לקראת מדד המחירים בארה"ב - האם הרצף השלילי יישבר? ההשפעה הנסתרת של המספרים הקטנים
מאקרו: הצפי למדד הקרוב
כל המדדים ברבעון הראשון של שנת 2023 הפתיעו לרעה. זה נראה רע. הפד' נשמע מהוסס, ומחכה לעוד נתונים. כולם מדברים על חזרת האינפלציה, או אולי אפילו, גרוע מכך, סטגפלציה (על כך כתבנו בשבוע שעבר).
הציפיות הן למדד שנתי של 3.4% ומדד ליבה של 3.6% - שניהם מבטאים המשך ירידה מתונה (מדי) באינפלציה לעומת החודש הקודם, ועדיין רחוק מיעד הפד' של 2%. מדד הליבה החודשי אמור לרדת ל-0.3% (לעומת 0.4% בחודש הקודם), והמדד החודשי אמור להישאר על 0.4% כמו בחודש הקודם. האם לאחר 3 חודשים של הפתעה לרעה במדדים נראה שינוי? עוד הפתעה רעה יכולה לשבור את המומנטום החיובי שמתחיל להיבנות בשוק, הפתעה חיובית יכולה לחזק אותו. כיון שהפד' "תלוי נתונים", מדובר בנתון קריטי שיכול לקבוע האם נראה הורדת ריבית ביולי או שזו תדחה שוב.
האם באמת המדדים האחרונים היו כל כך גרועים?
לאור המדדים האחרונים ישנה דאגה רבה ביחס להתעוררות מחודשת של האינפלציה. אבל כדאי לשאול האם באמת ההפתעה "לרעה" במדדים האחרונים הייתה כל כך גרועה? הכלכלנית קלאודיה סאהם מצביעה על נקודה מעניינת שכדאי לקחת בחשבון. ראשית, היא מעירה, מדד המחירים לצרכן נמדד על ידי מחירים המתקבלים מ-94 אלף מוצרים ו-8000 בתים שכורים מדי חודש. זה נשמע הרבה אבל מדובר, כמובן, בכמות מזערית מתוך המוצרים והבתים בארצות הברית. מדובר במדד הנערך על ידי טובי המומחים בצורה מקצועית ומדויקת עד כמה שניתן, אבל הדגש הוא על המילים "עד כמה שניתן". בסופו של דבר לא מדובר במספר מדויק אלא בהערכה הקרובה לשקף את המציאות. המשמעות איננה שאין להסתמך על הנתון הזה או שיש לפקפק בו, אלא שבהגדרה הוא לא יכול להימלט מרעשים טבעיים והטיות מסוימות, ואין הוא משקף, ולא מתיימר לשקף את האמת האובייקיבית והמוחלטת על מצב המחירים בארצות הברית, בוודאי אם יורדים לרזולוציות של מאיות האחוז לכאן או לכאן.
בהתבסס על כך סאהם בדקה עד כמה באמת גדול ה"פספוס" במדדים האחרונים. על פי הנתונים שהתפרסמו הפספוס היה בעשירית האחוז - 0.1% מעל הצפי. עשירית האחוז זה הרבה. אם המדד הוא 0.4% במקום 0.3% מדובר על הפתעה שלילית של 33% כלפי מעלה ושינוי שנתי של 1.2% באינפלציה. אבל האם באמת הטעות הייתה של עשירית האחוז? פה צריך להוסיף נתון נוסף. המדדים שמתפרסמים מעוגלים לעשירית האחוז הקרובה. כלומר, 0.36% ייחשב כ-0.4%, ואילו 0.35% יתפרסם כ-0.3%. אם מתפרסם שממוצע ציפיות האנליסטים הוא לעליה של 0.3% זה יכול להיות כל דבר בין 0.26% ל-0.35%. ומדד של 0.4% יכול להיות כל מספר בין 0.36% ל-0.45%. כלומר הפרש של 0.01% יכול להיחשב "פספוס", והפרש של 0.09% יכול להיות "בהתאם לצפי". כך היא דרכם של מספרים ומדדים. לפעמים הם נקבעים שרירותית. לכן, לפעמים, המספרים הקטנים הם מה שחורץ גורלות.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה בדיוק מה שקרה בחודשיים האחרונים. שני המדדים האחרונים לא היו באמת 0.4%, אלא 0.36%. כלומר אילו הם היו מאית האחוז – 0.01% בלבד – נמוכים יותר, היינו מקבלים אינפלציה "בהתאם לצפי". שינוי של 0.01% הוא כמעט בגדר רעש סטטיסטי. תיאורטית, אם סוקרי הלמ"ס היו הולכים לחנות ממול שבדיוק עשתה מבצע ייתכן שלא היינו מדברים על הפתעה לרעה אלא על "המשך התמתנות האינפלציה בהתאם לצפי". האם זה אומר שאין ממה לדאוג? לא, אבל שכדאי לקחת את ההתפרצות האינפלציונית המחודשת בעירבון מוגבל, ובעיקר שיש להסתכל על מגמות ארוכות טווח יותר, ולא על נתון בודד העומד בפני עצמו.
