חדש, פארק ושטחים ציבוריים נוספים. עם זאת, חלק מהתושבים הביעו חשש מפני עומסי תחבורה והפרעות במהלך תקופת הבנייה.

מה היו ההתנגדויות לפרויקט?

התושבים ועמותות סביבתיות התנגדו לפרויקט, בטענה שהוא יפגע בקו החוף ובשטחים הציבוריים. עמותות כמו "לא למגדלים בכיכר אתרים" טענו שהתוכנית חוסמת את קו הים ושהמרחב הציבורי ישמש בעיקר את הדיירים החדשים. העירייה הבטיחה שהתוכנית תאפשר נגישות רחבה ותשפר את השטחים הציבוריים באזור.

כמה זמן צפויה להימשך הבנייה?

הפרויקט צפוי להימשך כעשור, בשל הצורך בהריסת המבנים הקיימים ובנייה מחדש של התשתיות והמבנים החדשים, מה שעלול להשפיע על האזור במשך תקופה ממושכת.

כיצד השפיעה המלחמה המשפטית על התכנון?

בשנים האחרונות, בשל עתירות מצד עמותות ותושבים, עברה התוכנית כמה שינויים – בהם צמצום גובה הבניינים מ-40 קומות ל-25 קומות, והוספת בניין מלונאי לשימושים הציבוריים.

מהם היתרונות המרכזיים של הפרויקט?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

הדמיית הפרויקט בחולון. קרדיט: Alvaroהדמיית הפרויקט בחולון. קרדיט: Alvaro

הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב

במקום שישה בניינים ישנים בני ארבע קומות ובהם 96 דירות, ייבנו כ-10 מבני מגורים בני 10 קומות הכוללים כ-300 דירות; הפרויקט ממוקם בין רחובות עין יהב ויטבתה במסגרת תכנית ח/619

צלי אהרון |

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחולון אישרה במסגרת דיון רשות רישוי את תכנית הבינוי למתחם עין יהב, אחד המתחמים המרכזיים שמצויים בשלבי קידום בשכונת ג’סי כהן. התכנית מקודמת על-ידי קרסו נדל"ן וחברת לוינסקי עופר, ונכללת בתוך מסגרת תכנית ח/619 - תוכנית המתאר הכוללנית להתחדשות עירונית בעיר. האישור מהווה שלב משמעותי בדרך לקידום יתר ההליכים הנדרשים להוצאת היתר בנייה ולתחילת העבודות בשטח.

התכנון שאושר כולל הריסת שישה בנייני מגורים ישנים בני ארבע קומות, הכוללים כיום 96 דירות. במקומם יוקמו כעשרה בנייני מגורים בני עשר קומות, אשר יחד צפויים להציע כ־300 דירות חדשות. זהו שינוי די מהותי בצפיפות ובצורת הבנייה באזור, אשר מגביל כיום את פוטנציאל הפיתוח בשל בניינים וותיקים, תשתיות ישנות וצפיפות נמוכה. העלייה במספר הדירות תאפשר התחדשות של המרקם הבנוי, לצד התאמות תשתית ושירותים הנדרשים כתוצאה מהגידול באוכלוסייה.

הפרויקט מתפרש על ציר רחובות עין יהב ויוטבתה, אזור שמזוהה כיום עם מבני שיכונים בני עשרות שנים. על פי התכנון, הבינוי החדש צפוי לכלול חניון תת-קרקעי, מרחבים משותפים משודרגים, לובי דיירים מוסדר וחדרי אופניים, לצד תוספת של שירותים תומכים המותאמים לאורח החיים העירוני. הדגש התכנוני הוא על יצירת סביבת מגורים מסודרת ומאורגנת יותר, תוך שילוב אלמנטים של תכנון מודרני והנגשת שטחים משותפים לרווחת דיירי המתחם.

אחד המרכיבים המשמעותיים בחיזוק האטרקטיביות של הפרויקט הוא המיקום. המתחם נמצא במרחק הליכה מתחנת הרכבת בת ים-יוספטל, מה שמאפשר נגישות גבוהה לתל אביב ולמטרופולין גוש-דן כולו. בנוסף, קרבתו לפארק גן יהב, מוסדות ציבור מרכזיים וצירי תנועה משמעותיים הופכת את האזור למתאים במיוחד למשפחות, משפרי דיור וזוגות צעירים המחפשים פתרונות דיור בסביבת ביקוש מובהקת. הנגישות התחבורתית צפויה גם להפחית חלק מהעומסים התחבורתיים האופייניים לשכונות צפופות.

כעת מדובר בשלב חשוב המאפשר מעבר לשלב התכנון המפורט לקראת היתר בנייה. בשלב זה יידרשו היזמים לשורה של התאמות תכנוניות ותיאומים מול רשויות וחברות תשתית, בהם נושאי ניקוז, ביוב, גז, חשמל וכיבוי אש. רק לאחר השלמת כל הדרישות והגשת סט תכניות מלא לרשות המקומית, ניתן יהיה לקדם מתן היתר ולהתקדם לפינוי הדיירים ולתחילת העבודות בשטח.