הבנקים בישראל מנהלים מעל ל-1.5 טריליון שקל בפיקדונות, לצד 506 מיליארד שקל שנמצאים בחשבונות העו"ש של הלקוחות. אלא שבעוד בפיקדונות מספקים הבנקים לחוסכים ריבית ממוצעת של 3.6%, אופציות סולידיות אחרות, ובראשן המק"מים של בנק ישראל מציעים תשואה ממוצעת של 4.4%. אז למה הציבור לא מושך את הכסף שלו וממשיך לתת אמון בבנקים הגדולים?

על פי בדיקה שערכנו בתקופה האחרונה, ריבית על פיקדון לשנה בריבית קבועה בבנקים הגדולים, עומדת על 3.5%-4%, כשבסוף הרשימה משתרך בנק דיסקונט עם ריבית מאכזבת של 3.2%. כל הבנקים הורידו את הריבית בחודשים האחרונים והיא מעליבה. כלומר, בזמן שריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%, בבנקים מרשים לעצמם להציע ריבית של 2.5%-3.6%. למה? כי הציבור לא מספיק בקיא בפרטים, וכמאמר השיר של שלום חנוך, "הציבור מטומטם ולכן ישלם".

התסכול מתחדד בזמן שמביטים בתשואות שמציע המק"מ, מלווה קצר מועד - סוג של אג"ח של בנק ישראל לתקופה של שנה. המק"מ המציע תשואה ממוצעת של 4.4%, כלומר 0.8% יותר מהממוצע בבנקים. וגם - הכסף נזיל, גם אחרי עמלות שמסתכמות בכ-0.1% המק"מ עדיין עדיף. היתרון של המק"מ הוא שהוא סחיר מה שמאפשר למשוך את הכסף בכל עת, בזמן שהפיקדון הוא לשנה בריבית קבועה. מנגד, במק"מ עמלה של כ-0.1%, אך כפי שניתן לראות ההבדלים בינו לבין הפיקדונות עדיין משמעותיים. כך או אחרת, המס על שני המכשירים זהה - בפיקדון ומק"מ אתם משלמים מס של 15% על הרווח.

הבנקים למעשה מנצלים את העובדה שהמפקיד הבודד לא מתעסק לרוב בעוד עשירית, או שלוש עשיריות, הוא לא יטריח את עצמו בשביל כמה עשיריות האחוז לעשות בדיקה במקומות אחרים. הוא נשאר עם הבנק ומקבל פחות. אולי זה לא משנה לו - זה לרוב מאות שקלים בשנה, אלא שבמצטבר הציבור מפסיד כאן מיליארדים בשנה. העיוות בתשואות, הפער בין הריבית שהבנקים הגדולים נותנים לבין ריבית בנק ישראל מצריך רגולציה. בגלל שליוסי, חזי, מיכל, רונית, דבורה ואיציק אין זמן להתעסק עם כמה עשיריות על פיקדון של 20 אל שקל, הם מנוצלים. כל הציבור מנוצל. הרגולטור צריך לקבוע ריבית שלא תהיה נצלנית, שלא תהיה מעליבה. הרף יכול להיות ריבית המק"מ או קרוב אליה.

• "ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה
• ככה תקבלו ריבית טובה יותר בפיקדונות - מקרה מהשטח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7