אילון מאסק טסלה
צילום: טוויטר

אלון מאסק מתכנן לגבות תשלום על X; מה הסיבה ואיך משתמשי הפלטפורמה הגיבו?

בשיחה שניהלו ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלון מאסק, הם דנו על נושאים שונים ומגוונים אך הנושא שהעסיק בעיקר את הרשת הוא עניין התשלום על השימוש בפלטפורמת X; "זו הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה להילחם בצבאות של בוטים."
עדן ספיר | (5)

אמש התקיימה הפגישה המדוברת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאילון מאסק. במהלך השיחה, השניים דיברו על נושאים מדוונים ובינהם:  בינה מלאכותית, הרפורמה המשפטית וההתמודדות עם דברי שנאה ברשת; אך מבין כל נושאים והדברים שצפו במהלך השיחה, דבר אחד שיגע את הרשת והוא הרעיון שהרשת החברתית X  (טוויטר לשעבר) אולי כבר לא תהיה חינמית. בשיחה ששודרה בשידור ישיר ב- X, אמר מאסק שהחברה "עוברת לתשלום חודשי קטן" עבור השימוש ברשת X. הוא הציע ששינוי כזה יהיה נחוץ כדי להתמודד עם בעיית הבוטים בפלטפורמה.

מאסק הוסיף ואמר: "זו הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה להילחם בצבאות עצומים של בוטים. מכיוון שבוט עולה שבריר אגורה - תקראו לזה עשירית אגורה - אבל גם אם הוא צריך לשלם, כמה דולרים או משהו, העלות האפקטיבית של בוטים היא מאוד גבוהה". בנוסף, בכל פעם שיוצר בוט ירצה ליצור בוט נוסף, הוא יצטרך לשלם מחדש. מאסק לא אמר כמה יעלה תשלום המנוי החדש, אך תיאר זאת כ"סכום כסף קטן".

מאז שמאסק רכש את החברה לפני כשנה, הושקו חבילות בתשלום המעניקות למשתמשים הטבות ומאפיינים מוגברים כמו האופציה לפרסם 'ציוצים' ארוכים יותר ונראות בולטת. אך כון לעכשיו, השימוש בפלטפורמה עדיין נותר בחינם. "זול מאד לייצר בוט", הסביר מאסק. "אבל אם צריך לשלם כמה דולרים או משהו, סכום פעוט, אז העלות האפקטיבית של הבוטים הופכת יקרה".

מאסק פירט שנכון לעכשיו, מנוי לפלטפורמה עומד על כ-8 דולר לחודש בארה"ב, אך הם בוחנים בחברה אפשרות להוזיל את זה. "אנחנו נוציא חבילה במחיר נמוך יותר, אנחנו רוצים שזה יהיה רק סכום קטן של כסף", טען. "זה דיון רחב, אך לדעתי זו ההגנה היחידה נגד צבאות הבוטים". גולשי X שוקלים שוב האם להשאר בפלטפורמה או לא. חלק אפילו כינו את המהלך: "המסמר האחרון בארון הקבורה של טוויטר".

לדבריו של מאסק, ל-X, יש 550 מיליון משתמשים, המייצרים 200 מיליון פוסטים ביום. עם זאת, לא היה ברור אם מאסק סופר חשבונות אוטומטיים, כלומר, בוטים כמו עדכוני חדשות או בוטים פחות טובים כמו שולחי דואר זבל, בין המספרים הללו. השיחה של מאסק עם נתניהו הייתה אמורה להיות סביב בינה מלאכותית, אבל מהר מאוד גלשה לנושאים כמו אנטישמיות וחופש הביטוי, על רקע האשמות כי X לא עושה די כדי לנקות שיח שנאה מהפלטפורמה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    פסיכופט אבל מצליח 29/09/2023 16:43
    הגב לתגובה זו
    אם היה לך 44 מיליארד דולר מיותרים, מה היית עושה בהם ?
  • 2.
    אמיר 20/09/2023 00:16
    הגב לתגובה זו
    תעשה מה שאף רשת חברתית לא עשתה עד כה, והוא לחייב את המשמתמשים בתשלום. לא יודע אם זה חכם או לא אבל מה שכן, למאסק הזה יש ב**** של שור...
  • המגיב 20/09/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    נראה לי יותר בכך שמדובר באדם שהוא חצי אוטיסט, פועל על פי חישובים/שיקולים קרים, בלי להכליל רגש.
  • לרון 22/09/2023 08:10
    להצליח כמו מאסק עם או בלי רגש
  • 1.
    המגיב 19/09/2023 22:15
    הגב לתגובה זו
    נראה סביר.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.



פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.