קוואלקום מנסה שוב לרכוש את אוטוטוקס; מציעה מתווה שיקבל את אישור הרגולטורים
אוטוטוקס הישראלית שמתמחה בפיתוח שבבי תקשורת לרכבים, היתה אמורה כבר להימכר לקוואלקום, ענקית השבבים שנכנסה בשנים האחרונות גם לעולם שבבי הרכב. אבל העסקה התבטלה לפני כחצי שנה כי הרגולטורים לא אישרו את המיזוג.
לקריאה נוספת
> עסקת אוטוטוקס-קוואלקום מעסיקה את הרגולטורים; האם היא בדרך ליפול?
> עוד עסקה תיפול? הרגולטור האירופאי בוחן את עסקת קוואלקום-אוטוטוקס
הרגולטור האירופאי והרגולטור האמריקאי (ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית FTC) לא אישרו את הרכישה בשל החשש מפגיעה בתחרותיות בתחום השבבים לרכב. בחברה סירבו בעבר להגיב לבדיקה של הרגולטורים, אך גורמים המעורים בפרטים סיפרו לביזפורטל, כי החברות לא חשבו שתהיה בדיקה עמוקה, כי העסקה מצויה מתחת לסף המחזור אותו הציב הרגולטור האירופי בנוגע לעסקאות מסוג זה, וכן כלל לא פוגעת בתחרותיות בענף.
- שנה אחרי ביטול העסקה הקודמת - קוואלקום רוכשת את אוטוטוקס
- השווי של אוטוטוקס צנח ב-65% ושחק את רווחי דלק רכב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהרגולטורים החליטו לעצור את העסקה, דבר שמצד אחד אכזב מאוד את המשקיעים וגרם לדלק רכב של גיל אגמון לרשום ירידת ערך של כ-45% - כ-50 מיליון שקל בהשקעה באוטוטוקס. מצד שני, זה מעיד על החשיבות של אוטוטוקס לענקית השבבים, עד כדי כך שהרגולטורים סבורים שהעסקה משנה את פני התחרות.
כעת מתברר שבחודש שעבר חזרו הצדדים לדבר בניסיון למצוא מתווה שיספק את הרגולטורים. לא ברור מה יהיה השווי בעסקה ואיך היא תיתפר. ייתכן שרק חלק מהפעילות תירכש והשווי ייקטן. כמו כן ייתכן שתהיה עסקה, אבל תחת הגבלות של הרגולטור, דבר שעשוי להשפיע לרעה על השווי.
ממה הרגולטור מפחד כל כך?
אוטוקס מייצרת שבבים בטכנולוגיית V2X, המאפשרת למכוניות מסורתיות ואוטונומיות לתקשר עם הסביבה שלהן במטרה למנוע תאונות דרכים. שבבים אלו צפויים היו להשתלב במערך פלטפורמת הרכב המחוברות לענן אותה פיתחה קוואלקום. עיקר הפעילות של קוואלקום בתחום הייתה עד כה באמצעות הרשת הסלולארית, ואילו אוטוטוקס פעלה לייצר תדר ייעודי במטרה לייצר תקשורת ישירה בין רכבים. העסקה היתה אמורה להעניק לקוואלקום דריסת רגל בשני התחומים, התקשורת בין הרכבים עצמם ודרך הרשתות הסלולריות.- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
הרגולטורים חששו מכוחה הגדול של קוואלקום. רכישת אוטוטוקס היתה מביאה להשתלטות כמעט מוחלטת של קוואלקום על כל שוק טכנולוגיית התקשורת בין הרכבים (V2X), המוערך נכון לסוף שנת 2022 בכ-3.5 מיליארד דולר, ואשר צפוי לצמוח לשוק של כ-19.5 מיליארד דולר עד שנת 2028.
אוטוטוקס אשר נוסדה בשנת 2008 מייצרת מוליכים למחצה בטכנולוגיית פאבלס ומפתחת טכנולוגיות לתקשורת V2X (Vehicle-to-everything communication). הטכנולוגיה של החברה נועדה לסייע במניעת תאונות דרכים ושיפור ניידות כלי הרכב. בחברות מקווים, כי העסקה תסייע להם בפיתוח ושכלול טכנולוגיות התקשורת בין רכבים, תוך קיצור זמני הפיתוח וההטמעה של הטכנולוגיה, במטרה לשפר את יעילות תנועתם של הרכבים וסיוע בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך.
- 4.רונית 06/09/2024 21:21הגב לתגובה זוידוע שאופציות זה רק נוכלות ותירוץ לניצול עובדים במשכורת נמוכה.
- 3.מכונאי רכב 25/08/2024 03:41הגב לתגובה זוהחברה צריכה הרבה סבלנות
- 2.איש של פאבלס 23/08/2024 19:07הגב לתגובה זוקצת הקדימה את זמנה עם הטכנולוגיה שהשוק עוד לא בשל לקבל אותה, הרגולטורים מונעים רק מאנטישמיות
- 1.נו ברור 23/08/2024 12:09הגב לתגובה זווקוואלקום יודעת את זה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
