נטפליקס
צילום: Venti Views on Unsplash

"מצליחה איפה שכולם כשלו" - ההצלחה של נטפליקס בהודו

נטפליקס היכתה את הצפי למנויים חדשים ברבעון השני וככל הנראה התוספת הגדולה הגיעה מהודו - שוק שמוכיח את עצמו לאורך שנים כקשה לחדירה לחברות המדיה
רוי שיינמן |

נטפליקס  NETFLIX הציגה דוחות חזקים לרבעון השני כאשר מבין הנתונים בלטו מספר המנויים החדשים, 8 מיליון משתמשים חדשים הצטרפו ברבעון לעומת הצפי שהיה לתוספת של 4.5 מיליון משתמשים בלבד. מה שמרשים עוד יותר הוא העובדה שמסה גדולה מהמצטרפים החדשים הגיעו מהודו, מדינה בה חברות הסטרימינג האחרות התקשו לאורך שנים.

 

התורמת השנייה בגודלה למנויים החדשים

החברה דיווחה כי הודו הייתה המדינה השנייה בגודלה במספר המנויים החדשים נטו ברבעון השני, והייתה גם השלישית בגובה צמיחת ההכנסות. נטפליקס זוקפת את ההצלחה לאסטרטגיית התוכן המקומי שלה ולמגוון המוצרים שהיא מציעה, כגורמים מרכזיים למשיכת לקוחות במדינה. למרות שנטפליקס לא חשפה נתונים מדויקים לגבי מספר המנויים או ההכנסות בשוק ההודי, ההכנסות מאזור אסיה-פסיפיק קפצו ל-1.05 מיליארד דולר ברבעון, לעומת 919 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

"מה שקורה ברבעון הנוכחי הוא המשך של מגמה", אמר טד סרנדוס, ממנכ"לי החברה (לחברה יש 2 מנכ"לים, השני הוא גרג פיטרס) במהלך שיחת המשקיעים. הוא ציין את ההצלחה של סדרות כמו "היירמנדי", שיצר וביים במאי הקולנוע ההודי המוערך סנג'אי ליילה בהנסאלי. "זוהי סדרת הדרמה הגדולה ביותר שלנו בהודו עד כה", אמר סרנדוס, והוסיף כי סרטים מקוריים וסרטים ברישיון כמו "לפאטה ליידיס" זכו גם הם להצלחה יוצאת דופן במדינה.

טד סרנדוס, מנכ

טד סרנדוס, מנכ"ל נטפליקס; קרדיט: טוויטר

"אנחנו בוחרים את התוכן בקפידה, מתכננים היטב, ומשפרים את תמהיל המוצרים ואת ההתאמה לשוק. אנחנו משפרים את המעורבות, מגדילים את מספר המנויים ומגדילים את ההכנסות. זן אותה נוסחה בכל מקום אחר בעולם", אמר סרנדוס. "בהחלט יש עוד הרבה מקום לצמיחה בהודו, כל עוד נמשיך לרתק את הקהל שם".

הודו, המונה למעלה מ-1.4 מיליארד תושבים, הפכה למוקד תקשורת, עם צמיחה צפויה של 11% בהכנסות מטלוויזיה וסטרימינג בשנת 2024. זה בהשוואה לצמיחה נמוכה בהרבה במדינות מתפתחות אחרות.

עם זאת, השוק היה קשה לחברות מדיה אמריקאיות בשנים האחרונות. ראשית, קשה לחברות ליצור קשר ישיר עם הצרכנים ההודים, שמסתמכים במידה רבה על חברות סלולר כדי לקבל גישה לשירותי סטרימינג עקב תשתית אינטרנט מוגבלת במדינה. לצרכנים ההודים יש גם נכונות נמוכה יחסית לשלם עבור פלטפורמות סטרימינג, בזכות מודלים חינמיים הממומנים על ידי פרסומות מספקי תוכן מקומיים ותכנים בצפייה פיראטית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

דיסני ופראמאונט כבר נשברו

לאחרונה, שתיים מהמתחרות של נטפליקס צמצמו את שאיפותיהן שם. דיסני  WALT DISNEY הודיעה בפברואר כי תוותר על הבעלות שלה על רשת Star India על ידי מיזוג שלה עם ענקית הטלקום ההודית Reliance Industries, כאשר היא תחזיק בנתח קטן בגוף המאוחד. שבועיים לאחר מכן, פראמאונט  PARAMOUNT GLOBAL הודיעה כי היא מוכרת את נתח השוק שלה (13%) בחברת המדיה ההודית Viacom18 לחברת Reliance תמורת כ-517 מיליון דולר.

אבל נטפליקס, לצד ענקית טכנולוגיה אחרת, אמזון  AMAZON , מתגאות ברמות גבוהות משמעותית של תזרים מזומנים חופשי שמגיע מהודו בהשוואה למתחרותיהן בתחום המדיה המסורתית. "הסיפור האמיתי בהודו הוא הצמיחה של נטפליקס בשכבות הבינוניות והגבוהות במדינה", כתב מיר שה, סגן נשיא פירמת המחקר Media Partners. זה חתך שוק בו נטפליקס מאוד דומיננטית".

מניית נטפליקס נסחרת לפי שווי של 274 מיליארד דולר אחרי עלייה של 36% מתחילת השנה ושל 33% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית נטפליקס מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו

הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית

רן קידר |
נושאים בכתבה נפט גז טראמפ

ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.

הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.

ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".

המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.

אלפי מקומות עבודה חדשים 

האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.