רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף
לקראת הדוחות

לקראת דוחות אנבידיה - האם ענקית השבבים תמשיך לדחוף את השווקים למעלה?

אנבידיה הפכה למניה הנחשקת ביותר בקרב משקיעים בכל העולם, ועד כה היא מספקת תוצאות שמצדיקות את זה; למה לצפות בדוחות החברה השבוע והאם המניה, שנסחרת ברמות שיא, עדיין אטרקטיבית?
רוי שיינמן | (1)

מניית אנבידיה  NVIDIA CORP נסחרת ברמות שיא והחברה מכה את צפי האנליסטים בכל רבעון בשנתיים האחרונות בעקביות. נדמה שאין משקיע שלא מכיר את השם אנבידיה ולא מן הנמנע שאפילו אמא או סבתא שלכם שאלו אתכם על חברת השבבים לא פעם. עד כדי כך הפכה החברה שבעבר התמקדה במעבדים גרפיים לכוכבת של וול סטריט בשנים האחרונות.

לקריאה נוספת: 

>> מניית אנבידיה התאוששה מהירידות של חודש יולי, האם זה ישתקף בדוחות?

>> בירידות ובדרך לשיא כל הזמנים: מנכ"ל אנבידיה ממשיך למכור מניות.

>> תחרות נוספת לאנבידיה מסין - וואווי תשיק שבב בינה מלאכותית.

מתחילת שנת 2023 מניית אנבידיה עלתה פי 8.8 תוך כדי שהיא מרימה אחריה גם את מניות השבבים האחרות, כמו AMD ADVANCED MICRO DEVICES , קוואלקום QUALCOMM INC -1.33% , סופר מיקרו SUPER MICRO COMPUTER , מיקרון  MICRON TECHNOLOGY ועוד שהפכו לתחום הלוהט ביותר בוול סטריט.

ג'נסן הואנג, מנכ

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה; קרדיט: טוויטר

עם זאת, כבר תקופה לא מבוטלת שמשקיעים ואנליסטים חוששים מפני האפשרות כי מניית אנבידיה הפכה לבועה. בכל זאת, לפי צפי האנליסטים אנבידיה צריכה להציג צמיחה של 40% ברווח בין השנה לשנה הבאה, ובשביל חברה ששווה מעל ל-3 טריליון דולר ייתכן וזו תהיה משימה לא פשוטה. מצד שני, הרבה אנליסטים לא האמינו שנגיע עד כאן לפני שבועת הבינה המלאכותית תתפוצץ. אז מה הסיכויים והסיכונים במניית אנבידיה לקראת הדוחות?

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הסיכונים - המשקיעים מתעייפים מהשקעות בבינה מלאכותית

בעונת הדוחות הנוכחית ראינו מאין סדק במוכנות של המשקיעים להשקיע בחברות המשקיעות בצד היישום של בינה מלאכותית - מספר חברות טכנולוגיה גדולות, בראשות גוגל ומיקרוסופט וגם אינטל, דיווחו על הוצאות תפעוליות גבוהות מהצפוי ברבעון שנבעו מההשקעה המתמשכת והגדלה של החברות בפיתוח יכולות בינה מלאכותית. בתגובה המשקיעים הורידו את המניות של החברות לאחר הדוחות.

חלק מהמשקיעים כבר רוצים לראות את הפירות של השקעות ענקיות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית. כרגע לא נראה שיש יישומים יותר מתוחכמים מאשר צ'אט בוטים ונראה שאפילו ענקיות הטכנולוגיה עצמן לא יודעות מה לעשות עם היכולות של המודלים שלהן, אבל "מירוץ החימוש" שנוצר בתחום מאלץ אותן להמשיך ולהשקיע משאבים בכדי לא להישאר מאחור.

