יואן סין
צילום: רוי שיינמן

המשבר הכלכלי בסין מעמיק; האם המדינה תצטרך לחלץ את הבנקים?

רוי שיינמן | (2)

המשבר הכלכלי בסין מעמיק, והכלכלנים מזהירים שהמדינה עלולה להיכנס למיתון ואף תזדקק למהלך בו המדינה מחלצת את הבנקים, בדומה למהלך שבוצע בארצות הברית במשבר של 2008. "מעולם לא היינו מודאגים יותר מצמיחת סין", אמרה הכלכלנית הראשית של חברת TS Lombard, פריה בימיש.

האנליסטים בחברת Gavekal התריעו כי הדפלציה בסין ממשיכה ואין כל סימן לכך שהמאמצים של הממשל לייצב את שוק הנדל"ן ולשפר את תחושת הצרכנים והעסקים מניבים תוצאות. מייסד חברת Bridgewater, ריי דאליו, תיאר את המצב הכלכלי בסין כ"יותר מאתגר ממה שהיה ביפן ב-1990".

האנליסטים צופים האטה בצמיחה הסינית לצד קשיים נוסים במחצית הראשונה של השנה הבאה. אחד המדדים המדאיגים ביותר הוא הירידה בכמות הכסף בסין, שבעבר צמחה בקצב דו-ספרתי. הירידות האלו מעידות שהמאמצים של סין לעודד את הכלכלה, כמו הפחתות ריבית, אינם מצליחים.

משקי הבית הסיניים, שנפגעו מהמשך הירידה במחירי הנדל"ן, שמייצגים את עיקר עושרם, עדיין מהססים להוציא כסף ואינם ששים לקחת הלוואות. עם ירידת הריביות, התשואה שהם מקבלים על חסכונותיהם פוחתת, מה שמוביל אותם לחסוך אפילו יותר. גם הבנקים עצמם נמצאים במצב של שמרנות. הם מנסים להנפיק אג"ח כדי להתחזק מבחינת הון עצמי ולהתמודד עם הלוואות גרועות שמצטברות – דבר שממשיך להכביד על היצע הכסף.

השינויים בכמות הכסף נראים בדרך כלל בתוצר כשלושה רבעונים מאוחר יותר, וזו הסיבה שבימיש צופה קשיים נוספים במחצית הראשונה של 2025. למרות שהממשל אולי לא יודה בכך ותמשיך לדבוק ביעד צמיחה של 5% לשנה הנוכחית, היא מעריכה שהתוצר בפועל יצמח בכ-4%, דבר שמקביל למיתון בסין, אשר צמחה בשיעורים דו-ספרתיים עד לא מזמן. בשנה הבאה, הצמיחה עשויה לרדת לכדי 1%-2%, היא מזהירה.

המגזר היצרני, אחד מנקודות האור הבודדות בכלכלה, גם כן מראה סימנים של היחלשות בנתונים האחרונים. הדפלציה גם פוגעת בעסקים, כאשר הרווחים יורדים ומספר החברות ההפסדיות עולה מחדש לאחר תקופה קצרה של התייצבות בזמן הקורונה.

מדד שעוקב אחר עלויות העבודה מראה גם לחץ על עליות השכר, מה שיוצר בעיות נוספות עבור אלו התלויים בצרכנים הסיניים, ומגביר את הלחץ במשקי הבית הסיניים. "אם התחזיות האלו יתממשו, נראה עלייה בחוסר שביעות הרצון החברתי בשנה הבאה", אומרת בימיש.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההססנות של הממשל הסיני לבצע צעדים גדולים יותר תורמת להידרדרות הכלכלית, יחד עם מטרות מדיניות סותרות. סין מנסה לשמור על היואן חזק כדי ליצור מערכת בינלאומית שלא תלויה בדולר ועל מנת לא לעורר את זעמו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהתלונן על יואן חלש והציע מכסים של 60% על כל הסחורות הסיניות.

עם זאת, במקביל, המאמצים של הממשל לעודד את הצמיחה באמצעות השקעה בייצור וייצוא מוגבר לעולם גורמים להחלשת היואן.

הפעם האחרונה שבה היואן היה במוקד הייתה ב-2015, כאשר הבעיות בשוק הנדל"ן בשילוב עם מדיניות כלכלית כושלת הובילו אנשים לנסות ולהוציא את כספם מסין, מה שהביא את השלטון להטיל מגבלות על ההון. אולם הפעם סין מתמודדת עם בעיה מורכבת יותר: חוב גדול יותר, גיאופוליטיקה סבוכה יותר ואי-שוויון חברתי שהולך וגדל.

המצב עלול להחמיר עד כדי כך שסין תשקול מהלכים של חילוץ הבנקים, בדומה לחבילת החילוץ של 750 מיליארד דולר שבוצעה בארה"ב במהלך המשבר הכלכלי העולמי של 2008.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    העזרה הכלכלית והצבאית בפוטין גרמה לסין פשיטת רגל..... (ל"ת)
    itzhak 22/09/2024 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דש 22/09/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    יפן שהייתה מעצמה כלכלית בשנות ה-80 שלטה בתחומים רבים מתעשיית הרכב והאלקטרוניקה ועד תעשיות על .כמובן שזה בא על חשבון מדינות המערב והם החליטו לעשות לזה סוף הניקי טיפס עד 40000 נק' ומחירי הנדל"ן הגיעו לרקיע ואז הגיעה המפולת וריסקה את הכלכלה היפנית במשך עשרות שנים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.