דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

על רקע מבצעי 20/80 והסיכון בענף הנדל"ן: פגישה בין ראשי הבנקים

סגן המפקח על הבנקים, מר אור סופר, נפגש עם בכירי הבנקים. מה קרה בפגישה ומהן הדרישות החדשות?
איציק יצחקי | (4)

סגן המפקח על הבנקים, אור סופר, נפגש עם מנהלי החטיבות העסקיות בבנקים, זאת על רקע מבצעי הקבלנים והסיכון בענף הנדל"ן. החשש העיקר של הפיקוח על הבנקים הוא מקריסה של הבנקים נוכח אי עמידה בתשלומים שרוכשי הדירות לקחו על עצמם בהמשך, מה שעלול לסכן אותם. דניאל חחיאשווילי, המפקח על הבנקים, הוא זה שיזם את הפגישה.

איפה הסיכון?

במבצעי 20-80, למשל, הקונים משלמים רק 20% ממחיר הדירה במועד הרכישה, כאשר היתרה נפרעת לאחר השלמת הבנייה. מדובר במהלך שמגביר את הסיכון במערכת הבנקאית, שכן המשכנתאות ייפרעו רק לאחר מספר שנים, והבנקים עלולים להיתקל בהלוואות בסיכון גבוה במידה ויופיעו כשלים כלכליים בענף.

דירות חדשות (איציק יצחקי)

קודם קונים, אחר כך משלמים. דירות חדשות באור עקיבא (איציק יצחקי)

למעשה, באיחור אופייני של כמעט שנה, בנק ישראל מזהה את מה שכולנו זיהינו קודם: בבנק מוטרדים ממבצעי הקבלנים וזו הסיבה העיקרית לכך שהמפקח, דני חחיאשוילי, זימן את ראשי החטיבות העסקיות בבנקים לפגישה עם סופר. השאלה היא האם, כמו במקרה של הלמ"ס שהחליט לשקלל את מבצעי הקבלנים במדד רק מהשנה הבאה, כפי שנחשף כאן בביזפורטל - המדינה לא נזכרת מאוחר מדי - אחרי שהנזק נעשה.

חחיאשוילי, כך מעריכים הקבלנים, לא יוכל לשנות את התמונה מקצה לקצה אלא לבחון בזכוכית מגדלת את הבנקים. הקבלנים השיגו את שלהם: הם הצליחו להתאושש בתקופה של מלחמה וריבית אגרסיבית דרך מבצעי מימון. בנק ישראל אמנם מדבר על 20/80, אבל רוב המבצעים כללו מקדמה של 10%-5% בלבד, כלומר - הסיכון אפילו גבוה יותר.

מהבחינה הזו, הדבר האחרון שצריך להדאיג אותו הוא מבצעים שבמסגרתם שולמו מאות אלפי שקלים לקבלנים ויחד עם הלוואת הקבלן הועברו מעל מיליון שקל לדירה ממוצעת - כאן הסיכון קטן. איפה הסיכון? בדירות שבהן הרוכש נתן 50-100 אלף שקל ואת השאר הוא יעביר בעוד 4 שנים.

הבעיה המרכזית: הפרשות להפסדי אשראי

הסוגייה שמעניינת את המפקח היא ממש לא מחירי הדיור, אלא ההפרשות להפסדי אשראי. כשבנק מגדיל את הסיכון בעקבות מתן הלוואה, הוא לשים כסף בצד, מעין כרית ביטחון, כדי שבבוא העת, כשהציבור לא יוכל לשלם את היתרה, לבנק יהיה מאיפה להשלים את הכסף. לא ברור מדוע הבנקים צריכים כרית ביטחון - האם בבנק ישראל לא יודעים שבמסגרת מבצעי המימון מי שלקח את ההלוואה הוא היזם, והוא זה שיתחשבן בבוא העת עם הלקוחות? האם הם לא יודעים שהיזם הוא זה שמשלם את הריבית בתקופה הזאת? הרי הלקוחות נתנו מקדמה, ואת המקדמה הזאת הם מסכנים והקבלן, על פי ההסכם, יכול לחלט אותה. כלומר, אף אחד לא באמת דואג מאפשרות של נפילת הבנקים.

ובכל זאת, יש כאן נקודה שצריכה להטריד אותו: האשראי לליווי פרויקטים שהבנקים מעניקים לחברות. על פי נתוני בנק ישראל, הבנקים שמים כרית ביטחון של כ-630 מיליארד שקל עבור המשכנתאות בלבד, אבל כפי שפרסמנו כבר כאן, ישנה עלייה של 55% בנטילת משכנתאות והקצב עלול לגדול, כך שייתכן שהבנקים יצטרכו לשים יותר כסף בצד.

שם הכסף הגדול. אם חברה לא תוכל לעמוד בתשלומים בגלל הריבית הגבוהה ותפשוט רגל, הבנק בהחלט צריך כרית ביטחון, אבל כמו שאתם יודעים - האיום המפורש של המדינה בתחילת המלחמה שהקבלנים בדרך להתרסקות, שחברות גדולות יפשטו רגל והפחד שזרעו בציבור, לא החזיק מים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

אז על מה החשש הגדול של בנק ישראל? מהריבית. הוא העלה את הריבית בצורה אגרסיבית, לא רואה אפשרות של ירידה בקרוב בשל שתי סיבות: 1. האינפלציה שמרימה ראש 2. המלחמה והשלכותיה (כולל עניין הפועלים).הבקשה העיקרית: הגדלת הפרשות להפסדי אשראיכלומר, הסיכון האמיתי של ענף הנדל"ן הוא בעיקר בגל הרוכשים (שלא יוכלו לעמוד בתשלומים, אבל מעבר לחילוט המקדמה, אין להם באמת סיכון כי הקבלן לקח את ההלוואה וזה מצוין ישירות בהסכם) ומקריסת חברות הבנייה.

אז מה דרש המפקח בפגישה? רוח הדברים, המסר המרכזי, הייתה הפרשות להפסדי אשראי. בנק ישראל לא יכול לטפל בלקוחות ולא בחברות הבנייה ולכן האופציה היחידה שיש לו היא לכסות את עצמו מפני נזק עתידי. לא בטוח שמי שהגדיר את הפגישה הזאת כדרמטית עבור הבנקים, שיש כאן אפשרות לסיכון מערכתי, צודק - מדינת ישראל צריכה לדאוג יותר לחברות ולרוכשים, שמציגים ביקוש קשיח וגורמים להעלאת מחירים. די להסתכל על דוחות הבנקים וחברות הבנייה כדי להבין את זה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הומלס 02/11/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    הלוואות "הקבלן" הם הלוואות בלון, מי שעובר חיתום הוא הרוכש, הקבלן משלם את הריבית בלבד עד לקבלת המשכנתא. אבל כולם יודעים מה סופו של כל בלון...
  • 3.
    גימלאי 30/10/2024 15:54
    הגב לתגובה זו
    יעמדו בהחזרי משכנתא/הלוואות/חובות.
  • 2.
    ישראל 30/10/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב ב 2008.
  • 1.
    כולם עובדים על כולם (ל"ת)
    יותם 30/10/2024 12:00
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.