האיחוד האירופי
צילום: unsplash ALEXANDRE LALLEMAND

ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו עם החקיקה האירופאית; איך הן יושפעו?

חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA), אשר נועד בין היתר לסייע בהגנה על הפרטיות של המשתמשים בפלטפורמות הטכנולוגיות הפופולאריות נכנס בסוף השבוע לתוקפו ומציב סטנדרט חדש עבור החברות שבינתיים בוחרות שלא להערים קשיים
איתן גרסטנפלד | (1)

סוף השבוע האחרון סימל אבן דרך משמעותית במאבק המתמיד שבין הרגולטורים האירופאים לבין חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, עם כניסתו לתוקף של חוק השירותים הדיגיטליים, אשר צפוי להשפיע על שורה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות, ונועד להסדיר את מרבית החששות והביקורות שעלו בשנים האחרונות כלפי החברות הללו.

לאחר שחוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA) עבר בשנה שעברה, ניתנה לחברות תקופה ארוכה להתאים את פעילותן למרכיביו, ובסוף השבוע האחרון הן נכנסו לתוקפן והפכו למחייבות. כעת, פלטפורמות טכנולוגיות עם יותר מ-45 מיליון משתמשים יצטרכו לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בחוק של האיחוד. הכללים החדשים מבקשים לתת מענה למרבית החששות והביקורות כלפי הפלטפורמות הללו בשנים האחרונות, כולל הפצת מידע מוטעה ודיסאינפורמציה; נזקים לבריאות הנפש (במיוחד עבור צעירים); חוסר שקיפות; והפצת מוצרים לא חוקיים או מזויפים בשווקים וירטואליים.

לדברי הרגולטורים באיחוד האירופי החוק מתכוון "לבסס מגרש משחקים שווה כדי לטפח חדשנות, צמיחה ותחרותיות הן בשוק האירופאי האירופאי והן בעולם". הפעולה מחזקת את מעמדה של אירופה כמובילה בבדיקת כוחן של חברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב. הצעדים חסרי התקדים של האיחוד האירופי, מכוונים כלפי כמה מהחברות הגדולות ביותר בארצות הברית כולל אמזון, אפל, גוגל, מטא (פייסבוק), מיקרוסופט, סנאפצ'ט וטיקטוק. חריגה מהתקנות עשויה להוביל לקנסות בשווי של עד 6% מההכנסות השנתיות של החברות, כשאר עבור מרביתן, המשמעות עשויה להיות קנסות בהיקפים של מיליארדי דולרים.

הרחבת השקיפות ואיסור על פרסום ממוקד

החוק החדש אוסר על כל הפלטפורמות, לא רק על הגדולות שבהן, להפעיל פרסום ממוקד מבוסס-נתונים המכוון לילדים, כמו גם מודעות ממוקדות עבור כלל המשתמשים  על בסיס השתייכות פוליטית, נטייה מינית וזהות אתני. ההגבלות חלות על כל סוגי המודעות המקוונות, לרבות פרסום מסחרי, פרסום פוליטי. ופרסום בנושא. (כמה פלטפורמות כבר הפיקו בשנים האחרונות הגבלות על פרסום ממוקד המבוסס על מאפיינים מוגנים).

כמו כן, החוק אוסר על מה שמכונה "דפוסים אפלים", שימוש ברמזים עיצוביים עדינים שעשויים לדחוף צרכנים לוויתור על הנתונים האישיים שלהם, או לקבל החלטות אחרות בהתאם לרצונן של החברות. דוגמה בולטת לדפוס זה, היא כאשר חברה מנסה לשכנע משתמשים לעקוב אחרי תכנים או למסור נתונים אישיים באמצעות הדגשת כפתור מסוים, ובו זמנית מפחיתה את האפשרות לבטל את ההסכמה על ידי צמצום גודל הגופן או המיקום של הבחירה הזו.

החוק גם מחייב את כל הפלטפורמות המקוונות להציע למשתמשים אפשרות לדווח על תוכן ומוצרים לא חוקיים, ומחייב את החברות לפרט את תנאי השירות שלהן בצורה נגישה. עבור הפלטפורמות הגדולות ביותר, החוק הולך עוד יותר רחוק, ומחייב אותן לבצע הערכות סיכונים עצמאיות המתמקדות בשאלות דוגמת כיצד שחקנים שליליים עשויים לנסות לתמרן את הפלטפורמות שלהם, או להשתמש בהן כדי להפריע לבחירות או להפר זכויות אדם - ומחייב אותן לפעול להפחית את הסיכונים הללו. 

לא כולן ממהרות לקבל את החוקים החדשים

על אף שמרבית מנהלי החברות הגדולות מיהרו ליישר קו עם התקנות החדשות, יש גם מי שבחר לערער עליהן. ענקית הקמעונאות אמזון ביקשה לערער על ההחלטה של האיחוד להגדיר אותה כ"פלטפורמה גדולה", בטענה שהדרישות של ה-DSA מכוונות כלפי פלטפורמות טכנולוגיות מקוונות מבוססות פרסומות, בזמן שאמזון היא פלטפורמה קמעונאית. לטענת החברה שאף אחת מיריבותיה הישירות באירופה לא הוגדרה כפלטפורמה גדולה, על אף שהפעילות של חלקן גדולה משל אמזון בחלק ממדינות האיחוד האירופי.

קיראו עוד ב"גלובל"

קמעונאית האופנה Zalando הציגה השגות דומות לאלו של אמזון, וטענה שמכיוון שיש לה "רק" 31 מיליון משתמשים פעילים חודשיים בפלטפורמה שלה שביצעו רכישות בפועל, הרי שהיא ירדה מתחת לסף של 45 מיליון משתמשים, אשר הוגדר בחוק. כמו כן, החברה טענה כי הנציבות לא לקחה בחשבון את האופי ההיברידי של המודל העסקי שלה ואת העובדה שהוא אינו מהווה סיכון מערכתי של הפצת תוכן מזיק או בלתי חוקי מצדדים שלישיים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כמו שצריך (ל"ת)
    שטיפת מוח לילדים 28/08/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.