תשואה של 5.4% בהשקעה סולידית ומגוונת - הכירו את מדד תל בונד שקלי
מדד תל בונד שקלי כולל 185 אגרות חוב שקליות שמספקות תשואה שקלית משוקללת של 5.38% במח"מ (משך חיים ממוצע) של 3.37 שנים. מי שבעצם קונה את המדד, משמע רוכש קרנות סל או קרנות מחקות על המדד, צפוי לקבל את התשואה הזו על פני 3 שנים.
מדובר בסל אגרות חוב מגוון ומפוזר. אגרות חוב של חברות מכל תחומי המשק, לרבות נדל"ן, גז, תקשורת, בנקאות, ביטוח, תעשייה ועוד. בין אגרות החוב הבולטות תמצאו שם את קבוצת בזק (לרבות האמא - בי קומיוניקיישן), דיסקונט, קבוצת דלק, הראל ביטוח, אלוני חץ ורבות נוספות.
האם זו יכולה להיות השקעה מעניינת? בסביבת אינפלציה צפויה של 2.5% עד 3% לשנה הקרובה, ובהינתן אי הוודאות ביחס להורדת ריבית בנק ישראל, שחקנים סולידיים מנסים לשמור על ערך הכסף. תשואה של כ-5.4% מאפשרת אפילו ריבית ריאלית של 2.4% ואפילו קרוב ל-3% בשנה.
מעבר לתשואה המגולמת בתוך סל התל בונד השקלי, יש בסל אפשרות לרווח הון. הורדת הריבית תוביל לירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ובירידה בתשואות שדורשים המשקיעים באגרות החוב הקונצרניות. ירידה כזו משמעה - רווח הון באגרות החוב. רווח כזה צפוי להיות בשנה הקרובה, אם כי, האגרות מגלמות חלק מהפחתת הריבית הצפויה.
- "יש לי מיליון שקל בפיקדון. כדאי לקנות בכסף דירה להשקעה?"
- השוק שקם לתחיה: 3 הערות חשובות על השקעות סולידיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צריך לסייג שיש כמובן סיכונים - אם חלק מהחברות במדד לא ישלם ריבית וקרן, אזי מדובר בחוב אבוד שיקטין את התזרים של הקרן ואת התשואה. מכיוון שמדובר בסל מאוד מפוזר, הסיכון הזה קיים, אבל השפעתו נמוכה. ובכלל - כמות הדיפולטים אפילו במשברים היא אחוזים ספורים. בתקופה של שגשוג זה נמוך מכך.
איך נחשפים למדד תל בונד שקלי?
חיפשנו קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדד, והנה הקרנות הבולטות בקטגוריה:
קרן הסל תכלית תל בונד שקלי עוקבת אחרי אגרות החוב האמורות. כנסו להרחבה:
קרן סל תכלית תל בונד שקלי
קרן סל של מגדל MTF תל בונד שקלי - להרחבה
קרן סל נוספת, הראל סל תל בונד שקל - להרחבה
קרן סל, נזכיר נסחרת בבורסה באופן שוטף והרוכש משלם עמלת קנייה ומכירה. להבדיל קרן מחקה לא נסחרת באופן שוטף, אפשר לתת הוראה לקנייה ומכירה פעם או פעמיים ביום.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
קיימות קרנות מחקות שעוקבות אחרי התל בונד השקלי, בהגדרה הציבור קונה יותר קרנות מחקות ופחות קרנות סל. הגופים המוסדיים שמחפשים נזילות חשופים לקרנות סל יותר מאשר לקרנות מחקות.
קרן MTF מחקה תל בונד שקלי:
יש קרנות מחקות נוספות, אבל ברזולוציות שונות - כאלו שפועלות בדירוגים גבוהים, כאלו שמתמקדות באגרות חוב לטווח של 1 עד 3 שנים ועוד.
- 3.יהודה 21/02/2024 15:38הגב לתגובה זוהתשואה המוזכרת היא ל3 שנים כך כתוב
- 2.nav 20/02/2024 18:01הגב לתגובה זוומה אם מס רווחי הון איפה זה ניכנס בכל החישובים המפולפלים
- 1.אנונימי 20/02/2024 17:39הגב לתגובה זולעומת תל בונד 50 שקלי ותלבונד 100 שקלי שלא מכילות את החברות הללו
- מצד שני - בתל בונד שקלי 50 התשואה תהיה נמוכה יותר (ל"ת)ג'וני 20/02/2024 20:06הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.