בהתאם לחישוב הזה של סאהם כדאי גם לבדוק למה אפשר לצפות ביחס למדד הקרוב. אומרים לנו שממוצע התחזיות הוא שוב לאינפלציה חודשית במדד הליבה של 0.3%, אבל באמת מדובר בממוצע של 0.27%. כלומר כדי שתהיה הפתעה כלפי מעלה המדד האמיתי צריך לחרוג מממוצע הציפיות ב-0.08% כלפי מעלה. בשביל הפתעה חיובית מספיקה חריגה של 0.02% כלפי מטה. כלומר, יש סיכוי לא רע שהרצף השלילי יישבר, ולא נראה הפתעה שלילית אלא בהתאם לצפי של 0.3% (שיכול להיות גם 0.35%). ייתכן אפילו שאם קצת מזל תהיה גם הפתעה חיובית עם 0.2% (שיכול להיות בעצם 0.25%).
ייתכן שבשוק המסחר במט"ח מריחים הפתעה כזו. הדולר נחלש לרמת שיא מול האירו בחודשים האחרונים. בנוסף, החוזים על הדולר מול האירו ושוק האופציות מנבאים תגובה עזה יותר לפספוס כלפי מטה (כלומר הדולר ירד בחדות יותר) מאשר פספוס כלפי מעלה (כלומר הדולר לא יעלה כל כך חזק). אז האם היום נראה סוף סוף את מגמת הירידה באינפלציה מתחדשת?
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מה בכל זאת עלול לגרום למדד גבוה? מחירי האנרגיה שוב בפרונט ועלולים להשפיע. גם השפעה מתגלגלת של העליה בחודשים הקודמים אפשרית. אם רכיב הדיור לא יתחיל להתמתן סוף סוף הוא שוב יהווה חלק משמעותי מעליית המדד וכן ייתכן שהשפעת ביטוחי הרכב עדיין תהיה חזקה באופן לא פרופורציונלי. מה עשוי לתרום להפתעה חיובית? העובדה שהכלכלה האמריקאית ממשיכה להיחלש עקב שיעורי ריבית מעיקים, והנתונים החלשים שפורסמו בשבוע האחרון, שמעידים על סדקים מסוימים שמתחילים להיווצר (עוד על כך בפסקה הבאה).
מאקרו: למה השוק מתעלם ממדד המחירים ליצרן?
שבוע שעבר היה שקט למדי בגזרת נתוני המאקרו. הנתונים שבכל זאת התפרסמו ממשיכים להצביע על היחלשות הכלכלה – תביעות האבטלה היו גבוהות בהרבה מהצפי (הפתעה ראשונה כלפי מעלה), בטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נפל משמעותית, מתחת לציפיות. אבטלה גבוהה וסנטימנט צרכני שפוף עלולים להיות האקדח במערכה הראשונה שרומז על התפתחות מיתון במערכה השלישית.
השבוע, לעומת זאת, לא צפוי להיות שקט בכלל בגזרת המאקרו. על מדד המחירים לצרכן כבר דיברנו. יחד אתו יתפרסמו גם המכירות הקמעונאיות – נתון קריטי להערכת מצב הכלכלה, ועד כמה התרחבו הסדקים (בעונת הדוחות הזהירו לא מעט חברות מהיחלשות הצרכנים). מדד המחירים לצרכן התפרסם כבר ביום שלישי, ביום חמישי תביעות האבטלה, וכן כמה מדדי ייצור.
מדד המחירים ליצרן יצא גבוה בהרבה מהצפי. לא מאית האחוז, אלא שתי עשיריות שלמות במדד הגג, ולא פחות משלוש עשיריות במדד הליבה. מדד גבוה כזה, שמרחיק עוד יותר את הורדת הריבית המיוחלת, היה צפוי באופן טבעי לגרום לתגובה הבאה: עלייה בתשואות אגרות החוב, ירידה במניות והתחזקות הדולר. בפועל קרה בדיוק הפוך. התשואות ירדו, המניות עלו והדולר נחלש מול היורו. למה השוק התעלם מהנתון החשוב או אפילו נע בניגוד לו? ייתן שמחכים למדד המחירים לצרכן, החשוב יותר, שאמור להתפרסם מחר או למדד ה-PCE החשוב אף יותר שיתפרסם בהמשך החודש. ייתכן, עם זאת, שהתשובה נמצאת שוב בפרטים הקטנים שנמצאים מעבר לכותרת הראשית.
הפרטים ה"קטנים" הם, שבמקביל לפרסום הנתונים של חודש אפריל עודכנו כלפי מטה הנתונים של חודש מרץ באופן חד. כלומר, העלייה הגבוהה במדד החודשי התרחשה מפני שמדד הייחוס, החודש הקודם, היה נמוך בהרבה ממה שפורסם בחודש שעבר. התברר שהמדד החודשי וגם מדד הליבה החודשי ירדו בחודש הקודם ב-0.1%. הנתון שפורסם קודם לכן הראה עליה של 0.2%. כלומר, מדובר בתיקון של שלוש עשיריות האחוז – בדיוק ההפתעה כלפי מעלה בחודש הנוכחי במדד הליבה, ואפילו יותר מההפתעה במדד הגג. זו הסיבה שהנתונים השנתיים כן יצאו בדיוק בהתאם לצפי (2.4% במדד הליבה ו-2.2% במדד הגג). כלומר במבט של חודשיים המדד נמצא בדיוק בהתאם לצפי, ואין שינוי במגמה כמו שניתן היה להבין בטעות מהנתונים הראשונים. המספרים עצמם קרובים מאד ליעד הפד' (אם כי יעד הפד' הוא במדד הליבה של ה-PCE). פאוול כבר הספיק ביום שלישי להתייחס לנתונים ואמר שמדד המחירים ליצרן היה יותר "מעורב" מאשר "חם".
- 1.ככה זה שמסתכלים על מה שהכי נח ומתאים לפוזיצייה חחח (ל"ת)אורי 15/05/2024 11:12הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
