עזריאלי טאון
צילום: לביא צילומי אויר

סוויצ'אפ שכרה 4 קומות משרדים בעזריאלי טאון - מה המחיר למ"ר?

החברה, שבבעלות חלקית של פתאל, עשתה עסקה גדולה עם עזריאלי - אך האם היא משקפת את המחיר באזור?
איציק יצחקי |

חברת סוויצ'אפ (50% בבעלות פתאל), שמשכירה משרדים ברמת גמר, בעיקר לחברות הייטק, שכרה מקבוצת עזריאלי את כל שטחי המשרדים בבניין בן 4 קומות במתחם עזריאלי TOWN (לשעבר בית מבני גזית) כשהיקף העסקה עומד על כ-100 מיליון שקל לתקופה של 10 שנים.

לפי ההסכם עם סוויצ'אפ (Switchup), לפיו יושכרו לסוויצ'אפ כל שטחי ההשכרה למשרדים שבבעלות קבוצת עזריאלי בבניין E בשטח כולל של כ-5,500 מ"ר ולרבות החניון התת קרקעי. העסקה נחתמה לתקופה של 10 שנים ואכלוס הבניין צפוי להתרחש בחודשים הקרובים. העסקה צפויה להניב לקבוצת עזריאלי הכנסה של כ-100 מיליון שקל במהלך התקופה.

בחישוב פשוט, העסקה מגלמת מחיר שכירות חודשי של כ-151 שקל למ"ר (1,818 למ"ר בחישוב שנתי). מחירי המשרדים ירדו בחודשים האחרונים ובכלל, מאז עליית הריבית באפריל 2022 הם מהווים אלטרנטיבה פחות טובה למשקיעים. יחד עם זאת, מי שכן שוכרות משרדים הן חברות גדולות, ולכן אפשר לראות כי חלק ממבני המשרדים בתל אביב נמצאים בתפוסה של 99%-90% בקרב החברות הגדולות. עזריאלי טאון הוא מגדל ייחודי והמחיר אמור לנוע סביב הטווח הזה, כשצריך לזכור שמחירי המשרדים כעת בשפל וסביר להניח שבסוויצ'אפ צופים עליית מחירים בשנים הקרובות. 

ברמת החייל, למשל, אפשר למצוא  משרדים בפחות מ-70 שקל למ"ר, ירידה של כ-15% לעומת תחילת 2023. באזור בית המשפט בתל אביב המחירים היו כ-120 שקל למ"ר, והיום נעים סביב 100 שקל למ"ר. באזור מנחם בגין (עזריאלי טאון נמצא בסביבה) במשרדים היוקרתיים המחירים היו 170 שקל וצפונה, אבל ירדו לאחרונה. כפי שניתן לראות בהמשך, עזריאלי לא שילמה כל כך הרבה כסף, לפני שש שנים, כדי לרכוש רק משרדים - אלא קיבלה זכויות בנייה נוספות, מה שמגלם את הפוטנציאל הגלום בעסקה.

 

כזכור, בניין E נרכש על ידי קבוצת עזריאלי בשנת 2018, בתמורה ל-260 מיליון שקל, והוא כולל זכויות בנייה נוספות בהיקף של 20 קומות משרדים, בשטח של כ-21,000 מ"ר. הקבוצה פועלת בימים אלה לקידום תב"ע להעצמת הזכויות במתחם, בשיתוף עם עיריית תל אביב, שתאפשר לקבוצה להקים מגדל תעסוקה בהיקף של כ-91,000 מ"ר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.