במאמר שפרסמה קרן ההון סיכון הגדולה בעולם סקויה לפני מספר חודשים הציגה הקרן את "בעיית 600 מיליארד הדולר" בתחום הבינה המלאכותית כפי שקוראת לה הקרן. לפי סקויה, יש פער עצום בין ההכנסות הצפויות מתחום הבינה המלאכותית של חברות הטכנולוגיה המשקיעות בתחום לבין הכספים שהן משקיעות, ובסקויה מציגים זאת כך:

שבבי הבינה המלאכותית מהווים בהערכה גסה 50% מעלות ההקמה של מרכזי הנתונים על ידי חברות הביג טק. בהנחה שהכנסות אנבידיה משבבים למרכזי נתונים השנה תסתכם ב-150 מיליארד דולר (לפי הערכות סקויה), הרי שהעלות הכוללת של בניית מרכזי הנתונים תסתכם בערך ב-300 מיליארד דולר. סקויה מעריכה כי חברות הביג טק יצפו לרווחיות של 50% מתחום הבינה המלאכותית, משמע חברות הביג טק יצטרכו להכניס 600 מיליארד דולר משירותי הבינה המלאכותית שלהן. חברת ה-AI הגדולה ביותר כיום היא OpenAI (שמיקרוסופט מחזיקה ב-49% ממנה), ולפי ההערכות היא צפויה להכניס השנה סדר גודל של 4 מיליארד דולר כאשר החברות האחרות צפויות להכניס סכומים נמוכים בהרבה , משמע, קיים פער אדיר בין השקעות חברות הביג טק בבינה מלאכותית לבין ההכנסות הצפויות להן מהתחום.

סם אלטמן, מנכ

סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI; קרדיט: אמיר ברקול

 

הסיכויים - גל הבינה המלאכותית עדיין נמצא בחיתוליו

למרות הפער הגדול הזה, חשוב לזכור שגל הבינה המלאכותית עדיין נמצא בחיתוליו. למרות שהמשקיעים מראים סימני עייפות מההשקעות הגדולות של חברות הביג טק בתחום, החברות עדיין ממשיכות לרכוש שבבים מאנבידיה ומהחברות האחרות.

למעשה, הביקושים כל כך חזקים שהאנליסטים מתקנים את התחזיות שלהם לדוחות אנבידיה כלפי מעלה, בד"כ האנליסטים מתקנים את התחזיות כלפי מטה ככל שמתקרבים לדוחות בכדי להגדיל את הסיכויים שלהם לספק תחזית מדויקת, אך כאן המגמה הפוכה לאור הציפיות הגבוהות מהחברה. בשבוע האחרון, צפי האנליסטים לדוחות ענקית השבבים עודכנה כלפי מעלה ב-10%.

האנליסטים צופים שאנבידיה תדווח על רווח של 64 סנט למניה ברבעון לצד הכנסות של 28.65 מיליארד דולר לרבעון השני של השנה. בין אם אנבידיה תדווח על תוצאות בהתאם לצפי או מעליו, השאלה היא האם דוחות חיוביים כבר מתומחרים במחיר המניה, כאשר המניה עלתה ב-159% מתחילת השנה. 

נוסף על הביקושים הקשיחים לשבבים, חשוב לקחת בחשבון גם התפתחויות טכנולוגיות בצד של אנבידיה עצמה - החברה צפויה להשיק שבבי בינה מלאכותית חדשים הנקראים Blackwell. שבבי ה-Blackwell הם שבבי הדור הבא של אנבידיה שאמורים להחליף את שבבי ה-H100 של החברה ולעלות עליהם בביצועים. בתחילת החודש דווח כי המסירות של השבבים החדשים עשויות להתעכב בעקבות פגם עיצובי שהתגלה לאחרונה בשבב, אך האנליסטים אופטימיים כי החברה תצליח להשיק אותם לפני תחילת השנה.

התרומה לרבעון הרביעי משבבי B200, השבב המתקדם ביותר בסדרה, צפויה לעמוד על 3 מיליארד דולר, או 9% מסך ההכנסות הצפויות של 34.5 מיליארד דולר לפי צפי האנליסטים.

מניית אנבידיה נסחרת במכפיל 47 על הרווחים הצפויים לה השנה ובמכפיל 34 על הרווחים הצפויים בשנה הבאה. אנבידיה כאמור תצטרך להציג צמיחה מרשימה של 40% ברווחים בין השנה לשנה הבאה, אבל בהתחשב בהתפתחויות הטכנולוגיות שהיא צפויה להציג, יכול להיות שזה דווקא תרחיש סביר.  

מניית אנבידיה מתחילת השנה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דעת הרוב 26/08/2024 22:28
    הגב לתגובה זו
    חרטה בפיתה. לא מבין איך זה עדיין עובד על אנשים. נותנים צפי נמוך ואז הדוחות כאילו טובים מהצפי. בלי קשר....הנאסדק צפוי לרדת בקרוב
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.